כניסה

התכנית של רשות ניירות ערך להפחתת אגרות הגופים המפוקחים אושרה על ידי שר האוצר וועדת כספים של הכנסת

‏21 דצמבר, 2020

‏ו' טבת, תשפ"א

תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021 אושר היום (21.12.2020) על ידי ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ הרב משה גפני. התקציב שאושר על ידי שר האוצר, ח"כ ישראל כ"ץ, וועדת הכספים של הכנסת כולל את מימוש התכנית של הרשות להפחתת אגרות התשלום, אשר נועדה להקל על הגופים המפוקחים, על רקע משבר הקורונה. ההפחתה תתבצע באופן רוחבי על כלל הגופים המפוקחים על ידי הרשות ותעמוד על שיעור של 15% לתקופה של שלוש שנים (2021 – 2023), לבקשת ח"כ הרב גפני.

בנוסף, לבקשת הרשות, ועדת כספים אישרה הפחתה חד פעמית באגרות לשנת 2020 של הגופים המפוקחים, אשר ספגו פגיעה משמעותית בפעילותן העסקית, בעקבות המשבר. עלות ההפחתה הכוללת צפויה להסתכם בכ- 55 מיליון ₪. 

להלן עיקרי דבריה של יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בפתח הדיון בוועדת הכספים, המתייחסים לאירועים האחרונים בשוק ההון:

אני שמחה להיות כאן היום ולדבר בשם רשות ניירות ערך. במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו,  מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים.

בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. בתהליך יישום החקיקה שהחל והושלם במלואו בשנת 2018, עמדה הרשות על כך ונקטה גישה פרואקטיבית בתהליך העברת השליטה שהשליטה בבורסה תהיה מבוזרת, תוך דחיית הצעות שהתקבלו בעיקר מבורסות זרות להעברת השליטה לידי גורם ריכוזי אחד.

אנחנו סברנו כי בעל שליטה מרכזי בבורסה בפרט כזה שהוא בורסה זרה (כל ההצעות התקבלו מבורסות זרות חלקן בבעלות ממשלתית), עשוי לרתום את פעילות בורסה לטובת אינטרסים שאינם טובת שוק ההון המקומי וכי שליטה מבוזרת תבטיח כי הבורסה תשרת את מטרתה המרכזית, שהיא קידום שוק ההון משוכלל ומודרני ככלי מרכזי לפיתוח הכלכלה הישראלית.

כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך לשינוי מבנה השליטה בבורסה בשיתוף עם הוועדה, שהושלם באוגוסט 2018. הבורסה הנפיקה את מניותיה בדיוק שנה לאחר מכן, בהנפקה שהשתתפו בה בעיקר משקיעים זרים מגוונים, במודל הנפקה חדש (רישום בתל אביב, גיוס ממשקיעים זרים) שאנחנו עמלים על מנת לשמר ולבסס אותו.

בהמשך לכך, אנחנו חווים היום זרם חסר תקדים של ביקוש מצד חברות להנפקת מניות לראשונה (IPO) בעיקר ממגזר הטכנולוגיה וההייטק הישראלי, בהיקף משמעותי שלא חווינו  כמוהו בעשור האחרון. העלייה בפעילות החלה עוד ברבעון הקודם והיא ממשיכה ביתר שאת ברבעון הנוכחי כשאנחנו עומדים על כ-28 תשקיפים שכבר הוגשו ועוד כ-70 שהודיעו על כוונתם להנפיק (מתוכם 15 הגישו) – סך הכל 98 הודעות ותשקיפים בשני רבעונים.

כפי שציינתי, החידוש הנוסף והמשמח בגל ההנפקות הנוכחי הוא שרבות מההנפקות הן בענף הטכנולוגיה, באופן שמחבר באופן מועיל כבר בשנה הראשונה למשבר הקורונה בין מקורות המימון האטרקטיביים של שוק ההון ובין צרכי המימון של ענף ההיי-טק הישראלי ומאפשר למשקיעים להיחשף לאחד הענפים המובילים והצומחים ביותר בכלכלה הישראלית, תוך הגברת המתאם בין תמהיל ענפי המשק לבין שוק ההון הציבורי. השקענו מאמצים רבים מאוד בתחום הזה ואנחנו שמחים על החיבור שנרקם בין שוק ההון הציבורי לענף היי-טק הישראלי.

 נושא משמעותי נוסף שמעסיק אותנו בימים אלה הוא קידום חקיקה שתאפשר הקמה של תשתיות פינטק מחוללות תחרות וברות קיימא בתוך המערכת הבנקאית בישראל, שישמשו  בשלב הראשון את ציבור הצרכנים הפיננסיים להשוואה בלתי אמצעית של עלויות ואיכות של שירותים פיננסיים אלטרנטיביים ובשלב הבא גם מימוש הבחירה שלהם בשירותים המועדפים עליהם בקליק אחד;

זו צפויה להיות המהפכה הצרכנית המשמעותית ביותר בעשורים האחרונים ביחס לאופן שבו אנחנו צורכים שירותים פיננסיים ומנהלים את חשבון הבנק שלנו, מחליטים על קבלת הלוואות, משכנתאות, מנהלים את הפיקדונות, חסכונות וההשקעות הפרטיות שלנו ובעתיד גם את החסכונות שלנו לפנסיה ועוד.

ישראל היא מעצמת פינטק שמביא ברכה וערך רב לשווקים באירופה ובארה"ב ולאחרונה גם באמירויות בעקבות הסכמי השלום, אבל לצערנו הרוב המוחלט של החברות הללו אינן פועלות בישראל בעיקר בשל חוסר וודאות רגולטורית שיש להסדיר בהקדם האפשרי.

בשנה האחרונה, רשות ניירות ערך התמודדה עם השלכות משבר הקורונה על שוק ההון בהבטחת הפעילות הרציפה והתקינה בשוק ההון שהייתה אתגר עליון לרגולטורים בתחום ניירות ערך בכל העולם.  פעלנו על מנת להבטיח את יצירת הגמישות הנדרשת בפעילות השחקנים בשוק בעיקר בחלק הראשון של המשבר בו התמודדנו עם תנודתיות חריפה בשווקים שהשפיעה על ציבור המשקיעים ועל מנהלי כספי הציבור והמתווכים הפיננסיים.

כך, לצד העבודה הרבה שהושקעה על מנת להבטיח פעילות רציפה ותקינה של כלל המערכות בשוק ההון שבאחריותנו, הרשות ממשיכה ברבעונים האחרונים לתמוך ולאפשר את הגידול המאסיבי בפעילות מואצת של הגיוסים בבורסה שהזכרתי קודם לכן, נדרשנו ואנו ממשיכים להידרש לספק מענה קשוב בקצובי זמן קצרים מאוד לסוגיות שעלו כתוצאה ממשבר הקורונה ולטיפול בתשקיפים הרבים שמוגשים לנו. מדובר במאמץ חריג, שכל עובדי הרשות נרתמים אליו מתוך הבנה שהתפקוד הרציף והתקין של שוק ההון במהלך המשבר הוא גורם  שקשה להפריז בחשיבותו. אני סבורה שעד כה עמדנו במשימה בהצלחה.

היום, מונחים על סדר היום של הועדה תקציב רשות ניירות ערך לשנה הבאה.

הרשות היא גוף עצמאי שאינו נתמך על ידי המדינה כלומר, הרשות אינה מקבלת תקציב מהמדינה וכל הכנסותיה נובעות ממקורות עצמאיים – מהאגרות שהיא גובה מלקוחותיה ציבור המפוקחים. אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל הוצאה ופועלים לצמצם את העלויות המושתות על המפוקחים בעיקר לאור גודל השעה בתקופת הקורונה ולכן הבאנו היום לאישור הועדה הצעה להפחתת אגרות כיוזמה משותפת של הרשות ושל יושב ראש הוועדה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים