כניסה

מדברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת שוק ההון של גלובס

‏13 יוני, 2017

‏י"ט סיון, תשע"ז

 (שיחה 1:1, עם רו"ח ארז סופר, שותף מנהל BDO זיו האפט)

לבטל את ההגמוניה של הבנקים על הבורסה, להכריז על הבורסה כאזור עדיפות לאומית, ולטפל ביהלומי הדמים

האוזר (תקציר): השינוי המבני בבורסה מבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה בת"א. יש להתייחס לבורסה כאיזור עדיפות לאומי ולתת הקלות מס למשקיעים ולחברות בבורסה. הקלות המס, תעודדנה השקעות בבורסה בת"א, תתרומנה לצינון שוק הנדל"ן, והן צפויות להגדיל את תקבולי המס מרווחי הון בישראל

אנחנו שוקלים הרחבת תחולת חוק הרישום הכפול שיש לנו לגבי ארה"ב ובריטניה גם לגבי סינגפור, והונג-קונג וטורונטו, שתאפשר רישום אוטומטי של חברות מהבורסות הללו. כיום, החברות ברישום כפול זוכות לתוספת נזילות בישראל של כ- 40% מסך המסחר בהן מחד, והן תורמות כמעט 50% למסחר בבורסה בת"א למרות שמספרן קטן (רק 12%), מאידך. 

האופציות הבינאריות בעיניי הן יהלומי דמים – אלה שבתהליך כרייתם באפריקה, אנשים רבים נוצלו ונפגעו. אנחנו חייבים להרחיב את הסמכויות שלנו בחוק כדי לאפשר לנו למגר את המסחר באופציות בינאריות. הטענה הרווחת אצל עשרות מדינות בעולם היא שהרשויות בישראל עוצמות עין ואינן רוצות לטפל בסוגיה. אני מאמין שהחקיקה תקודם ממש בקרוב.

בשנת 2017 אין שום סיבה שנשים תהיינה מופלות לרעה ושתהיה למגדר כלשהו עדיפות בדירקטוריונים ובכל תפקיד אחר. אבל זה צריך להיעשות לא בחקיקה כופה אלא בדרך של תמריצים.

מטריד אותי אם מנהלי כספים מתייחסים לכספם של המשקיעים כאילו זה כספם, או מנהלי חברות אינם מתייחסים לציבור המושקע בהן כשותפים. הגישה שלי: לכו לעבוד. אבל, אם תעברו על החוק נעמיד אתכם למשפט בכיכר העיר. מטריד אותי גם מירוץ החימוש הרגולטורי. אנחנו צריכים להפסיק לאסדר את עצמנו לדעת. אני קורא להודנא רגולטורית – שביתת נשק רגולטורית לתקופה קצובה של כמה שנים.

-------------

שאלה: אתה לא מתייאש מהעיסוק בבורסה? מדוע אתה חושב שנכון לקדם הקלות מס בבורסה?

תשובה: למרות הסנטימנט השלילי הזה היום כלפי הבורסה, והדיבור הלא נכון שהבורסה מתייבשת, אני ממשיך להיות אופטימי. הרפורמות והיוזמות שלנו נושאות פרי. הבורסה מתחממת, לראשונה מאז המשבר, יש שינוי מגמה במחצית הראשונה של שנת 2017. מספר החברות גדל, שוק ההנפקות מתחמם ונפחי המסחר גדלו באופן משמעותי, מעל לכ-20%. יחד עם זאת, הבורסה רחוקה ממיצוי מקומה בכלכלה הישראלית. כדי שהבורסה תמלא את תפקידה כמקור הון תחרותי לבנקים ולאחרים, כדי לעודד תחרות והורדת מחירים, אני חושב שיש להתייחס לבורסה כאזור עדיפות לאומי ולתת הקלות מס למשקיעים ולחברות בבורסה. הקלות המס הללו הן אפליה מתקנת מוצדקת כיוון שהן שקופות ומפוקחות ועין הציבור שוזפת אותן, בשונה מהשקעה של משקיעים מוסדיים, שמנהלים את הכסף של כולנו, של כלל הציבור, בחברות פרטיות שאינן שקופות והמידע לגביהן מוגבל. בכלל, אני חושב שלא נותנים לשקיפות את הכבוד המגיע לה. שקיפות (אור השמש) היא המטהר הטוב ביותר (לואי ברנדייס). הקלות המס מוצדקות גם בשל העובדה שהן יכולות להפנות כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון – תרומה לשוק ההון ותרומה לצינון שוק הנדל"ן.

לאפליה מתקנת בדרך של הקלות מס יכול להיות גם יתרון נוסף אם תקבולי המס לממשלה דווקא יגדלו עם הורדת שיעורי המס. האמנם? לדעתי, התשובה לשאלה הזו היא חיובית כשבוחנים את נתוני הכנסות המדינה מאז שנת 2003, השנה בה שיעור המס הוכפל לגבי בעלי שליטה ועלה ב-67% לגבי כלל הציבור. נראה שהגבייה בשנת 2005 דומה לזו שהייתה בשנת 2012. זאת אף זאת, מאז הגדלת שיעור המס ב-5% נוספים על פי המלצת ועדת טרכטנברג, הגבייה היא במגמת ירידה. תמיכה לטענה הזו ניתן למצוא בעבודה שפורסמה ע"י בנק ישראל. על פי הממצאים הללו ואחרים, נראה שיש בסיס איתן להערכה שמדינת ישראל תהנה מתקבולי מיסים גדולים יותר, בצד כל היתרונות האחרים למשקיעים, לחברות, ולמשק הכלכלי.

 

שאלה: מה צפוי לנו עכשיו עם השינוי המבני בבורסה?

תשובה: השינוי המבני בבורסה מבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה בת"א. בנקים ובתי השקעות לא יוכלו להיות גם להיות בעלי המניות בבורסה וגם לתת שירותי מסחר. החלוקה החדשה תקטין מאד את ניגודי העניינים בבורסה. אני צופה שהם יפסיקו להיות בעלי עניין בבורסה והתרכזו רק במתן שירותי מסחר כחברי בורסה. בתוך כחודשיים חברי הבורסה יצטרכו לאשר בבימ"ש את מתווה חלוקת המניות ביניהם. השינוי יביא גם לשינוי מבנה הדירקטוריון, בתוך שנה נוספת, שיהיה דומה לזה של חברה ציבורית עם רוב דירקטורים בלתי תלויים. כל זמן שהבנקים ובתי ההשקעות מחזיקים ביחד מעל ל-50% ממניות הבורסה (כלומר לפני שימכרו מניותיהם לצד ג') ועדת מינויים ברשות שופט תבחר את הדירקטורים הבלתי תלויים.

כבר היום, לפני השלמת התהליך הפורמלי, אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. אני סבור ששיתוף פעולה עם בורסה זרה הוא הכרחי להתפתחותה של כל בורסה בעולם הדיגיטלי, ובוודאי הכרחי לבורסה בת"א. אני מקווה ומצפה שיצטרפו חברי בורסה נוספים שיגדילו את בסיס המשקיעים, יגבירו פעילות מסחר, ויוסיפו תחרות שתביא להפחתה של עמלות המסחר.

 

שאלה: קראתי שחתמת לאחרונה הסכם להכרה הדדית עם בריטניה וגרמניה. תוכל להסביר לנו? ובאותו הקשר, למה זה חשוב בהתחשב בעובדה שחברות דואליות מבקשות להתנתק מפה, דוגמת מלאנוקס. למה אתה בכלל מצפה שהן תבואנה?

תשובה: ראשית, חוק הרישום הכפול נועד מלכתחילה ל"גייר" את החברות הישראליות שגייסו בארה"ב ולא בארץ. הוא כמובן מאפשר גם את הדרך ההפוכה - לרשום למסחר בישראל חברות זרות. יש לכך חשיבות עצומה משום שהחברות הללו מהוות רק 12% מסך החברות בבורסה, אך הן תורמות לכמעט 50% מסך המסחר בבורסה בת"א. כלומר, יש להן תרומה משמעותית למסחר. שנית, כדאי לזכור כמה עובדות חשובות. יש כיום כ- 90 חברות ישראליות שגייסו הון בארה"ב, רובן בנאסדאק. בשנת 2014, לאחר ההודעה על מחיקתה של מלאנוקס ממסחר בבורסה בת"א, היו 47 חברות דואליות. מאז נמחקו עוד כמה חברות, אך חברות רבות חדשות אחרות רשמו מניותיהן למסחר בבורסה בת"א לרבות: אופקו, מיילן, סודה סטרים, אורמת טכנולוגיות, קנון הולדינגס ועוד. מספר החברות הדואליות היום הוא כיום 62 חברות שרשומות למסחר גם בבורסה בת"א. וצריך להדגיש: מנקודת מבטן של החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסדאק, חוק הרישום הכפול מעניק כמעט פטור מלא מעול חוק ני"ע הישראלי ויש לרישום הכפול יתרון כלכלי חשוב בשל תוספת הנזילות במסחר במניותיהן שמשמעותו תמחור טוב יותר. כיום, בממוצע, מעל ל-40% מהיקף המסחר הכולל של חברה דואלית נובע מישראל. דהיינו, פוטנציאל המסחר הגלום בחברות הדואליות הוא עצום לבורסה בת"א אבל לא פחות חשוב מכך הוא שווה ערך גדול עבור החברות עצמן. למרות היתרונות הכלכליים הללו, עשרות חברות עדיין אינן מוכנות לשקול רישום כפול בבורסה בת"א. אני חושב שהסיבה העיקרית היא אי וודאות רגולטורית וחשש מפני "המצאות רגולטוריות" חדשות. זו הסיבה שאני תומך נלהב בהודנא רגולטורית שהצהירו עליה שר האוצר וסגנו.

בנוסף, חתמנו לפני שבועיים הסכם של הכרה הדדית עם בריטניה וגרמניה, בנוסף לצרפת. המשמעות היא, שהרגולטורים של המדינות עם שוקי ההון הכי מפותחים באירופה, מכירים באיכות הרגולציה הישראלית, ובתשקיף הישראלי שלנו כפי שהוא. השלב הבא הוא להכיר בדוחות הכספיים שלנו. בהתחשב בעובדה, שאנחנו מאמצים הוראותIFRS  במלואן, אני מאמין שהשלב הזה יושלם אף הוא . זה יאפשר לחברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסה בת"א להירשם כמעט אוטומטית בבורסות באירופה. אבל אנחנו לא סיימנו את המלאכה כאן. אנחנו עובדים היום על האפשרות להכיר בבורסות בסינגפור, בהונג קונג ובטורונטו בחוק הרישום הכפול, שיאפשר לחברות ישראליות וזרות שרשומות למסחר בבורסות הללו, להירשם למסחר בבורסה בת"א כשהן פטורות מעול חוק ני"ע הישראלי. לעניין זה, אציין שבסקר של הבנק העולמי, doing business, סינגפור מדורגת מקום ראשון בהגנה על המשקיע, הונג-קונג, מקום שלישי, וישראל מקום שמיני. כלומר, אנחנו מכוונים גבוה מחד, ופותחים שערי הבורסה בת"א למזרח מאידך.

 

שאלה: בשנה האחרונה פעלתם באופן נחרץ נגד תעשיית האופציות הבינאריות והנזק הקרב שפעיליה גורמים לנו בעולם. לפני כארבעה חודשים פרסמתם את תזכיר החוק האוסר על ישראלים לשווק את האופציות הבינאריות לזרים. מה קרה מאז? יש תחושה שקידום החוק נתקע.

תשובה: אתה מכיר את המונח יהלומי דמים? יהלומי דמים הוא שמם של יהלומים שתהליך הכרייה והסחר בהם מתבצע וממומן באפריקה, תוך פגיעה והרג של בני אדם רבים, בעבודת פרך שהפכה אפריקאים רבים ליתומים ולאלמנות. ואני רוצה להגיד לך, שהאופציות הבינאריות הן יהלומי דמים. יהלומי הדמים הם הכסף שנלקח במרמה ובגזל, שמחריב משפחות, ושהפך אזרחים מהעולם ליתומים ואלמנות. אלו חסכונות חייהם של אנשים תמימים שעולמם חרב עליהם בשל בצע כסף, ולמדינת ישראל לא צריך להיות עניין בו.

צריך להבין שאופציות בינאריות במהותן הן מכשיר הימורים. עליך לנחש, לדוגמא, אם שע"ח יעלה או יירד בדקות הקרובות. אין לזה כל קשר למיומנות פיננסית, וההחלטה שאתה מקבל אינה החלטת השקעה. זה פשוט כמו כרטיס הגרלה, בהבדל אחד - שגם אם אתה זוכה כנראה לא יחזירו לך את הכסף. קיבלנו מאות תלונות מאזרחים תמימים וקשי יום בארץ ובחו"ל על שהפסידו את כספם וטוענים שעבדו עליהם ושהוציאו כספם במרמה.

קיבלנו עשרות תלונות מרגולטורים בעולם על הונאות חסרות תקדים בתעשיית האופציות הבינאריות. חזרתי לפני שבועיים מכנס ארגון רשויות ני"ע העולמי. "עלו אליי לרגל" כל הרשויות האירופאיות, הרשות הקנדית, הרשות האמריקאית וגם מרשות ני"ע האמריקאית, וביקשו לטפל בחברות שיושבות בישראל, מהן יוצאות הרעה. סיפרו לנו גם על מי שהתאבד בשל ההפסדים מהמסחר. אני חייב לומר שהתחושה היא שהאופציות הבינאריות שיוצאות מארץ ציון מלבות אנטישמיות ושנאה כלפי ישראל. הטענה הרווחת היא שהרשויות בישראל עוצמות עין ואינן רוצות לטפל בסוגיה. אנחנו ברשות עשינו כמה דברים. מרגע שקיבלנו את ההסמכה בחוק לטפל בזירות הללו, הוצאנו אזהרה למשקיעים לא להתפתות להשקיע בגופים שמבטיחים תשואות גבוהות והם אינם מפוקחים. בנוסף, אסרנו על הצעת אופציות בינאריות לישראלים. ואולם, הסמכויות שלנו מוגבלות בכל מה שקשור לזירות שמציעות את האופציות הללו רק לתושבי חו"ל. לכן יש חשיבות להרחיב את הסמכויות שלנו כדי שנוכל למגר את המסחר באופציות בינאריות כדי למזער את האפשרות להונאת ציבור המשקיעים מהארץ ומחו"ל. הצעת החוק מקודמת על ידי שרת המשפטים ושר האוצר שמודעים היטב לסכנה ונרתמו למאבק ואני בטוח שהיא תובא בקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה לאישור מהיר של הממשלה והכנסת. לאחר אישור החוק, מי שיפעיל זירת אופציות בינאריות יהיה צפוי לעונש מאסר בפועל של שנתיים. 

 

שאלה: בהקשר לאכיפה, הגופים המפוקחים טוענים שהאכיפה המנהלית מאיימת ומרתיעה חברות מלהנפיק. מה דעתך? ומה קורה עם החקירה של השר חיים כץ?

תשובה: אני חושב שהצלחנו ליצור איזון נכון בין אכיפה בלתי מתפשרת והרתעה לבין הקלות ופיתוח שוק ההון. לגבי אכיפה, אין אצלנו "הנחה לריקי כהן" ואין "הנחת סלב". מבחינתי כולם שווים בפני החוק. כולם יודעים היום שאף אחד לא חסין. מי שסרח ייענש. עדות לכך היא תיקי החקירה של דנקנר, בן-זקן, סימנס, ברמלי ועוד. בתקופתי הקנסות שהושתו על הגופים המפוקחים שהפרו את חוקי ני"ע ב- 6 השנים האחרונות הכניסו לתקציב המדינה כ-350 מיליון ₪. הייתי שמח אם היה אפשר להשתמש בזה להורדת עלויות על הגופים המפוקחים.

לגבי אכיפה מנהלית, אני מאמין בכלי הזה ככלי הרתעה אבל אסור שהוא ישתק את הפעילות. אני מניח שאחת הסיבות לכך הוא האיסור לשיפוי וביטוח. אני סבור שהגיעה העת לשקול את האפשרות להסדר הכולל ביטוח הליך אכיפה מנהלי בתנאים מסוימים.

בנוסף, בשנת 2017 מדיניות האכיפה שלנו תהייה ממוקדת ברשלנות חמורה, בזירוז תהליכי האכיפה, ובעידוד הסדרים מוקדם ככל שניתן, כדי לאפשר קיצור תקופת לכמה חודשים ולהקטין את "עינוי הדין" ככל שניתן.

