כניסה

דברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס ערוצי מימון וגיוס הון לחברות MIDMARKET

‏22 מרץ, 2017

‏כ"ד אדר, תשע"ז

ערוצי גיוס הון ומימון ל-  Mid-Market ורגולציה לא שוויונית

אתמול היה יום היסטורי. כנסת ישראל אישרה ארבעה חוקים שיזמנו, משמעותיים ביותר לפיתוח שוק ההון ולציבור המשקיעים בישראל: שינוי מבנה הבורסה, רישום צולב (כפוי), מימון המונים וסופיות הסליקה. 

ההקלות והתוכניות לפיתוח שוק נושאות פרי. ברבעון הראשון היו 5 הנפקות של הון עצמי בבורסה, ויש עוד כמה חברות ששוקלות הנפקה בעתיד הקרוב.

אני רוצה לדבר היום על רגולציה שוויונית שיוצרת אי-שוויון משום שהיא שלא מבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים שמבקשים לגייס הון אצל משקיעים מוסדיים או אצל בנקים, ומקשה על עסקים קטנים, בכך שהיא גורמת לעלויות הרגולציה, עלויות האשראי ועלויות גיוס ההון להיות גבוהות יותר אצל עסקים קטנים ובינוניים יחסית לגדולים.

דוגמא אחת לכך היא, עלויות האשראי שגבוהות אצל העסקים הקטנים והבינוניים בכ- 2% מאלה של העסקים הגדולים. דוגמא שניה לכך היא, עלויות הרגולציה בחברות קטנות בהשוואה לחברות גדולות. בחברות הקטנות מאוד העלות הרגולטורית יכולה לנגוס בכ- 9% משווי החברה, וזאת בהשוואה לחברות גדולות שהעלות הרגולטורית שלהן יכולה לנגוס כ- 0.1%.

אנחנו צריכים פתרון שמכיל רגולציה לא שוויונית בבורסה, שמבדילה בין עסקים קטנים ובינוניים לבין גדולים וגורמת לשוויון בנטל הרגולטורי בין העסקים הקטנים והבינוניים והגדולים.

אני חושב שצריך וניתן לעשות זאת דרך הבורסה. עפ"י הסקר של ארגון הבורסות העולמי, תמונת המצב היא ש- 84% מהחברות בבורסות בעולם  עונות להגדרה של חברות קטנות מאוד, קטנות ובינוניות.

ובהזדמנות הזו כדאי שלא נשכח, חברות כמו טבע, חברות הגז, גזית-גלוב, ורבות כמותן, לא היו קמות ללא גיוס הכסף בבורסה. הן היו קטנות והפכו להיות גדולות. גם מובילאי, וויז וויקס היו קטנות. וחלקן אינו כאן. הן אינן כאן, לא רק משום שהן רוצות להיות חברות בינלאומיות. הן אינן כאן כי לא היתה כאן תשתית טובה ואטרקטיבית עבורן. אני רוצה להפוך את הבורסה בת"א להיות גם אינקובטור לחברות קטנות.

כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא.

המצב הזה הוא לא סביר. כדי לעשות זאת, צריך להתחיל מהתחלה. צריך להתחיל עם עסקים קטנים ובינוניים. עסקים קטנים ובינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. הם מעסיקים כ- 2/3 מכוח העבודה ותרומתם לתל"ג גדולה מ- 50%. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון. למרות זאת, חלקם באשראי העסקי הכולל במשק הוא רק 20% והם משלמים עליו, כאמור, מחירים גבוהים בהרבה מאלה שמשלמים העסקים הגדולים. אני משוכנע שעידוד עסקים קטנים ובינוניים יכול לתרום להקטנת אי השוויון הכלכלי.

בשנה האחרונה פעלנו להסרת חסמים רגולטוריים ואישרנו יותר מ- 100 הקלות שמכוונים כולם לאותה מטרה: לתת חמצן מימוני לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, ולייצר עבורם מקורות מימון חדשים, יעילים ומשמעותיים.

את פתרונות המימון אנחנו מתאימים לגדלים השונים של העסקים, החל מפתרונות לחברות המיקרו ולחברות הקטנות, שמתקשות לגייס הון ראשוני, דרך פתרונות לחברות הבינוניות שזקוקות להון לצורכי צמיחה והתרחבות, ועד לפתרונות לחברות בינוניות גדולות ששוקלות להנפיק בבורסה. את התוכנית הזו הצגנו לציבור כשיצאנו לדרך. בחודשים האחרונים יצקנו תוכן לתוכו כשהעברנו את חוק מימון ההמונים, חוק המו"פ, חוק להקלות בהנפקות ראשונות והקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות.

אנחנו רואים היום ניצנים ראשונים של התעוררות בשוק ההנפקות. מספר ההנפקות ברבעון הראשון גדול יותר ממספר ההנפקות בכל השנה הקודמת. אני רוצה גם להסב את תשומת ליבכם לדוגמא של מודל האנליזה שאישרנו לחברות טכנולוגיה שמנפיקות בבורסה וזוכות גם למימון מן האוצר. התוצאה לא אחרה לבוא. 10 החברות הראשונות שעשו להן אנליזה נהנו מתוספת בהיקפי המסחר שגדלו פי-2 לאחר שפורסמה האנליזה. לתופעה הזו יש השפעה חיובית גם על ערך החברות.

אתמול אישרנו באופן סופי את התקנות למסלול מימון ההמונים, עבור חברות קטנות מאוד, שהוא במהותו מסלול שעוקף את מתווכי המימון הישנים והוא צפוי ליצור אקו-סיסטם מימוני חדש לגמרי. התקנות שלנו, דרך אגב, מדברות על סכומי גיוס של עד 6 מיליון ₪ לחברה. המהות של התקנות שאושרו אתמול היא פטור מלא כמעט מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא לאפשר ליזמים להגשים חלומותיהם לגיוס הון ולהוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה.

בצד השני של הסקאלה, יצרנו עבור חברות בינוניות שהן מספיק גדולות כדי להנפיק בבורסה, הקלה נוספת מאד משמעותית של ביטול הדיווח הרבעוני שאושרה לפני כמה שבועות בכנסת.

יחד עם זאת, עוד לא הצענו עד היום, פתרון משמעותי יותר לחברות שבתווך שבין החברות הקטנות מאד לבין החברות הבינוניות הגדולות- בין 6 ל- 100 מיליוני ₪. כאן אני עדיין חושב שיש ואקום מימוני שהרגולציה לא נותנת לו מענה מספק. היום הוא שאנחנו בוחנים יצירת מסלול של רגולציה מקילה מותאמת לחברות בתווך הזה – בדומה ל- Reg A האמריקאייש מדינות שהלכו בדרך זו ויצרו שוק לחברות קטנות ובינוניות שהוא לחלוטין לא מפוקח.

הקמתי צוות בתוך הרשות לפני כמה חודשים שתפקידו לבחון חלופות אפשריות להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות קטנות בבורסה. הצוות ברשות רו"ח אילן ציוני יסיים בקרוב את עבודתו. העקרונות המנחים הם:

 - מתחילים מ"אפס": בונים מסגרת רגולטורית שונה

פיקוח: בדומה ל- AIM או ל- First North, מפקח ממונה מטעם הבורסה

חובות גילוי ודיווח: הקלות משמעותיות – דיווח ממוקד

- ממשל תאגידי, ועסקאות עם בעלי עניין : הקלות משמעותיות

תמריצים: הקלות בהנפקות, במיסוי, באגרות, בהצבעות, באנליזות, עושי שוק

אמצעים לעידוד משקיעים מוסדיים להשקיע בחברות הללו

ניתן יהיה לעבור לרשימה הראשית

אני מאמין שזה יהיה פיתרון מתאים לחברות שמבקשות לגייס הון בין 6 לבין 100 מליוני ₪ (הערכה).


תקציר: רגולציה שוויונית יוצרת אי שוויון שפוגע בתחרות, ולכן יש מקום לאפליה מתקנת. דוגמאות לכך הן: מחיר אשראי גבוה לעסקים קטנים, ועלות רגולציה גבוהה לחברות קטנות. כדי לעודד חברות כאלה, אני רוצה רגולציה לא שוויונית שמקדמת שוויון. לא כזו של: one size fits all. זה לא קל לרגולטור לומר זאת ועוד פחות מכך לעשות זאת. זה דורש תשומות גדולות והערכות שונה מזו שהורגלנו בה. זה דורש אומץ ומחשבה מחוץ לקופסא. התקנות שאושרו לגבי מימון במונים הן לפטור אותן כמעט לחלוטין מחוק ני"ע. התכלית שלהן היא להוריד כמעט לחלוטין עלויות רגולציה. אנחנו בוחנים היום גם חלופות אפשריות של הקלות משמעותיות ביחס להקמתה של בורסה משנית -רשימת מסחר ייעודית לחברות בינוניות וקטנות בבורסה.

לצפייה במצגת לחץ כאן.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים