כניסה

כנס דה מרקר - "מעורבות צרכנית בשוק ההון"
07/11/2011
נאום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר בכנס דה מרקר
 
מעורבות צרכנית בשוק ההון
 
בקיץ האחרון נפל דבר בישראל. הציבור הישראלי יצא לרחובות ודרש "צדק חברתי".
 
מבלי להתייחס לטענה כזו או אחרת שנשמעה מצד תומכי המחאה, ומבלי להיכנס לעובי המלצות ועדת טרכטנברג, ישנה חשיבות רבה לכך שציבור צרכנים לוקח אחריות על מצבו, ואינו מקבל בהכנעה את רמת המחירים או את רמת השירותים כגזירה משמיים. לקיחת האחריות חשובה בכל שוק שבו יש ספקים ולקוחות, ומהבחינה הזו – שוק ההון אינו שונה מיתר השווקים.
 
בעיני, שוק הון יעיל אינו נמדד רק ברגולציה ובהתנהלות של הגופים המפוקחים. יש משקל רב גם למידת המעורבות של הציבור הרחב בעיצוב יחסי כוחות השוק.
 
הציבור בישראל מושקע בשוק ההון במגוון אמצעים. יש המנהלים את השקעותיהם בעצמם, יש כאלה שמסתייעים בשירותיו של מנהל תיקים מקצועי ויש כאלה הבוחרים להשקיע באמצעות מנהלי קרנות. יש שמשקיעים לטווח קצר, יש כאלה לטווח ארוך ועם טעמי סיכון שונים. היקף ההשקעה ומאפייניה שונים מטבע הדברים ממשקיע למשקיע, אך מה שמשותף לכולם הוא שהם משלמים עמלות בגין ההשקעה בשוק ההון: עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך, עמלת דמי משמרת עבור החזקת תיק ניירות הערך בבנק, עמלת ניהול תיקים, עמלת הפצה של קרנות נאמנות, דמי ניהול למנהלי קרנות, ועוד.
 
בהקשר של מעורבות צרכנית בשוק ההון, ישנם שלושה שחקנים עיקריים בתחום זה:  הרגולטור, הגופים המפוקחים והמשקיעים.
 
כולנו יודעים שלא פעם סָפָּק מנצל את אדישות הלקוח כדי לגבות מחיר גבוה תמורת מוצר או שירות. לצערי תופעה זו קיימת גם במערכות היחסים שבין הגופים הפיננסים מספקי השירותים לבין הלקוחות שמשקיעים באמצעותם בשוק ההון. כך לדוגמא, לקוח שניצב מול פקיד הבנק ודורש הנחה, משלם לרוב עמלות נמוכות מאלה שמשלם הלקוח האדיש. אדישות פוגעת ביעילות הכלכלית. תפקיד הרגולטור הוא לנקוט בפעולות שתכליתן להבטיח שוק הון יעיל: שוק שבו יהיה למשקיעים מידע מלא על החברות הציבוריות, כדי שניתן יהיה לתמחר באופן נאות את יחס התשואה מול הסיכון בהשקעה, אולם היעילות נפגמת במקום שבו העמלות גבוהות מידי.
 
במקום שבו רשות ניירות ערך יכולה לתרום את תרומתה להפחתת עמלות ביחס לגופים המפוקחים על ידה – היא עושה זאת ותמשיך לעשות. אני רוצה  להציג מספר דוגמאות לכך:
 
(1) הדוגמה הראשונה נוגעת לעמלת ההפצה שהבנקים גובים בגין הפצת קרנות נאמנות. העמלות אמנם נגבות ממנהלי קרנות הנאמנות, אך לעיתים קרובות מגולגלות על המשקיע. תקרת העמלה המרבית נקבעה בתקנות לאחר רפורמת בכר, אך אף אחד מהבנקים לא גובה בפועל עמלה נמוכה מהתקרה. בעיני זה מצב לא ראוי, וכדי להתמודד איתו יש צורך לייצר אלטרנטיבה להפצת קרנות הנאמנות באמצעות הבנקים. זה הפתרון שהרשות לקחה על עצמה לקדם.
 
בכוונתנו להעמיד לרשות הציבור מערכת אלטרנטיבית להפצת קרנות נאמנות באמצעות האינטרנט. מערכת שתהיה נגישה לציבור, ידידותית ומאובטחת, שתחסוך למשקיעים חלק ניכר מהעלויות הכרוכות היום בהשקעה בקרנות הנאמנות באמצעות הבנקים. המשקיעים באמצעות המערכת לא ישלמו דמי שמירה או דמי ניהול חשבון שעשויים להגיע כדי 0.7% לשנה וגם מרבית עמלת ההפצה תושב לחשבונם. אתמול הושלמו בועדת החוקה של הכנסת תיקוני החקיקה האחרונים שנדרשים לצורך הקמת המערכת, ואני מקווה שבשנת 2012 היא תצא לדרך.
 
(2) יוזמה נוספת של הרשות לצמצום עלויות ההשקעה בשוק ההון נוגעת לדמי ניהול דיפרנציאליים בקרנות נאמנות. בהתאם ליוזמה, מנהלי הקרנות יוכלו להחזיר ללקוח חלק מדמי הניהול כנגד הוכחה שהלקוח עמד בקריטריון המזכה בהנחה. הקריטריון יהיה שקוף ואחיד ולא יאפשר להפלות בין שני משקיעים העומדים בקריטריון שנקבע. אני משוכנע כי יוזמה זו תתרום לפיתוח השוק ולהגברת התחרות, ובכוונתי לקדם את תיקון החקיקה בעניין זה.
 
(3) דוגמה אחרונה שאני רוצה להציג בקשר לגובה האגרות שגופים מפוקחים מחויבים לשלם על פי חוק. אין ספק שהאגרות, כולן או מקצתן, מתגלגלות בסופו של דבר אל הלקוח, כלומר אל הציבור הרחב. בחודשים האחרונים אנו מקדמים תיקון תקנות שיביא להפחתה משמעותית בגובה האגרות המשולמות לרשות. התיקון צפוי להיות מאושר בקרוב ולחול כבר ביחס לאגרות של השנה הנוכחית, ואני מקווה שההפחתות הללו יגולגלו ללקוח הסופי, כך שגם הציבור ייהנה ממנה.
 
היוזמות שהזכרתי הן חשובות, אך הן לבדן לא יכולות להבטיח שיווי משקל יעיל בכל הנוגע לגובה העמלות שהציבור משלם בגין פעילותו בשוק ההון.
 
ומה לגבי המשקיעים? כוחות השוק לא יעשו פעולתם כראוי אם ציבור המשקיעים לא יגלה מעורבות צרכנית. מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי מוצרים גבוהים מידי אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל? מדוע הוזלה של כמה אגורות במחיר הקוטג' מובילה למעורבות חברתית, ואילו שיעורים גבוהים של עמלות הנגבים מן המשקיעים שמשמעותן עלויות גבוהות בהרבה אינם מובילים את הצרכנים לגלות מעורבות צרכנית בשוק ההון?
 
לצד מערכות היחסים שהזכרתי בדבריי – בין הציבור לבין הבנקים או בין הציבור לבין מנהלי קרנות הנאמנות - קיימת מערכת יחסים נוספת, חשובה מאוד בעיני, שגם בה אני רואה מקום לציבור לעמוד על זכויותיו: זו מערכת היחסים שבין בעלי המניות מהציבור לבין החברות הציבוריות.
 
אני מאמין באקטיביזם מצד בעלי מניות בכלל ומשקיעים מוסדיים בפרט. כיום, הרשות נוקטת בגישה פרו-אקטיבית שמטרתה לעודד את כל הגופים המפוקחים שבאחריותנו, ובעיקר את שומרי הסף, למלא את התפקיד שנועד להם בשוק ההון. פעילותם התקינה של כל אלה חיונית להבטחת נאותות הדיווחים, הוגנות המסחר והגברת אמון הציבור.
 
אך בכך לא די.
 
לא רק מהרשות ומהגופים המפוקחים מצופה לגלות אקטיביות, אלא גם על הציבור הרחב. כאשר אדם רוכש מניה בחברה ציבורית הוא הופך להיות שותף בחברה, ומוקנות לו על פי חוק זכויות שונות, ובכלל זה הזכות להשתתף באסיפה הכללית, ולקחת חלק בבחירת חברי הדירקטוריון, באישור מהלכים של מיזוג, עסקאות בעלי עניין, ועוד. אני חושב שמימוש הזכויות יהיה לתועלתם של המשקיעים. השתתפות פעילה של הציבור באסיפות הכלליות, לדוגמא, עשוי להשפיע על אופן התנהלות החברות. אני יודע שלא תמיד יש הצדקה להקדיש את הזמן הדרוש כדי להיות נוכח באופן פיזי באסיפה, אבל גם לכך יש פתרונות בחוק, וניתן כיום להצביע מרחוק ולשלוח מבעוד מועד כתב הצבעה (proxy) אל החברה. ניתן גם לחייב את החברה לפרסם במגנא הודעת עמדה, שבה יינתן ביטוי לעמדה של בעל מניות ביחס להצעת החלטה שמובאת לאישור האסיפה.
 
יתירה מכך, בשבועות האחרונים אנו מקדמים יוזמה שמטרתה להקל עוד יותר על היכולת של המשקיעים מהציבור להשפיע ישירות על המתרחש בתאגידים שבני"ע שלהם הם מחזיקים. בכוונתנו לפעול לכך שתוקם תשתית אינטרנטית שבאמצעותה יוכלו מחזיקי ניירות הערך מהציבור להצביע באסיפות כלליות ולממש בכך את זכויותיהם.
 
בנוסף, אנחנו מעודדים, במקרים המתאימים, אכיפה פרטית מצד בעלי מניות שזכויותיהם נפגעו על ידי החברה או נושאי המשרה בה. רשות ניירות ערך משתתפת, בהתאם לסמכותה על פי חוק, במימון של תובענות ייצוגיות ותובענות נגזרות המוגשות מטעם בעלי מניות, אם יש בתובענה עניין לציבור. זאת ועוד, בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות, שבה אני חבר, נכללה הצעה להרחיב את סמכויות המימון של הרשות גם ביחס להליכים נוספים בבית המשפט, כגון בקשה של בעל מניות לצו מניעה, אם היא שוכנעה כי יש בכך עניין לציבור. להערכתי, האפשרות לקבל מימון מהרשות לצד העובדה כי בשנה האחרונה החל לפעול בישראל בית המשפט כלכלי מהווים תמריץ לבעלי מניות לעמוד על זכויותיהם.
 
ומשפט לסיום. אני מבקש להזכיר שאימוץ ההמלצות של ועדת ריכוזיות שתכליתן עידוד התחרות, בין השאר, באמצעות כללי ממשל תאגידי נוספים בחברות פירמידליות וחיזוק כוחם של בעלי מניות המיעוט, יחזק כוחם של המשקיעים מן הציבור והם יקבלו משנה תוקף אם תהיה מעורבות אקטיבית מצד המשקיעים.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים