כניסה

הוועידה הכלכלית הלאומית
28/08/2013
‏כ"ב אלול, תשע"ג
 
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידה הכלכלית הלאומית
 
להלן מעיקרי דבריו של יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בשיחה עם כתבת הפיננסים, רחלי בינדמן.
 
על מצב הבורסה:
 
אני סבור כי אנחנו חייבים להחזיר לבורסה את מקומה כמנוף הצמיחה של הכלכלה הישראלית. שגשוג הבורסה יעודד יזמות, ייצור מקומות תעסוקה, יגוון את מקורות המימון, ימשוך השקעות זרות וייטיב בסופו של דבר עם כל אחד ואחד מאתנו. זהו בעיני יעד בעל חשיבות לאומית, ולדעתי לא פחות חשוב משאר הצעדים הכלכליים מכווני צמיחה שהממשלה הציבה.
 
לשוק ההון והבורסה בפרט תפקיד מאד חשוב במימון הפעילות העסקית. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא ולהפוך כל אבן בכל מה שנוגע לזמינות ההון. כולם צריכים לעשות מעשה, ואי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולהגיד שזה נזלת ולהמתין שהדברים יעברו מעצמם.
 
אני מאמין כי כולם צריכים להיות שותפים להתייעלות שוק ההון ולשנות את התפיסה, כולל הרגולטורים, החברות, הציבור, הבורסה, הממשלה והמחוקקים, ולצמצם את הרגולציה. לשם כך, רשות ני"ע פועלת היום בכמה מישורים. הראשון, הרשות שוקלת הקלות במישור התאגידי שתביא להקטנת עלויות הפיקוח. השני, הצורך בעידוד הנזילות בבורסה. אימוץ ויישום של המלצות ועדת בן חורין, הוועדה לעידוד המסחר והנזילות בבורסה שהקמתי לפני כ-4 חודשים, יכולים לעשות מהפך של ממש.
 
החזון שלי הוא להפוך את הבורסה בישראל לבורסה מודרנית, מרכז לגיוס הון שממלא ייעודו כבורסה שהיא משאב לאומי. וזה אפשרי!
 
ביחס לחלקה של הרשות – הרי שהרשות פרסמה בספטמבר 2012 את מפת הדרכים ובה הצהירה,  בין היתר, כי היא מחויבת לבחינת הקלות על הגופים המפוקחים והחברות הציבוריות, ככל שאלה אינן פוגעות בציבור המשקיעים. מהלך זה נמצא בראש סדר העדיפויות של הרשות, ובקרוב, מיד לאחר פגרת הקיץ, תביא הרשות את חלקו הראשון של חוק ההקלות לכנסת, ובו שורה של הקלות משמעותיות על החברות הציבוריות. בין יתר ההקלות שמוצעות בחוק:
 
- הארכת התקופה לגיוס כספים על פי תשקיף מדף משנתיים לשלוש שנים;
- הקלה באופן עריכת הדוחות הכספיים הרבעוניים בתשקיפי IPO;
- ביטול החובה לבצע תהליך iSOX בחברות קטנות, כחלק מיוזמה רחבה יותר של הרשות לייצר מדרג של רגולציה שיבחין בין חברות גדולות וחברות קטנות;
- פישוט הליך בירור צרכי לקוח על ידי יועצי השקעות ומנהלי תיקים.
 
לאחר החגים נגיש את חוק ההקלות לכנסת ולא נסיים שם. אנחנו ממשיכים לקדם חשיבה יצירתית בניסיון למצוא את המקומות שבהם ראוי וניתן למצוא דרך להפחית מעומס הרגולציה ובה בעת לא לפגוע בהגנה על המשקיעים. ההגנה על המשקיע מחייבת פיקוח ואכיפה יעילים.
 
לצורך זאת, נצטרך להפוך את הבורסה ליותר אטרקטיבית בכל המישורים ובכלל זה: מוצרים פיננסים מתקדמים, הבאת חברות נוספות מקומיות וזרות לגייס הון ולהירשם למסחר בבורסה בת"א, מרכז לגיוס הון לחברות סטארט-אפ ועוד.
 
הליך מינוי מנכ"ל הבורסה:
 
ועדת האיתור בבורסה עושה תהליך ראוי לבחירת המנכ"ל הראוי. המנכ"ל הטוב ביותר יהיה מי שרואה לנגד עיניו את פיתוח שוק ההון ויצעיד הבורסה קדימה. כולם צריכים לתת כתף כדי לפתור את המצב בבורסה. הוועדה שמיניתי להגברת הנזילות בבורסה, הצפויה להגיש את המלצות הביניים שלה בשבועות הקרובים תבוא עם המלצות מאד משמעותיות וייקחו את הבורסה קדימה, אף בהיבטים בינ"ל ובהשוואה לבורסות אחרות.
 
האם תיקון 20 (שכר הבכירים) משיג את מטרתו? 
 
תיקון 20 נולד על רקע היעדר קשר בין השכר לביצוע החברה, ותכליתו הוא ליצור את אותו הקשר. השאלה העיקרית אינה מה גובה השכר אלא הצורך לראות ששכר יורד כשחברות אינן מרוויחות ושכר יכול לעלות כשהן מרוויחות, על פני זמן, ולא רק בשנה אחת בודדת, לטובת כלל המשקיעים- במניות ובאג"ח. התכלית של תיקון 20 היא יצירת מתאם בין שכר לביצועי החברה.
 
המטרה החשובה שלשמה חוקק תיקון 20, היא לתת כלים בידי האסיפה הכללית, הנהלת החברה והדירקטוריון לתגמל את בכירי החברה בשכר הוגן ומבוסס יעדים באופן שיתמרץ את המנהלים להצליח ולהשיא את רווחי החברה, וכך ייטיב עימם כמו גם עם בעלי המניות שירוויחו מביצועי החברה שיגולמו בעליית ערך השקעתם. המשימה של בניית תכנית תגמול היא משימה מאתגרת העומדת בפני החברות.
 
החברות ברשימת תל אביב 100 מפרסמות בימים אלה את התכניות לקראת האסיפות הכלליות והמשימה העומדת בפניהם היא כאמור לא פשוטה. אני חייב לומר לכם, שלמרות רושם כזה או אחר שיכול להתקבל בציבור, מרביתן המכריע של החברות עושות עבודה רצינית וראויה לציון בהיערכות לקראת האסיפות. הצוותים המקצועיים שלנו מלווים את החברות בהתלבטויות שיש להן לאור מורכבות  החומר המקצועי, ואנחנו יודעים גם מהניסיון שנצבר בארה"ב לאורך השנים שהכנת תכניות תגמול היא עבודה מורכבת שמצדיקה תשומות רבות.
 
בסוף יוני פרסמנו להערות הציבור טיוטה של הנחיית גילוי שנועדה להבהיר מהו המידע הנדרש לאסיפה הכללית בבואה לאשר תכנית תגמול ולהפיג ככל הניתן את חוסר הוודאות הקיים באופן טבעי סביב תיקון 20 וההסתגלות אליו. קיבלנו התייחסות לטיוטת ההנחיה ואנחנו שוקדים בימים אלה על נוסחה הסופי, שיפורסם בקרוב.
 
ההחלטה אם לאשר תכנית תגמול כזו או אחרת אינה מתפקידה של הרשות. הרשות אחראית לוודא שהגילוי ניתן למשקיע באופן שמבטיח שהוא יוכל לקבל החלטה מושכלת. מה יחליטו המשקיעים באסיפה – זה כבר עניין שלהם. ככל שזה תלוי במשקיעים המוסדיים אנו היינו רוצים לראות אותם אקטיביים ככל הניתן.
 
יש לזכור כי מטרת התיקון היא אינה להפחית שכר אלא לבסס את הקשר בין הביצועים לשכר. התיקון ישיג את מטרתו אם יהיה מתאם בין השכר לבין ביצועי החברה, לטובת בעלי המניות, ובעלי החוב.
 
אני מבקש לציין שבמחקר שנעשה ע"י הכלכלנית הראשית של הרשות, נמצא שבעקבות תיקון 16 השכר ירד בממוצע אצל החברות הציבוריות. אני מציע שנמתין לתוצאות של תיקון 20 לאחר יישומו על כלל השוק. אני מאמין שנמצא בעתיד קשר הדוק יותר בין שכר לביצועים. אם קשר כזה לא יימצא, תיקון 20 לא מילא את ייעודו.
 
על חברות הייעוץ:
 
אני ער לביקורת המושמעת על חברות הייעוץ. אני מייחס חשיבות לצורך בקיומן של חברות הייעוץ. יחד עם זאת, לעיתים קרובות אני מוטרד מפעילותן. אם חברות הייעוץ לא תעשינה עבודת אנליזה רצינית טרם ההמלצה, ולא יינתן זמן מספיק לחברות להגיב, כפי שנהוג, לדוגמא בארה"ב, לפחות שבועיים ורצוי זמן ארוך מזה, אשקול ברצינות שלא לאפשר למשקיעים המוסדיים להסתמך על חברות הייעוץ. אני מציע לחברות הייעוץ לבחון מקרוב את דרך פעילותן של חברות דומות בארה"ב ומקומות אחרים, דוגמת ה- ISS.
 
חברות הייעוץ הן תולדה של צורך שנבע מהתפתחות חקיקתית. החשיבות של האקטיביזם המוסדי, שאני מאמין גדול בו, והעובדה שהמוסדיים לא מילאו בעבר את חלקם בשמירה על ממשל תאגידי בחברות שבהן השקיעו - הביאו להטלת חובת השתתפות על משקיעים מוסדיים באסיפות כלליות. ואולם, בשל העובדה כי השתתפות באסיפות כלליות כרוכה בעלויות עבור הגופים המוסדיים, החלו המשקיעים המוסדיים יותר ויותר להיעזר בגורמים מקצועיים המתמחים בגיבוש המלצות הצבעה, וכך למעשה נוצרו חברות הייעוץ.
 
בפועל, שוק חברות הייעוץ מאופיין במבנה ריכוזי ונשלט באופן בולט על ידי אנטרופי. זה לא תופעה שמאפיינת רק את ישראל. רק כדי לסבר את האוזן, גם בשוק ענק כמו ארה"ב קיימות 2 חברות דומיננטיות כאשר אחת מהן – ISS אוחזת בנתח שוק של מעל 60 אחוז.
 
עם זאת, וזה אולי ההבדל המרכזי בהיבט הזה בין השוק שלנו לבין ארה"ב, הוא ששם המוסדיים לא הפקיעו את שקול דעתם והעבירו אותו לחברת הייעוץ באופן עיוור אלא הם מסתייעים בחברת הייעוץ כשהם מותירים את שקול הדעת אצלם ומתקיים שיח בין המוסדיים לבין החברות בהן השקיע, שיח שהוא בלתי אמצעי ולא מתקיים רק דרך חברת הייעוץ. זהו אקטיביזם מוסדי כמו שאני רואה אותו, ואני אומר בעדינות שאני לא בטוח שהוא מתקיים בישראל.
 
לתפיסתי, אקטיביזם מוסדי חשוב ומהותי, וכשאני אומר אקטיביזם אני מתכוון לגוף מוסדי שאכפת לו מהממשל התאגידי בחברות בהן הוא השקיע, ושהוא יודע להפעיל את שיקול דעתו כמו שהוא יודע לעשות בהחלטות ההשקעה שלו. מודל של הסתמכות עיוורת כפי שאנחנו רואים מצד גופים מוסדיים לא מעטים, על גוף יחיד שמופיע באסיפות כלליות הוא בפירוש לא מה שאליו מתכוונים כשאומרים אקטיביזם.
 
מה אתם מתכננים לעשות בנוגע לזה?
 
הרשות פועלת מזה מספר חודשים בשני מישורים בתיאום עם אגף שוק ההון ומשרד המשפטים. ראשית, אנו פועלים לתקן את תקנות ההשתתפות של הגופים המוסדיים, באופן שיבהיר את היקף חובת ההשתתפות, ויאמר במפורש באיזה מהאסיפות הכלליות חשוב כי הגופים המוסדיים ייקחו חלק, ובאיזה אסיפות פחות חשוב. הבהרה זו היא חשובה ונועדה להקל על הגופים המוסדיים שלא מחויבים ללכת להצביע במקרים שהצבעתם אינה מהותית.
 
בנוסף, בכוונתנו להפיץ בקרוב חוזר למנהלי קרנות הנאמנות שיבהיר כי הסתמכות על המלצות חברות ייעוץ לא תוכל להיעשות באופן עיוור. במסגרת החוזר יוסדרו תנאים, בדיקות ואישורים מינימאליים אשר מנהל הקרן יידרש לקיים בהתקשרותו עם חברות הייעוץ, על מנת ליהנות מחזקה כי הצבעתו בהתאם להמלצת חברת הייעוץ מקיימת את חובת הנאמנות כלפי בעלי היחידות, בה הוא מחויב לפי חוק. התנאים בחוזר ייקבעו באופן שנועד לוודא כי הסתייעות בחברות הייעוץ לא תהפוך להאצלה מוחלטת של שיקול הדעת הנתון למנהל הקרן ולא תגרע מאחריותו כלפי בעלי היחידות.
 
במקביל, פרסמה הרשות להערות הציבור מסמך עקרונות ראויים שקובע את הסטנדרט המצופה מחברות הייעוץ, ונועד להוות אמת מידה עבור הגופים המוסדיים ביחס לסטנדרט ההתנהלות המצופה מחברות הייעוץ. המסמך כשלעצמו אינו מחייב את חברות הייעוץ, שכן אלו אינן מפוקחות באופן ישיר על ידי הרשות אלא פועלות מטעם הגופים המוסדיים. עם זאת, החוזר כאמור נועד להבטיח כי המוסדיים יביאו לעמידה של חברות הייעוץ בעקרונות הראויים, ככל שבכוונתם להתקשר עם חברות הייעוץ.
 
המהלך המשולב הזה, שמחד מסדיר את פעילות חברות הייעוץ ומאידך מטיל את החובה על מנהלי הקרנות לוודא כי עמידה בעקרונות אלה אכן מתקיימת– יביא לדעתנו לשיפור המצב ויעודד אקטיביזם מוסדי אמיתי, שאני כאמור מאמין בו מאד.
 
מה הסיכויים להערכתך להגשת כתב אישום נגד דנקנר?
 
מבלי להתייחס לנושא ספציפי, חשוב להבהיר כי לצד תוכנית ההקלות לטובת הגופים העסקיים, אנו ננקוט בקו בלתי מתפשר נגד מפירי חוק.
 
באשר לשאלה – ע"פ הנחיות היועמ"ש, לא ניתן לפרסם את המלצת הרשות אלא אם הוא נותן אישור.
 
בעקבות הקמת בית המשפט הכלכלי והליך האכיפה המנהלית המיושמים בשנה וחצי האחרונות, אנו רואים קיצור משמעותי של התהליכים.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים