כניסה

ועידת שוק ההון של גלובס
20/05/2013
מדברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בועידת שוק ההון של גלובס
 
מחזורי המסחר והנזילות בבורסה:
 
אני מאד מוטרד ממה שקורה בבורסה. שוק ההון בכלל והבורסה בפרט הם אחד ממנופי הצמיחה החשובים ביותר ואנחנו לא יכולים לדבר במונחים של להיות או לחדול. אנחנו חייבים להיות בורסה מרכזית.
 
הבורסה בישראל עומדת לעבור שינוי מהפכני. אי אפשר אחרת. כל מקבלי ההחלטות יצטרכו לשנות את התפיסה, כולל הרגולטורים ואני באופן אישי מחויב לכך. אנחנו צריכים שוק הון דינמי ובורסה שמספקת נזילות. זה אינטרס כלכלי לאומי. לשם כך הקמתי את הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות. אנחנו צריכים להפוך כל אבן ולשאול מה אנחנו יכולים לעשות, לחשוב מחוץ לקופסא. לפעול לטובת הנגשה של משקיעים זרים, לחשוב איך מביאים מוצרים חדשים, איך מגדילים את היצע החברות, והוזלת עלויות.
 
הוועדה לבחינת הסדרי החוב:
 
רק בשנה האחרונה היו כמעט 30 הסדרי חוב. אנחנו מדברים על כ-750 מיליארד ₪ בחוב, כמעט 300 מיליארד בחוב סחיר. אנחנו מאוד מוטרדים בכל מה שנוגע לתופעה הזו וכולם צריכים להיות שותפים לעניין, ולרשות יש ארגז כלים לטיפול בהסדרי החוב. חלק גדול מהסדרי החוב הנוכחיים הם תוצר של הנפקות שהיו לפני שנים. אני מאמין שהתופעות שהיו בעבר יצטמצמו ומספר הסדרי החוב בעתיד יקטן. אני מאד מוטרד מהסדרי החוב ככל שהם נוגעים למשקיעים וצריך לדאוג למזעור הפגיעה במשקיעים ככל האפשר.
 
בעבר היו מינופים גבוהים מאד שלא היו לטובת המשקיעים והסיכונים לא תומחרו נכון וכיום הסיכון מתומחר נכון יותר. בעבר ראינו תשואות על אג"ח שלא שיקפו את הסיכונים האמיתיים. גם היום צריך להיות זהירים. יישום מסקנות ועדת הריכוזיות תקטין את רמת המינוף.
 
בכל המדינות המפותחות בעולם, וכך גם בישראל, מבינים ששוק הון תקין מחייב אקטיביזם מוסדי. אני מאמין גדול באקטיביזם מצד המשקיעים המוסדיים מתוך אמון מלא כי יש בכך כדי לתרום לעניינם של המשקיעים. המשקיעים המוסדיים הם שחקני מפתח בשוק ההון הישראלי, הם מחזיקים בחלק משמעותי מהכמות הצפה במניות ובאג"ח קונצרני. החזקה בשיעורים משמעותיים אלה מקנה בידם כוח רב, ויש לשקול כיצד לרתום את הכוח הזה לטובת שוק ההון וציבור המשקיעים.
 
שאלת איחוד הרגולטורים:
 
מבנה הפיקוח בישראל ביחס לתחום הפיננסי אינו חריג ביחס למקובל בעולם. בנק ישראל ואגף שוק ההון אחראים על  עקרון היציבות ורשות ניירות ערך על עקרון הגילוי.
 
הרעיון להקים "רגולטור-על" שיפקח על כל היבטי התחום הפיננסי הוא רעיון מסוכן למשק הישראלי, ואני מתנגד לו בכל תוקף. הניסיון בעולם הוכיח שמודל פיקוח מאוחד טומן בחובו סיכון מערכתי לכשל בפיקוח, שכן אם רגולטור-העל "טועה" קיים פוטנציאל שהטעויות יתפשטו בכל שוק הכספים וההון ולא יוגבלו למגזר פיננסי מסוים או לקבוצת מוצרים פיננסיים.
 
המחשה לכך ניתן ללמוד מהניסיון של בריטניה: הבריטים הקימו בשנת 2000 גוף פיקוח מאוחד, ה-FSA, שריכז תחתיו את סמכויות הפיקוח על כל הסקטור הפיננסי. ההנחה בבסיס הקמת הגוף המאוחד הייתה שהוא יידע להתמודד טוב יותר עם אתגרי הפיקוח, אולם המשבר בשנת 2008 הוכיח את ההיפך. הסקטור הפיננסי בבריטניה נפגע קשות, וכלקח מהמשבר הוחלט על פירוק ה-FSA החל משנת 2013 ומעבר למודל פיקוח מבוזר.
 
עלויות הרגולציה:
 
אני מאמין גדול בוודאות רגולטורית. פרסמנו לאחרונה את מפת הדרכים של הרשות, שהיא תוכנית העבודה של הרשות בשנים הקרובות. יש לנו תוכנית מאד מובנית והגדרנו לוחות זמנים ליישומה. העלות העיקרית היא לחברות הקטנות ויצאנו לתהליך של מדרג רגולציה. יש גם דילמה – איך מצד אחד אתה מגן על המשקיעים ומצד שני מוריד את העלויות.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים