כניסה

יו"ר רשות ניירות ערך הגישה לשר האוצר את הדוח על פעילותה בשנת 2021

‏8 מאי, 2022

‏ז' באייר תשפ"ב

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "כמות ההנפקות אשר ראינו בבורסה הישראלית והמשך ההשקעות הזרות והמקומיות, גם במגזר ההייטק, מעידים על האטרקטיביות הגבוהה של חברות ישראליות, ושל השוק הישראלי בכללותו. רשות ניירות ערך מקדמת יוזמות חשובות לפיתוח שוק ההון, ולפיתוח אפשרויות ושירותים חדשים לטובת האזרחים בתחום הצרכנות הפיננסית. כך, היא הובילה בשנה האחרונה את רפורמת שירותי המידע והיום אנו ערב השקתה של אחת הרפורמות החשובות ביותר עבור הציבור - רפורמת התשלומים, אשר עתידה להגדיל את היצע האפשרויות העומדות לכולנו בתחום התשלומים הפיננסים, לעודד את התחרות במיוחד מול הבנקים, לייעל ולהוזיל את עלות השירותים הפיננסים שמקבל הציבור ולכלול שחקנים חדשים איכותיים במגרש הפיננסי- חברות הפינטק".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "בשנים האחרונות שוק ההון הישראלי עובר טרנספורמציה. משוק רדום לשוק מתעורר, משוק לוקאלי לשוק גלובלי, משוק ריכוזי לשוק תחרותי. השינוי עוד לא הושלם, ויש עוד מה לשפר, אך הנחנו את התשתיות,  קידמנו הנגשה של השירותים כדי לאפשר לשוק להמשיך לגדול ולצמוח. רבים מן הצעדים שנקטה הרשות בשנים האחרונות נשאו פרי. הנתונים המרכזיים המעידים על כך נוגעים למספר ההנפקות החדשות והגידול בפתיחת חשבונות בקרב חברי בורסה שאינם בנקים על ידי הציבור. מדובר על מספר חסר תקדים, בוודאי ביחס לעשורים האחרונים. לצד המהלכים לפיתוח ולשכלול שוק ההון, הרשות המשיכה בפעילות הפיקוח והאכיפה ועקבה אחר האירועים המתרחשים בשוק. בין היתר אנחנו עדים לתהליכים של ביזור שליטה בחברות ציבוריות, חלקן מרכזיות מאוד במשק, השינוי הזה מייצר אתגרי אסדרה ופיקוח שונים מאלה שניתנו בשנים הקודמות ואנחנו עמלים על התאמת הפעילות שלנו למצב המתהווה;  בימים אלה אנו פועלים להוציא לפועל את אחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר למערכת הפיננסית ולציבור בישראל "עולם פיננסי פתוח". החל מהמחצית השנייה של 2022 אנו פועלים להנפיק רישיונות לחברות פינטק שיציעו שירותי מידע פיננסי וייזום תשלומים לציבור ולעסקים. אך טבעי שהרשות, כמי שאמונה על ציבור המשקיעים ומגינה בראש ובראשונה על האינטרס של הציבור, תהיה זו שתקבל לידיה את משימת הנעת השינוי בתחום הזה, שכיום הוא ריכוזי ונשלט בידי מספר קטן של גופים. מדובר על תהליך שיאפשר את שינוי התשתיות הפיננסיות בישראל – הניסיון בעולם הראה שהבשלה של התהליך והטמעה של השירותים אורכים זמן – אך עם יכולת התמדה ונחישות נבטיח שאזרחי ישראל יקבלו את השירותים הפיננסיים המתקדמים ביותר ובכך גם נאפשר את פיתוחו של ענף הפינטק בישראל".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הגישה לשר האוצר, אביגדור ליברמן,  את הדוח על פעילותה בשנת 2021. גואטה הציגה את עיקרי הפעילות שהובילה הרשות במהלך השנה החולפת, המתבססים על ארבעת היעדים שעומדים בבסיס התכנית האסטרטגית שגיבשה הרשות: שוק הון הוגן, ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי, הטמעת חדשנות דיגיטאלית והגברת התחרות בשוק ההון.

בשנת 2021 נמשכה ביתר שאת מגמת הגידול החד במספר החברות החדשות המצטרפות לשוק ההון הישראלי. בשנה החולפת הצטרפו לשוק ההון הישראלי 94 חברות חדשות שגייסו הון לראשונה באמצעות הנפקה בבורסה. השווי הכולל של גיוסי ההון הראשוניים עמד על 10.5 מיליארד שקלים.

55% מן החברות שהצטרפו לבורסה הן חברות טכנולוגיה שהנפיקו לראשונה. נתח ענף הטכנולוגיה בשוק ההון נמצא במגמת עלייה וכיום הוא עומד על  כ־23% מסך שווי השוק, השיעור הגבוה ביותר מבין הענפים, כולל ענף הנדל"ן (22%) וענף הפיננסים (20%). אנו סבורים כי מדובר בשינוי שישפיע גם על שנת 2022 והשנים שיבואו לאחריה. עובדה זו מעידה כי מאמצי הרשות לביסוס שוק ההון הציבורי ולהרחבתו נושאים פרי. שינו זה התרחש, בין היתר, באמצעות חיבור שוק ההון להיי־טק הישראלי, אשר הביא לשינוי בר קיימא ביחסים שבין שוק ההון ובין מגזר הטכנולוגיה בישראל. כיום, יותר ויותר חברות ישראליות רואות את הבורסה בתל אביב כמקום רלוונטי להנפקת הון. לצד מגמה זו, אפשר להבחין בשוק ההון גם בפעילות גוברת של משקיעים מן הציבור (retail investors), וכן בגידול משמעותי בפתיחת חשבונות ניירות ערך בחברי בורסה שאינם בנקים, גידול הבא לידי ביטוי בפתיחה של למעלה מ־81 אלף חשבונות חדשים בשנתיים האחרונות.

להלן עיקרי העשייה בהתאם ליעדים האסטרטגיים שגיבשה הרשות:

שמירה על שוק הון הוגן – נוסף לפיקוח השוטף ולבקרה על פעילותם של הגופים המפוקחים, הפעילה הרשות את כלי האכיפה העומדים לרשותה כדי לשמור על שוק הוגן ועל תקינות מסחר. בתקופת הדוח הגיעו לסיומם מספר הליכי אכיפה, בהם ניתנו גזרי דין הכוללים עונשים משמעותיים של עשר שנות מאסר וכן הוגשו מספר כתבי אישום בולטים.  לצד זאת, פעלה הרשות כדי לעודד יישום והטמעה של תרבות אכיפה פנימית בגופים המפוקחים, באמצעות הכללת קיומה של תרבות זו בשיקולי האכיפה, קיום יום עיון בנושא ועוד.

מישור נוסף של פעילות אכיפה התבצעה כנגד מיזמים שפעלו לגיוס כספים מהציבור באופן שאינו מפוקח, וכן כנגד עבירות והפרות בתחומים חדשים ותקדימיים, כגון תחום המטבעות הדיגיטליים. 

בהקשר זה, רואה הרשות חשיבות רבה בקידום חינוך פיננסי בקרב הציבור. במסגרת פעילות זו, לצד הפעילות הנרחבת במדיה הדיגיטלית, הרשות הקימה אתר חדש כדי להנגיש מידע רלוונטי לציבור הרחב. הרשות פועלת  להעלות את רמת המודעות של ציבור המשקיעים לסיכונים בהשקעות ולהקניית כלים להתנהלות פיננסית אחראית ולהימנעות מסכנות הכרוכות במיזמי השקעה שאינם מפוקחים.

ביסוסו והרחבתו של שוק ההון הציבורי – כאמור, נתוני השנה האחרונה מעידים כי מאמצי הרשות להרחבת שוק ההון הציבורי נשאו פרי, ולצד מגמות בשוקי העולם הביאו להרחבה משמעותית של שוק ההון הציבורי בישראל.

במהלך השנה התמידה הרשות במאמציה לבסס ולהרחיב את שוק ההון הציבורי. לשם כך, פעלה הרשות להטמיע סטנדרטים מתקדמים ולהסיר חסמים כדי להציב את שוק ההון הישראלי בקו אחד עם שוקי ההון המתקדמים בעולם. בין היתר, באמצעות פרסום מתווה וולונטרי לדיווח בנושא  ESG (כ־41 חברות פרסמו דוח אחריות תאגידית בשנת 2021, כאשר 24 מהן עשו זאת לראשונה), עידוד אימוץ אנגלית כשפת דיווח וקידום דיווח מובנה בשיטת IXBRL.

בין יתר הנושאים שקידמה הרשות בשנת 2021 הוקם פורום 35+ לקידום גיוון מגדרי בקרב הדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעות בשוק ההון. הצבנו למטרה להגדיל את הגיוון המגדרי בשוק ההון כבר בשנה הקרובה, ונראה כי החלה תנועה חיובית בנושא זה בשוק ההון. הבורסה לניירות ערך בוחנת את האפשרות להתחשב בשיקולי גיוון מגדרי כחלק מקביעת המשקולות למדדי הבורסה המובילים והוקם מדד חדש – "אינדקס ישראל מנהיגות נשית"  – אשר עוקב אחר חברות שבהן מכהנות למעלה מ־35% נשים בדירקטוריון, בדומה ליעדי הפורום. צעדים אלו עשויים להמחיש את הערך הכלכלי הטמון בקידום נושא זה לצד הערכים המוספים שיש בגיוון. פעולות אלו מצטרפות לכ־300 חברות, ארגונים ואנשים פרטיים שהצטרפו לפורום כדי להניע את השינוי המתבקש, מבלי לחייב זאת באמצעות חקיקה.

צעדים אלו, בין יתר הפעולות שאנו מקדמים, ננקטים כחלק מהמדיניות שאני מובילה להטמעת סטנדרטים מתקדמים בשוק ההון כדי להתאימו ולהציבו בקו אחד עם השווקים המובילים בעולם, לאור התועלת הגלומה בכך עבור כלכלת ישראל.