באופן טבעי, אני לא יכול לפרט לגבי החקירה של השר חיים כץ. החקירה הזו נעשית בחסות היועץ המשפטי לממשלה, ומשך הזמן של החקירה תלוי בדרך כלל במידת מורכבותה.

 

שאלה: מה דעתך על נציגות נשים בדירקטוריונים?

תשובה: כששאלו את ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו כשהוא נכנס לתפקיד בשנת 2015 מדוע הוא מתעקש שמחצית מחברי הממשלה יהיו נשים הוא ענה "כי השנה היא 2015". אז עכשיו השנה כבר 2017 ואני חושב שברור לחלוטין שאין שום סיבה שתהיה למגדר כלשהו עדיפות בתפקיד כלשהו, לא בדירקטוריונים ולא בכל תפקיד אחר. השאלה הקשה היא איך לגרום לזה לקרות. האם בחקיקה כופה? האם זו השעה להכבדת הנטל הרגולטורי? או, אולי כדאי לשקול מתן תמריצים למינוי נשים בדירקטוריונים? אני בעד לשקול לאמץ מדיניות אקטיבית אך לא כופה. כפיה תכביד את הנטל הרגולטורי בסוגיה שנמצא בליבת ניהול החברה - הרכב הדירקטוריון. בדירקטיבה האירופית למשל הוחלט שבחברות ציבוריות עם פחות מ-40% נשים בדירקטוריון (לא כולל תפקידים אקזקוטיביים), החברות תידרשנה לתהליך בחירה שנותן עדיפות לנשים כאשר מצויים מספר מועמדים בעלי כישורים שווים. אולי אפשר לחשוב על פתרון דומה. אבל חייבים לעשות את זה בזהירות. כי אם נאמץ פתרון מאוד נאור ורדיקלי שבעקבותיו חברות יימחקו ממסחר או לא ירצו להירשם למסחר אז שכרנו ייצא בהפסדנו.

 

שאלה: לסיום, איך אתה רואה את התפקיד שלך כיו"ר רשות ני"ע? מה מטריד אותך יותר מכל?

תשובה: אני רואה את התפקיד שלי מתוך נקודת מבט רחבה. הייתי יכול פשוט ליישם את החוק ולומר שבהגנה על הציבור תפקידי הוא לוודא שאין הפרות דין, ולהעניש איפה שיש הפרות כאלה. זה הכי קל. אבל אני חושב שזו תפיסה צרה מידי של התפקיד. אני מאמין ששמירת ענייניו של הציבור כוללת גם את שכלול השוק, גיוון המוצרים בו, פתיחתו לעולם, ושמירתו כערוץ השקעה תחרותי ורלבנטי. לא קל ליישם את התפיסה הזאת, אבל אני מתעקש עליה ולפעול לאורה בה מאז תחילת כהונתי. מבחינתי, הציבור זה כלל הציבור בישראל. מטריד אותי שאנשים מתייחסים לשוק ההון כאילו מדובר בעולם נפרד שרק מעטים משתתפים בו. אין טעות גדולה מזו. כולנו מושקעים בשוק ההון באמצעות החסכונות שלנו בקרנות נאמנות, פנסיה  וגמל.  

למרות שאני מאמין בשיטה הקפיטליסטית, מטריד אותי מאוד קפיטליסטים שמכתימים את שוק ההון. יותר מכל מטריד אותי אם מנהלי כספים מתבלבלים ומתייחסים לכספם של המשקיעים כאילו זה כספם, או מנהלי חברות אינם מתייחסים לציבור המושקע בהן כשותפים. הגישה שלי דומה לגישה של הרגולטור האמריקאי. לכו לעבוד. אבל, אם תעברו על החוק נעמיד אתכם למשפט בכיכר העיר.

מטריד אותי גם מירוץ החימוש הרגולטורי. בעת הזו, מדינת ישראל יכולה להפסיד ממירוץ כזה. אני בדעה שאין צורך שנאסדר את עצמנו לדעת. אני מאמין בהודנא רגולטורית – שביתת נשק רגולטורית לתקופה קצובה של כמה שנים, שמקודמת ע"י שר האוצר משה כחלון וסגן השר איציק כהן.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים