שאלות ותשובות
עמדות סגל הרשות המובאות להלן הינן עמדות מקצועיות המשקפות החלטות ועמדות של הסגל בסוגיות הנוגעות ליישום דיני ניירות ערך. תוכן העמדות המפורסמות מנחה את הרשות והסגל בהפעלת סמכותם והציבור יוכל להשתמש בהן ולהחילן בנסיבות דומות.
הצג את התוכן של כל השאלות והתשובות
שאלה:
5. בגין אילו גיוסים חב רכז הצעה בתשלום אגרה לפי תקנה 11(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), תשע"ז-2017 ("תקנות רכזי הצעה")?
|
תשובה: בהתאם לתקנות 11(א)(2) ו-26(ב) לתקנות רכזי הצעה, נדרש רכז הצעה לשלם אגרה בעד כל גיוס שמבוצע באמצעותו, אשר יפורסם החל מיום 26 בדצמבר 2020 ("מועד התחילה"). בגין גיוסים שפורסמו לפני מועד התחילה, אף אם הסתיימו לאחר מועד זה, רכז ההצעה לא חייב בתשלום אגרה כאמור.
|
שאלה:
4. האם רכז הצעה רשאי לפרסם באתר את העובדה שפעילותו מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך?
|
תשובה: כן, ובלבד שפרסום כאמור לא יעשה באופן שעלול להטעות את ציבור המשקיעים ביחס לאופי הפיקוח והרגולציה החלה על פעילות מימון המונים באמצעותו. לעמדת סגל הרשות, לצורך כך, פרסום באתר לגבי פיקוח הרשות צריך להיעשות בצורה שאינה מודגשת, ובסמוך לו יש לכלול הפניה למידע והאזהרות אותן נדרש רכז ההצעה לפרסם לפי תקנה 7(ב)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז – 2017. בנוסף, אם רכז ההצעה פועל במתווים נוספים מלבד הצעות הנעשות בהתאם לסעיף 15ב(4א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, עליו להבהיר לצד פרסום זה כי רשות ניירות ערך מפקחת על פעילותו אך ורק בנוגע להצעות הנעשות בהתאם לסעיף זה (אם הרכז מכנה הצעות מסוג זה באופן מסוים, יש להתייחס לכינוי כאמור במפורש כך שיהיה ברור על פעילותו בקשר לאילו סוגי הצעות חל פיקוח).
|
שאלה:
3 א. האם לצורך בחינת גובה התמורה ממשקיע בודד לפי תקנה 15(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 ("התקנות"), רשאי רכז ההצעה להסתמך על הצהרת המשקיע לגבי גובה הכנסתו השנתית בעת ביצוע השקעה בהצעה של חברה מציעה? ב. אילו פעולות נדרש רכז ההצעה לבצע לצורך בחינת גובה התמורה ממשקיע בודד לפי תקנה 15(ד) לעניין אימות שיוך המשקיע לסוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("החוק") ("משקיע כשיר")?
|
תשובה: א. תקנה 1 קובעת כי הכנסה שנתית הינה "לפי אישור רואה חשבון המאשר כי גובה הכנסתו של משקיע בודד שאינו משקיע מוביל, עונה על האמור בתקנה 15(ב)...". תקנה 5(4) קובעת כי רכז ההצעה יכול להסתמך על הצהרות המשקיעים לגבי עמידתם בתנאים הקבועים בתקנה 15. לפיכך, ככל שמשקיע לפי תקנה 15(ב) מספק לרכז ההצעה הצהרה ביחס לגובה הכנסתו השנתית על פי אישור רואה חשבון, בעת מועד ביצוע ההשקעה, המאשר כי גובה הכנסתו השנתית עונה על האמור בתקנה 15(ב) - רכז הצעה רשאי להסתמך על הצהרות המשקיע, אלא אם יש לו יסוד סביר שלא להאמין בנכונות ההצהרה. על הצהרתם של משקיעים המבקשים להשקיע בהתאם להוראות תקנה 15(ב) להתייחס לקיומו של אישור רואה חשבון לעניין ההכנסה השנתית במועד ההשקעה. ב. סגל הרשות הביע בעבר במסגרת עמדת סגל משפטית מספר 103-35: הצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים, את עמדתו בדבר האופן בו נדרשים המנפיק והמציע של ניירות ערך לפעול ובדבר אמצעים שעליהם לנקוט לצורך בחינת עמידת משקיעים כשירים בתנאים הנדרשים על פי דין - וזאת ככל שאלו נתנו הסכמתם כי מתקיימים בהם התנאים המנויים בתוספת הראשונה לחוק וכי הם מודעים ומסכימים למשמעות סיווגם כמשקיעים כאמור. יובהר כי עמדה זו חלה גם ביחס להשקעה של משקיעים כשירים באמצעות רכזי הצעה.
|
שאלה:
2. מהן מגבלות ההשקעה החלות על השקעה באמצעות תאגיד בהצעה של חברה מציעה במסגרת תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 ("התקנות")?
|
תשובה: סעיף 15 לתקנות קובע מגבלות לגבי סכום התמורה המרבי שיכול להתקבל ממשקיע בודד, בהצעה אחת או בכמה הצעות של חברות מציעות במשך תקופה של 12 חודשים עוקבים. "משקיע בודד" מוגדר בתקנות כ"יחיד". לעניין זה יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחד, כיחיד. מאחר ולשון התקנות אינה מתייחסת במפורש להשקעה באמצעות תאגיד, מתעוררת השאלה מהן מגבלות ההשקעה החלות לגבי השקעה המתבצעת באופן זה. לעמדת סגל הרשות, השקעה באמצעות תאגיד לא צריכה להביא לתוצאה של סטייה ממגבלות ההשקעה החלות על משקיע בודד כהגדרתו בתקנות. לפיכך, סכום התמורה המרבי שיכול להתקבל ממשקיע שהוא תאגיד, בהצעה אחת או בכמה הצעות של חברות מציעות במשך תקופה של 12 חודשים עוקבים, נגזר מסכום התמורה המרבי שיכול להתקבל מכל אחד מבעלי המניות בו, בהתחשב בשיעורי אחזקותיהם, כך שאף אחד מבעלי המניות לא יחרוג ממגבלות ההשקעה החלות עליו כיחיד לפי הקבוע בתקנות. עובר לביצוע השקעה באמצעות תאגיד כאמור, על רכז ההצעה לקבל את פרטי בעלי המניות בתאגיד וכן את הסכמתם להשקעה. למען הסר ספק, יצוין כי תאגידים שעומדים בתנאים הקבועים בפרטים (1) עד (4), (9) או (11) לתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, אינם כפופים למגבלות ההשקעה כפי שתואר לעיל, זאת בהתאם לסעיף 15(ד) לתקנות. דוגמא 1: בחברה בעל מניות אחד המחזיק ב-100% ממניותיה, ואשר לפי התקנות יכול להשקיע עד 10,000 ₪ בהצעה בודדת או עד 20,000 ₪ בכמה הצעות של חברות מציעות במשך 12 חודשים עוקבים. - אם בעל המניות לא השקיע בעצמו בהצעה של חברה מציעה, החברה תוכל להשקיע עד 10,000 ₪ בהצעה בודדת, או עד 20,000 ₪ בכמה הצעות של חברות מציעות במשך 12 חודשים עוקבים. - אם בעל המניות כבר השקיע 5,000 ₪ בהצעה בודדת, החברה תוכל להשקיע עד 5,000 ₪ באותה הצעה, או עד 15,000 ₪ בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים. דוגמא 2: בחברה שלושה בעלי המניות - - בעל מניות א' מחזיק ב-60% ממניות החברה ולפי התקנות יכול להשקיע עד 30,000 ₪ בהצעה בודדת או בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים. על-מנת שבעל מניות א' לא יחרוג ממגבלות ההשקעה החלות עליו לפי התקנות, התאגיד יוכל להשקיע עד 50,000 ₪ בהצעה אחת או בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים (60% מתוך 50,000 ₪ הם 30,000 ₪ - מגבלת ההשקעה החלה על בעל מניות א'). כל השקעה בסכום גבוה מכך תוביל לחריגה של בעל מניות א' ממגבלת ההשקעה החלה עליו לפי התקנות, בהתאם לשיעור אחזקותיו בחברה. - בעלי מניות ב' ו-ג' מחזיקים כל אחד ב-20% ממניות החברה, ולפי התקנות כל אחד מהם יכול להשקיע עד 10,000 ₪ בהצעה בודדת או עד 20,000 ₪ בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים. על מנת שבעלי מניות ב' ו-ג' לא יחרגו ממגבלות ההשקעה החלות עליהם לפי התקנות, התאגיד יוכל להשקיע עד 50,000 ₪ בהצעה בודדת, או 100,000 ₪ בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים (20% מתוך 50,000 ₪ הם 10,000 ₪ - מגבלת ההשקעה החלה על בעל מניות ב' ו-ג' בהצעה אחת, ו-20% מתוך 100,000 ₪ הם 20,000 ₪ - מגבלת ההשקעה החלה על בעל מניות ב' ו-ג' בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים). - לפיכך, התאגיד יוכל להשקיע עד 50,000 ₪ בהצעה בודדת או בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים. באופן זה מגבלות ההשקעה החלות הן על בעל מניות א' והן על בעלי מניות ב' ו-ג' יישמרו. אם, למשל, התאגיד היה משקיע 80,000 ₪ בכמה הצעות במשך 12 חודשים עוקבים – ההשקעה הייתה אמנם במסגרת מגבלת ההשקעה החלה על בעלי מניות ב' ו-ג', אך חורגת ממגבלת ההשקעה החלה על בעל מניות א'*. *דוגמא זו מניחה כי אף אחד מבעלי המניות לא השקיע בעצמו בהצעה של חברה מציעה. אם אחד מבעלי המניות השקיע בעצמו – מגבלת ההשקעה החלה על התאגיד תפחת בהתאם.
|
שאלה:
1. תקנה 17(ה) לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017 ("התקנות") מטילה על רכז ההצעה חובה להשקיע את כספי המזמינים בעד ההצעה באופן שיאפשר שמירת הקרן ועשיית פירות, באחד מאפיקי השקעה המנויים בתקנה 17(ו)*, עד העברתם לחברה המציעה או החזרתם למזמינים, לפי העניין. לנוכח המציאות האינפלציונית, סביבת הריבית הנמוכה ובהתחשב בעלויות העסקה הכרוכות בביצוע ההשקעה הזמנית של הכספים, מתעוררת השאלה האם חלה על רכז ההצעה חובה להשקיע את כספי המזמינים בעד ההצעה באפיקי ההשקעה המנויים בתקנות במהלך תקופת ההגשה, גם בנסיבות בהן אי הפקדה באפיקים אלה אינה מסכנת את שמירת הקרן, והפקדה באפיקים אלה לא תניב פירות של ממש / תניב לכל היותר פירות זניחים.
*אפיקים אלו הינם: איגרות חוב שהנפיקה המדינה שמועד פירעונן בתוך שנה; פיקדונות בנקאיים הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למטבע חוץ; פיקדונות בנקאיים בשקלים חדשים צמודי מדד ונושאי ריבית או נושאי ריבית בלבד; קרן כספית כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994.
|
תשובה: החובה הקבועה בתקנה 17(ה) יסודה בהנחה כי השקעת הכספים באפיקים המנויים בתקנה 17(ו) תאפשר שמירה על הקרן ועשיית פירות. הנחה זו באה לידי ביטוי בלשון המפורשת בה נוקטת התקנה לעניין יסוד זה. לפיכך, בנסיבות בהן אפיקי ההשקעה המפורטים בתקנה אינם נחוצים לשם שמירת הקרן ואינם מאפשרים עשיית פירות של ממש, עמדת סגל הרשות הינה כי לא חלה על רכז ההצעה חובה להשקיע את כספי המזמינים באפיקים כאמור. רכז ההצעה נדרש לקבוע כי אלה אכן הנסיבות לקראת ביצוע ההצעה, ולציין מפורשות למשקיעים טרם הגשת הזמנותיהם כי הכספים לא יושקעו באפיקים האמורים וכי ככל שההצעה לא תושלם תוחזר להם הקרן הנומינלית שהפקידו.
לעניין זה, סגל הרשות יראה את הנסיבות המצטברות הבאות כמתאימות לקביעה כאמור על-ידי רכז ההצעה: תקופת הפקדת הכספים אינה עולה על 45 יום; הפירות שניתן להפיק מאפיקי ההשקעה המנויים בתקנה 17(ה) אינם בשיעור העולה על 0.2% לאחר הוצאות עסקה; והסביבה האינפלציונית יציבה כך באופן שהשינוי הממוצע במדד המחירים לצרכן בששת החודשים הקודמים להצעה אינו עולה על 0.5% לחודש.
יש להדגיש כי יתר החובות הקבועות בתקנה 17(ה) – הפקדה בחשבון נאמנות נפרד על שמו של רכז ההצעה, החזרת כספי המזמינים, שמירה על הקרן (הנומינלית), וכן האיסור על רכז ההצעה לעשות כל שימוש אחר בכספי המזמינים או בפירות מהם – חלות על רכז ההצעה גם בנסיבות כאמור.
|
|
|
|