הגברת התחרות בשוק ההון – שוק ההון בישראל מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה של שירותים פיננסיים ושל ניהול ההון הציבורי, כפי שעולה מממצאי המחקר שפרסמה הרשות בדצמבר 2020. מצב זה דורש פתרונות, שכן תחרות בריאה מגבירה את היעילות בהקצאת המקורות במשק ומובילה לשיפור השירותים והמוצרים עבור הציבור בכלל ועבור ציבור המשקיעים בפרט. הרשות חותרת לקידום התחרות בשוק ההון כדי להגדיל את יעילותו, להנגישו לציבור ולהפכו אטרקטיבי בשוקי העולם, ולכן מקדמת כמה נושאים מרכזיים ומשמעותיים, ביניהם רפורמת עולם פיננסי פתוח כפי שיפורט בהמשך.

הרשות אף פועלת לקביעת הסדר שיאפשר לראשונה לחברי הבורסה שאינם בנקים לפתוח חשבונות ללקוחות מרחוק, ללא הכרח במפגש פיזי עם הלקוח, גם כאשר החשבון אינו במערכת סגורה. צעד זה ננקט כחלק מיישום המלצות הצוות המשותף לרשות התחרות ולרשות ניירות ערך לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' והשלמתו צפויה בשבועות הקרובים.

קידום החדשנות הטכנולוגית בשוק ההון – לצד פיתוח השוק, הרשות הציבה כיעד את קידום החדשנות הטכנולוגית ככלי להגברת התחרות בתחום הפיננסי מתוך הבנת התועלת המשמעותית שיש בקידומה לציבור הישראלי. בימים אלה מובילה הרשות את הרפורמה הצרכנית המשמעותית ביותר במערכת הפיננסית בישראל בשנים הקרובות "עולם פיננסי פתוח", שהיא חלק מיישום רפורמת שטרום. הרפורמה צפויה לשנות מן היסוד את דפוסי הצריכה של השירותים הפיננסים במסגרת הבנקאות הפתוחה ותחזיר את הכוח לצרכן שייהנה ממגוון שירותים פיננסיים מותאמים אישית. יישום הרפורמה הוא בבחינת המפץ הגדול, אשר עשוי לשנות את פניה של המערכת הפיננסית מעתה ואילך.

בהתאם לחוק, תנפיק הרשות רישיונות לספקי המידע, ואלה יוכלו לספק פתרונות דיגיטליים חדשניים להשוואת עלויות של השירותים הפיננסיים. מהלך זה צפוי להביא לפיתוח מוצרים ושירותים פיננסיים חדשניים שיקלו על התנהלות היצרן, ישפרו את רווחת הצרכן, לרבות הקלה על הדרך שבה נעשים עסקים במשק הישראלי, בפרט בעסקים קטנים ובינוניים, ויקדמו הכלה פיננסית של שחקנים שבמבנה הקיים מוצאים עצמם מודרים מן המערכת הפיננסית.

לאורך זמן, צפויה הרפורמה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית המסורתית ולהוביל להפחתת עלויות בתחום השירותים הפיננסיים. כחלק מהשלמת הרפורמה, פורסם בראשית חודש ינואר 2022 תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום שנועד להסדיר את תחום הרישוי והפיקוח על גופים חדשים בענף שירותי התשלום. במועד הגשת הדוח נפתח, למעשה, עידן חדש בישראל, עם תחילת האפשרות להגיש בקשות לרישוי חברות שיעניקו שירותי מידע פיננסי לציבור.

נושא מרכזי נוסף הוא התפתחותם של הנכסים הדיגיטליים. בשנים האחרונות עקבה רשות ניירות ערך מקרוב אחר ההתפתחויות בתחום הנכסים הדיגיטליים והעמיקה את ההיכרות ואת ההבנה בתחום, על היבטיו השונים. כמו כן, נקטה הרשות פעולות שונות לקידום אסדרה ומיסוד של התחום, לרבות פעולות ביקורת ואכיפה הנוגעות לפעילות בנכסים דיגיטליים העשויה להוות הפרה של דיני ניירות ערך. הרשות הציגה את עמדתה בפני הגורמים הבוחנים את הנושא במשרד האוצר, לפיה יש לקבוע מסגרת אסדרתית שתתיר את הפעילות בנכסים דיגיטליים באופן הדרגתי ומפוקח בהתאם להתפתחויות בשוק, ותקבע כי הצעה של נכס דיגיטלי לציבור או מתן שירותים בנכס דיגיטלי המשמש להשקעה פיננסית של הציבור, תאוסדר על ידי רשות ניירות ערך.

שנת 2022 תהיה, אם כן, השנה הרביעית ליישום התוכנית האסטרטגית, ובכוונת הרשות להמשיך ולקדם את המהלכים הנגזרים ממנה. הרשות צופה כי תהליכים נוספים יושלמו במהלך שנת 2022 וחלקם יהיו בשלבי הבשלה מתקדמים. 

הדוח המלא מפורסם באתר רשות ניירות ערך.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים