כניסה

כנס מחלקת תאגידים 2011
01/12/2011
​אני שמח להיות כאן אתכם בכנס תאגידים השלישי של רשות ניירות ערך. זו מסורת שהחלה לפני שנתיים ברשות והיא משמשת במה חשובה להעברת מסרים והחלפת דעות בין סגל הרשות לבין הציבור.
 
בפתח דבריי אני מבקש לומר שאני רואה ערך רב בפתיחות של הרשות לכלל השחקנים בשוק ההון. אני מאמין בחוכמה קולקטיבית של שוק ההון בכלל ושל כל הנוכחים כאן בפרט, וסבור שהקשבה לשוק יכולה להשביח את איכות הרגולציה ולתרום לכך שהיא תהיה יעילה והוגנת.
 
היוזמה להחלפת דעות בכל הנושאים הללו במציאות הנוכחית חשובה גם בהתחשב בפסימיות העולה מן השווקים המערביים ובהמלצות ועדת טרכטנברג וועדת הריכוזיות. הכנס הזה, בעת הזו עוסק בנושאים חשובים ביותר בחיים העסקיים של התאגידים הציבוריים שהם על סדר יומה הנוכחי של הרשות.
 
אנחנו נמצאים היום באיבו של משבר כלכלי שהחל ב-2008 ועדיין לא הסתיים. משבר האשראי העולמי הכתיב את הצעדים שנקטו ממשלות ורגולטורים בשוקי ההון. כיום, יותר מתמיד המצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה מדאיג. אי אפשר להתעלם מן האפשרות של ההשפעה השלילית של הכלכלות הללו על ישראל. אנו עדים בימים אלה להאטה בתחזיות הצמיחה של המשק. כך לדוגמא, ההערכה היא שאם לא תשתנה מדיניות החוב במדינות ה-G7, תוך 20 שנה יחס החוב לתוצר יהיה כפול מהיחס הקיים כיום ותוך 40 שנה יהיה פי-4. בחוב כזה, ההערכה היא שהדורות הבאים לא יוכלו לשאת בנטל שהדורות הנוכחיים מטילים עליהם והכלכלות המערביות תסבולנה. אנחנו עדים כבר היום לחדלות פרעון אפשרית של כמה מדינות באירופה.
 
אי הוודאות לגבי העתיד באה לידי ביטוי במדדי הפחד בעולם. מדדי הפחד בארה"ב אירופה ובישראל הם ברמה הגבוהה כמעט פי- 3 מהרמה המקובלת בתקופות רגיעה. וזה מעבר לסיכונים גיאופוליטיים.
 
ובישראל? המשבר לא רק שלא חלף אלא אף הוא מאיים להתגבר. יחס החוב לתוצר בישראל הנוכחי הוא נמוך יחסית והכלכלה הישראלית יציבה יחסית בזכות מדיניות כלכלית שקולה של ריסון תקציבי, שיש לשמור עליה, אבטלה נמוכה מזה עשרות שנים ולא פחות חשוב מגוון כלים מוניטריים ופיסקליים שלא קיים במדינות האחרות.
 
כל אלה תודות למדיניות פיסקאלית מאוזנת של משרד האוצר ושל הממשלה בצד מדיניות מוניטרית מתאימה של בנק ישראל. ועל אף שמשבר בשוק ההון ובורסה אינו מתחיל כשהשערים צונחים ואינו מסתיים כשהם מזנקים, האיום הכלכלי מבית ובעיקר מחוץ לישראל מחייב, ואני מדגיש, מחייב, את כולנו כבר היום להיערך לבאות.
 
בין השאר, אי אפשר שלא לקחת בחשבון שמספר החברות הבעייתיות גדל והולך ולכן אנחנו צפויים להסדרי חוב לא מעטים. בשנה הנוכחית, עד היום היו כ-29 הסדרי חוב בשווי של כ-4.5 מיליארד ₪, בהשוואה ל-38 הסדרים בשווי של 11 מיליארד ₪ בשנת 2009 בשיא המשבר, ו-2 הסדרי חוב טרם המשבר בשנת 2008. וזה עדיין לא הסוף. כיום, אם שיעור תשואה לפדיון גדול מ-15% על אג"ח קונצרניות מייצג הסתברות גבוהה לאי עמידה בהתחייבויות, מתוך כ-300 מיליארד ₪ חוב סחיר, למעלה מ-20 מיליארד ₪ באג"ח הסחיר, בהשוואה לכ-4 מיליארד ₪ בלבד לפני חצי שנה, מוגדרים כחוב בעייתי.
 
אלה לא סכומים דרמטיים ברמה משקית, אך הם יכולים לפגוע בלא מעט משקיעים. יותר מכך, הבעיה יכולה להיות חריפה יותר עם המשבר באירופה ובארה"ב יימשך.
 
נושא חשוב נוסף שיידון בכנס, שהפך להיות חשוב פי כמה דווקא בעת הזו, הוא מגוון הסוגיות בחשבונאות ושווי הוגן שאמורים לשקף את מצבן הכלכלי של החברות. נעשה כל מה שהסמכויות בשוק מאפשרות לנו כדי למנוע מצב של מצגים חשבונאיים שמאפשרים פגיעה במשקיעים בני"ע מן הציבור.
 
בין השאר, הרשות בוחנת האם להמליץ למשרד המשפטים לאמץ מודל המקובל במספר מדינות אירופה במסגרתו קיימות מגבלות על חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך ועל תגמולים מבוססי רווחי שערוך.
 
הבעיה הזו קשורה גם לבעיות בתחום הערכות השווי ואולי הצורך בפיקוח על התחום. פיקוח ישיר על מעריכי השווי לא קיים בשום מקום בעולם. ולמרות זאת, אנחנו שוקלים כמה אפשרויות.
 
בטווח מיידי – גילוי רחב יותר להערכות השווי, בעסקאות בעלי שליטה וביקורת על החברה, וועדת מאזן וביקורת, פירמות רואי חשבון ועידוד תובענות ייצוגיות ונגזרות.
 
בטווח ארוך יותר – אימוץ מודלים לפיקוח מקובלים בעולם, המפקחים באופן עקיף גם על הערכות השווי, לרבות הקמת מוסד לפיקוח על רואי החשבון, הבוחן בין היתר כיצד הניח רו"ח את דעתו בקשר עם נאותות הנתונים הכספיים המוצגים בשווי הוגן (PCAOB).
 
בעיתות כאלה, אנחנו מחפשים גם את האיזון הנכון בין הסדרה לאקטיביזם של משקיעים ואת האיזון הנכון בין עודף רגולציה להעדר רגולציה, הנושא של חיזוק כוחו של הציבור הוא קריטי בעיניי. אני מאמין ברגולציה שקולה ומידתית שלוקחת בחשבון את עלות הרגולציה מול תועלתה. אני גם מכיר בעובדה שעלות כורכת בתוכה, בין השאר, גם את הזמן שלוקח לגופים להחיל ולהטמיע את דרישות הרגולציה החדשות.
 
לגבי רשות ני"ע, אני סבור שבמצב הנוכחי, ונוכח המשבר והשלכותיו, יש חשיבות בנקיטה של גישה פרו-אקטיבית נמרצת ותקיפה, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. הגישה האקטיביסטית הזו מיועדת לעודד את כל הגופים המפוקחים שבאחריותנו, עם דגש על שומרי הסף ובכללם: רואי חשבון, חתמים, נאמנים לתעודות התחייבות, אנליסטים, סוכנויות דירוג, עורכי דין, מעריכי שווי, מבקרי הפנים, הדירקטורים. פעילותם התקינה של כל אלה חיונית להבטחת נאותות הדיווחים, הוגנות המסחר והגברת אמון הציבור.
 
בנוסף, אני מכיר בצורך להקטין הכבדה רגולטורית על הגופים המפוקחים במקום שניתן לעשות זאת. כך לדוגמא, הרשות שוקלת לבחון את אפשרויות למדרג רגולציה בין חברות גדולות לחברות קטנות שלוקח בחשבון את עלות הרגולציה אל מול תועלתה למשק הכלכלי. התועלת צריכה להיות גבוהה מהעלות.
 
אני מאמין גם בצורך במעורבותם של המשקיעים מקרב הציבור. כוחות השוק לא יעשו פעולתם כראוי אם ציבור המשקיעים לא יגלה מעורבות צרכנית. מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי מוצרים גבוהים מידי אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל?
 
מדוע הוזלה של כמה אגורות במחיר הקוטג' מובילה למעורבות חברתית, ואילו הנפקת חוב בסיכון גבוה שאולי מובילים להסדרי חוב בשעת משבר אינם מובילים את המשקיעים לגלות מעורבות צרכנית בשוק ההון בשלב ההנפקה ולאחריה?
 
מדוע המשקיעים האלה אדישים לתמרורי אזהרה שהרשות מרימה באמצעות דרישות הגילוי של החברות? אני קורא למשקיעים להיות מעורבים לא רק בשעת משבר, אלא גם במהלך החיים העסקיים של החברות.
 
לעניין זה אזכיר שבשבועות האחרונים אנו מקדמים יוזמה שמטרתה להקל עוד יותר על היכולת של המשקיעים מהציבור להשפיע ישירות על המתרחש בתאגידים שבני"ע שלהם הם מחזיקים. בכוונתנו לפעול לכך שתוקם תשתית אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו מחזיקי ניירות הערך מהציבור להצביע באסיפות כלליות ולממש בכך את זכויותיהם.
 
בנוסף, מזה שנים מתנהל ברשות תהליך שקוף ומסודר של פרסום טיוטות חקיקה באתר האינטרנט של הרשות והציבור מוזמן להתייחס ולהעביר הערות אם רצונו בכך. התהליך הזה הוא מאוד חשוב בעיני, ואני חושב שראוי לקחת אותו צעד נוסף קדימה.
 
לשם כך, החלטנו לבחון אפשרויות של שיתוף הציבור ביוזמות חקיקה והסדרה בתחום דיני ניירות ערך. בין השאר, אנחנו מבקשים לאפשר לציבור להיות שותף לא רק בשלב מתן הערות להליכי החקיקה וההסדרה, אלא גם בשלבים מוקדמים יחסית, לרבות יוזמות המופנות כבקשה לרשות להציע לה לקדם הליך הסדרתי שלדעתו נחוץ לשוק; ועוד.
 
כל אלה ועוד צפויים להיות בכנס הזה.
 
אני רוצה בהזדמנות הזו להודות לעובדי מחלקת תאגידים על המאמץ והזמן שהשקיעו בארגון הכנס הזה, ולהביע את הערכתי העמוקה לשיראל, שריה, יהודה, אמיר, רוני ולכלל עובדי המחלקה המצויינים, על עבודה מקצועית מהמדרגה הראשונה שהם עושים מדי יום ביומו. מחלקת תאגידים, ומחלקות אחרות ברשות, ניצבת בפני אתגרי פיקוח ששוק ההון הדינמי מעלה חדשות לבקרים, ואנשיה עושים ימים כלילות מתוך תחושת שליחות של הגנה על ציבור המשקיעים.
 
ולסיום, אני רוצה לומר כמה מילים לגבי ועדת הריכוזיות שבה אני חבר. אתמול החלה הועדה את שלב השימוע הציבורי בעל-פה, לאחר שבשבועות האחרונים קיבלה תגובות מהציבור בכתב.
 
להמלצות הוועדה צפויות להיות השלכות משמעותיות על חברות ציבוריות במשק, והשיח הציבורי ביחס למידת ההצדקה של המלצה כזו אחרת הוא לגיטימי. כל אדם, ובמיוחד מי שרואה עצמו נפגע מהמלצות הועדה, זכאי ואף חייב לומר את דעתו וגם לטעון כנגד ההמלצות. חשוב לנו לשמוע את הביקורת, קשה ככל שתהיה, כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה להגיע למסקנות מאוזנות, לאחר שמיעת הצדדים הנוגעים בדבר.
 
ולמרות שלעיתים אנחנו עדים ל"מתקפה מתוזמרת" של בעלי אינטרסים ושליחיהם מעל במות שונות, חשוב להשגיח על כך שהשיח הציבורי יהיה שיח מאוזן והוגן, שיח ענייני, מקצועי ומפרה, שנשמעים בו לא רק קולותיהם של בעלי האינטרסים אלא גם של הציבור. 
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים