‏1 נובמבר, 2021

עיקרי דבריה של יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של מחשבים ואנשים

שלום לכולם,

אני שמחה על ההזדמנות לדבר בפניכם.

אחד מיעדיה האסטרטגיים של רשות ניירות ערך הוא עידוד האימוץ של חדשנות טכנולוגית בשוק ההון  מתוך ההבנה שטכנולוגיות חדשניות מאפשרות פתרון יעיל של בעיות ומשנות מציאות לטובה בנושא צריכת  מוצרים ושירותים  פיננסיים.

רשות ניירות ערך מקדישה מאמצים רבים, בשיתוף גורמי הממשלה הרלבנטיים, על מנת להניח תשתית רגולטורית שתנגיש ותבנה ענף פינטק פעיל ומשמעותי בישראל.

אימוץ חדשנות טכנולוגית באמצעות ענף הפינטק תשפר את איכות הצריכה הפיננסית לצרכן ולמשקיע דרך הרחבת המגוון, הגדלת ההיצע, והגברת הנוחות והפשטות שבצריכתם, כך שבסופו של התהליך, הלקוח ישוב למקום הנכון לו - במרכז.

ישראל היא כידוע מעצמת היי טק עם כמות משמעותית של פינטקים ויוניקורנים מובילים.

ישראל משקפת דיסוננס מובהק בין היכולת שלנו כמדינה לייצר פתרונות טכנולוגיים מדהימים לכל העולם לבין היכולת שלנו להטמיע את הטכנולוגיה הזאת בישראל לטובת הצרכן. אין כיום כמעט אף חברת פינטק ישראלית שהתחילה את הטמעת המוצר שלה בישראל וזה בזמן שישראל על אף קוטנה היחסי והמוחלט יכלה לשמש אתר בטא סייט מצוין לחברות האלה ולגדל אותן כאן.

השפה העברית, הקוטן של השוק הישראלי, חוסר הבהירות הרגולטורית עד כה לגבי כללי המשחק והריכוזיות של המערכת הפיננסית יצרו נתק בין סקטור הפינטק הישראלי הצומח בעולם לבין הציבור במדינת ישראל.

אבל אני שמחה לבשר לכם שהדברים האלה משתנים כיום. בישראל מתרחשים בשנים האחרונות תהליכים שנועדו להגביר תחרות ולייצר הזדמנות לפתיחת השוק לחברות הפינטק מתוך הבנת ערכן כמחוללות תחרות במערכת הפיננסית. הרפורמה המשמעותית ביותר שהייתה בעשור האחרון במערכת הפיננסית היא רפורמת הבנקאות הפתוחה אותה מוביל בנק ישראל ומעודד משרד האוצר, ובמסגרתה רשות ניירות ערך תהיה הגורם שיפתח את השוק לחברות פינטק שיבחרו לפעול בישראל ולהיות חלק ממנה.

הצעדים הראשונים ברפורמה הזו היו הקמת מאגר נתוני אשראי שנועדה להגביר את הנגישות והתחרות בתחום האשראי הקמעונאי, האפשרות למעבר בקליק בין בנקים,  הקלות בתנאים לקבלת רישיון בנק והקמת הבנק הדיגיטלי הראשון בשנת 2019 שעושה את צעדיו הראשונים – זאת לאחר כארבעים שנה בהן לא הוקם בנק חדש ועוד;

בהמשך לכך כאמור, ממשלת ישראל הטילה לאחרונה  על רשות ניירות ערך  את האחריות להוביל את פיתוח האקוסיסטם של תעשיית הפינטק ולהעניק רישיונות לחברות הפעילות בתחום התשלומים והמידע הפיננסי בישראל שיבחרו לפעול בישראל. ממש לאחרונה אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את תיקון החוק שיאפשר לפינטקים לגשת למידע הפיננסי של לקוח באמצעות ממשקי – API.

הפיקוח על הבנקים נערך כאמור לרפורמה הזו מזה מספר שנים ותרם לכך שהבנקים בישראל כבר ערוכים ומוכנים עם התשתית הטכנולוגית הנדרשת לשיתוף מידע.

המשמעות של כל זה היא ששוק חדש לגמרי ייפתח בישראל לחברות הפינטק שיוכלו ליהנות מיצירת ערך ללקוח והשקת שירותים חדשים בישראל.

אנחנו בונים כעת את התשתית לפתיחת שוק שירותי תשלום לשחקניות חוץ בנקאיות, כך שתותאם במידה רבה ל – PSD2   של האיחוד האירופי – כל זה כדי להקטין פערים ברגולציה ביחס למקובל בעולם.

המטרה שלנו היא להקל על החברות ולא להכביד עליהן עם רגולציה מיותרת.

לכן, אנחנו לומדים מהניסיון האירופאי ומייצרים מסגרת רגולטורית שתאפשר לחברות לפעול במידה רבה במסגרת שהם כבר מכירים מאירופה.

כך שלמעשה, הרפורמה המשמעותית ביותר שתתרחש פה בשנים הקרובות כבר יצאה לדרך והיא צפויה להשפיע על מרבית משקי הבית  בישראל.

אנחנו לא מדברים רק על OPEN BANKING אלא מסתכלים רחב יותר ורחוק יותר  ורואים לנגד עינינו את חזון ה OPEN FINANCE. כלומר לא רק פתיחה של המידע במערכת הבנקאית אלא במערכת הפיננסית בכללותה. לשם אנחנו מכוונים ונערכים כך שבעתיד הלקוח יוכל לקבל גישה ישירה ידידותית ופתוחה לכל העולם הפיננסי שלו שיהיה פרוש מולו בלחיצת כפתור כולל היכולת לשפר את מצבו בכל עת.

המשמעות של כל זה עבור חברות הפינטק היא שנוצרת עבורם הזדמנות לשוק חדש, כאן בבית, לא רק בחו"ל.

חברות פינטק, תוכלנה למצוא בישראל סביבה רגולטורית תומכת ומקדמת.

צוות הרשות עומד בקשר רציף עם חברות פינטק רבות שבוחנות אתנו אפשרות לפתיחת פעילות בישראל. אני מעודדת את השיח השוטף והיום יומי עם התעשייה משום שהוא מאפשר לנו להבין את המגמות והצרכים של החברות ומסייע לנו לייצר רגולציה רלוונטית ועדכנית לפיתוח הענף בישראל.

כרגולטור ששם לעצמו מטרה להטמיע חדשנות, אנחנו מבינים שעלינו לעסוק גם בקידום סביבת תשתית שנדרשת על מנת להשיג את המטרה הזו. במסגרת זו, אנו פועלים בין היתר, כדי לפתח ולקדם מעבר של הפעילות הפיננסית לסביבת ענן.

קיים קשר הדוק בין היכולת של הפינטקים להתפתח ולהציע שירותים מתקדמים לבין תהליכי המעבר לסביבת ענן שנדרשים להן כדי לתמוך ולאפשר את הפעילות שלהן.

טכנולוגיות הענן החלו להתפתח בשנים האחרונות כצורך של חברות טכנולוגיה והפכו להיות הכרח עבור חברות בענף הפינטק ובכלל. בעולם ניכרת מגמה הולכת וגוברת של מעבר לענן, בוודאי בחברות טכנולוגיה, אך גם בגופים מסורתיים עתירי מחשוב בכל התחומים: תעשייה, ממשלה, פיננסים, ועוד. אין צורך להכביר מילים על התועלות של מחשוב ענן, אתם יודעים זאת כנראה טוב יותר ממני.

בישראל, החל תהליך הקמה של תשתיות לשירותי ענן, כמו למשל פרויקט הנימבוס שהרשות תהיה חלק ממנה, וכן שירותי ענן של גופים מקומיים ובינלאומיים נוספים.

אנחנו, בוחנים כיצד ניתן לעשות שימוש מיטבי בשירותים האלו ומקדמים מספר מהלכים בתחום:

לפני הכל – אצלנו בתוך הבית - מקצת ממערכות המידע שבשימוש הרשות כבר עלו לענן ואנחנו פועלים כדי להסב מערכות קיימות וחדשות לענן ומתאימים את  הפתרונות לדרישות נושאי אבטחת המידע והגנת הפרטיות.

בהיבט של פיתוח הפעילות בשוק, הרשות מפעילה תכנית בשם דאטה סנדבוקס בשיתוף עם רשות החדשנות, במסגרתה אנחנו מלווים חברות פינטק לייצר פתרונות מעולים לגופים עליהם אנחנו מפקחים בשוק ההון. לצורך כך אנחנו מעניקים מימון לחברות פינטק, אבל אפילו חשוב יותר, אנחנו מלווים אותן לבחון רגולציה בזמן אמת –ופותחים בפניהן את מאגרי המידע שלנו ושל הבורסה.

בתכנית הזו כבר הספקנו לבחון אפשרות וליישם שימוש בענן לעיבוד ושמירת מידע כדי למשוך חברות פינטק לפעול בסביבת פיתוח ידידותית ומאפשרת.

ברור לנו כי בהעדר יכולת לקיים תהליכים שונים כשירות בענן אין התכנות לאימוץ מאסיבי של הטכנולוגיה על ידי חלק משמעותי מהגופים המפוקחים על ידי הרשות, משום  שחלקם גופים קטנים ובינוניים שאינם יכולים להרשות לעצמם התקנה של המערכת On Prem ולחלקם פשוט לא משתלם להקים חוות שרתים בישראל עבור הפרויקט.

ישראל יכולה לשמש כבטא סייט מצוין לחברות הפינטק ואנחנו מציעים סיוע ולווי צמוד של צוות ייעודי לבחינה ומציאת פתרונות לסוגיות רגולטוריות שעולות תוך כדי פיתוח. מדינת ישראל על כל זרועותיה הרגולטוריות חייבת להפנים שטכנולוגית הענן היא לא נייס טו האב אלא הכרח מציאות ולכן עליה למצוא את הפתרונות לאפשר לחברות ולארגונים להעביר את השרתים שלהם לענן, כמובן, מבלי לוותר על הצורך בהגנת המידע ופרטיות הלקוחות.

היבט נוסף בעולם ה OPEN FINANCE שאנחנו מובילים הוא הנחת תשתית רגולציה לפעילותן של בורסות ניירות ערך ומסלקות המבוססות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. העלויות הנמוכות יחסית של השימוש בטכנולוגיה הזו ואפשרות הביזור שלה, עשויות לתרום רבות לפיתוח התחרות והנגשת מוצרים פיננסיים לציבור.

בדומה לטכנולוגית הענן, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מנצלת את יתרונות רשת האינטרנט ומאפשרת ניהול משותף של בסיס נתונים בין צדדים שונים.

מבט אל מחוץ לישראל, מלמד שיש לא מעט פעילות בתחום שנמצא בעליה, רק לאחרונה בורסת SDX, שהוקמה  יש מאין על ידי קבוצת SIX, קבלה רישיונות מתאימים להתחלת הפעילות. גם  ה-DTCC, מסלקת ניירות הערך האמריקאית, הכריזה על השקת מערכת מבוססת בלוקצ'יין שתפותח ותפעל לצד המערכת הנוכחית.

מגמה זו לא נעלמה מעיני הרגולטורים וקובעי המדיניות שחלקם בוחנים פיתוח פעילות בתחום.

בשנה האחרונה הוגבר קצב הבדיקה והניסויים של יצירת מטבע דיגיטלי (CBDC), שישמש תחליף מזומן דיגיטלי וירתום את טכנולוגיית הענן והבלוקצ'יין לייעול משמעותי של מערכות התשלומים הנוכחיות.

המטרה שלנו היא להציב את שוק ההון הישראלי בקו אחד עם השווקים המפותחים בעולם גם בתחום הזה. הבורסה בישראל מכוונת התפתחות עסקית בשנים האחרונות ואני מאמינה שהמגמה המבורכת הזו, תבוא לידי ביטוי גם בתחום זה, ואנחנו עשויים לראות אותה מפעילה פלטפורמה המתבססת על נכסים דיגיטליים, אם כי בהחלט יש מקום לפעילים נוספים בתחום הזה. גם כאן, אני סבורה שטמונה הזדמנות לגורמים המעוניינים לפעול בתחום, המסגרת החוקית תאפשר פיתוח ויישום של הפעילות בישראל ומדובר בכר נרחב לפיתוח תחום חדש בישראל.

לסיכום אני רוצה לומר, שלצד פעילות המו"פ הענפה, הערה והמבורכת שקיימת בישראל, חשוב להבטיח שגם הפעילות עצמה תתקיים בישראל. הצרכן הישראלי נחשף לאפשרויות הללו, מכיר אותן אך כיום, הנגישות שלו למוצרים הללו מוגבלת. אני סבורה שהמודל העסקי לפעילות הזו קיים, ואני צופה התפתחות משמעותית ומואצת בתחום שירותי הפינטק שיהיו זמינים לצרכן הישראלי כבר בשנה הקרובה. זה הזמן לקפוץ על העגלה,

תודה רבה והמשך כנס מעניין ומועיל.​