כניסה

דברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס תאגידים – 4.12.2017
 

המהפך של אתמול, האתגר של מחר

שלום לכולם, הכנס הזה הוא כנס מיוחד מאד עבורי. זהו כנס תאגידים האחרון שלי בתור יושב ראש הרשות.

בקרוב אסיים את תפקידי לאחר שש וחצי שנים. אלה היו שנים של עשייה; שנים של זיהוי אתגרים ומציאת פתרונות; שנים של ניווט במים סוערים לפי מפת דרכים; שנים של ייזום והשלמה של הליכי חקיקה מורכבים וחדשניים; שנים של קבלת החלטות מתוך אחריות כבדה לכספי המשקיעים ולאמון הציבור בשוק ההון; שנים בהם הוריתי על פתיחת עשרות חקירות פליליות ובירורים מנהליים; שנים בהם זכיתי להוביל אנשים נפלאים בגוף איכותי ומיוחד. לעניות דעתי, אני עוזב את הרשות בשיא של עשייה, ובשיא של הכרה באיכות העשייה והפעילות בהגנה על המשקיעים. מבחינתי, הגנה על משקיעים חייבת להיעשות בקונטקסט הרחב של טובת כלל השוק והיא כוללת גם קידום מוצרים חדשים, ויצירת שוק יעיל לטובת החברות, לטובת המשקיעים ולטובת המשק הכלכלי.

עוד יגיע זמן התודות. אבל בהזדמנות הזו אני רוצה להקדים תודה למוטי, שגם הוא יוצא לדרך חדשה. מוטי היה לצדי מהשבועות הראשונים שלי בתפקיד. בהתחלה כיועצי הבכיר, ולאחר מכן כמנהל מחלקת תאגידים. רצה הגורל ששנינו גם מסיימים את תפקידנו ברשות באותו עיתוי. זכיתי בשותף כמו מוטי – חכם, סקרן, ידען, בעל אינטגריטי, מנהל מצויין, איש סוד, מֵנְצְ'. תודה מוטי.

אני רוצה להודות גם למחלקת תאגידים ולמחלקות הרשות כולן. הרשות היא יחידה עילית של לוחמי-שקיפות שעובדים יומיום בהגנה על המשקיעים ובמלחמה על השבת אמון הציבור בבורסה. עבדנו קשה להחזיר את אמון הציבור. ורבותיי, קשה להשיב את אמון הציבור, כי כפי שאמר מרק קרני, נגיד בנק אנגליה: אמון הציבור בא ברגל, אבל עוזב בפרארי. לכן, צריך להמשיך לעבוד כדי לשמור על המומנטום הנוכחי. תודה לכם על הכל.

ובהזדמנות הזו אני גם רוצה להזכיר את סא"ל אמוץ גרינברג ז"ל. ראש צוות אמיץ במחלקת החקירות שנפל במבצע צוק איתן, וזכרו יישאר בליבנו תמיד.

ולענייננו. להרצאה שלי היום שני חלקים.

בחלק הראשון אני אסקור את המהפך – לא פחות – שביצענו בשש וחצי השנים האחרונות במספר נושאים משמעותיים בשוק ההון. בשנים האלה הרשות קידמה באופן סדור מאות פעולות ומהלכים במטרה להסדיר את השוק; להקל על השוק; לפתח את השוק; ולאכוף את הדין. אבל אני ארצה להרחיב רק בנוגע לכמה נושאים. מדובר בנושאים שהערכנו אותם כחשובים ומשמעותיים. אלו הן האבנים הגדולות. אלה הנושאים שלו הייתה לי כעת מכונת זמן והייתי מחזיר את כולנו שש וחצי שנים לאחור, עומק השינוי בהם לעומת המצב היום היה תהומי. אלה הנושאים בהם באנו; למדנו; ועשינו.

בחלק השני, אגיד כמה מילים על האופק. על החזון בנוגע לשוק ההון של המחר. החזון הוא להפוך את שוק ההון והבורסה בתל אביב למרכז פיננסי בינלאומי. הנחנו תשתית רחבה ואיכותית להגשמת החזון. אנחנו מתקרבים לשם. אבל המלאכה עוד לא תמה. הפוטנציאל עוד לא מומש במלואו.

המהפך

קידמנו מאות מהלכים - יוזמות חקיקה, רפורמות, עמדות סגל, פעולות אכיפה, וועדות פנימיות וחיצוניות, ועוד. המהלכים האלה לא היו מקריים. גיבשנו את "מפת הדרכים" של הרשות – תוכנית שאפתנית, מסודרת, וחריגה בנוף הציבורי שמציבה יעדים ותוכניות לשנים קדימה. התוכנית התבססה על 3 אדנים – רגולציה (כלומר, מה חסר באסדרה?), דה-רגולציה (כלומר, מה מיותר באסדרה?), ופיתוח שוק (איך אפשר לשפר את השוק?).

הרציונל בבסיס מפת הדרכים היה מקל וגזר. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. אמרנו, ועשינו. הפכנו את המקל לשוט ואת הגזר לממתק.

מאז, צעד אחר צעד, כמו בריצת מרתון ארוכה, אנחנו מיישמים את התוכניות שהגדרנו לעצמנו. כשמסתכלים על כל המהלכים הגדולים שביצענו בשנים האחרונות ניתן לראות איך הם משתלבים ומהווים יישום של אותה תכנית-אב ששרטטנו מלכתחילה. ציירנו את המפה ורצנו לאורכה ולרוחבה באופן עקבי ומסודר. ומבין כל הפעולות האלה יש כמה נושאים בהם אני גאה במיוחד. נושאים בהם באנו; למדנו; ועשינו.

הקלות ברגולציה ומדרג רגולציה – במשך שנים ארוכות, ובעיקר מאז המשבר של שנת 2008, הרגולציה של דיני חברות ודיני ניירות ערך בישראל התאפיינה בהטלת עוד ועוד כללים וחובות. ISOX; דו"ח סולו; אכיפה מנהלית; תיקונים 16, 17 ו-20 לחוק החברות; תיקונים 50 ו-51 לחוק ניירות ערך; לאחר מכן גם חוק הריכוזיות; ועוד ועוד. דיני ניירות ערך גם היוו פחות או יותר סט כללים אחיד שחל על כל השחקנים בשוק, בבחינת ONE SIZE FITS ALL. אם חברה גדולה, או חברה בינלאומית או המכולת של דני מהשכונה היו רוצים להנפיק בבורסה -  היו חלים עליה עליהם כללים דומים.

כבר בתחילת הדרך למדנו שעל מנת לאפשר שוק הון ציבורי שוקק יש הכרח להקל ברגולציה היכן שניתן. בנוסף למדנו שאין כל הצדקה להתייחס לכל החברות שרוצות לגייס הון או חוב מהציבור כמקשה אחת. למדנו ש- ONE SIZE DOES NOT FIT ALL. למדנו, ויישמנו. יזמנו וקידמנו, בתמיכת משרד האוצר ומשרד המשפטים, מעל 100 הקלות ברגולציה. ההקלות נועדו ליצור לכלל הגופים המפוקחים רגולציה מאוזנת שבבסיסה הגנה על המשקיעים, עידוד תחרות, הפחתת עלויות למשקיעים ולגופים המפוקחים, ויצירת סביבה עסקית תומכת. הקלות אלה לא נבחרו באופן מקרי. הן נועדו להסיר באופן מסודר, שיטתי ומקיף חסמים רגולטוריים, ולתמרץ כל סוג וכל גודל חברה ששוקלת לממן את פעילותה על ידי שוק ההון.

ומה המצב היום? היום המצב שונה ב-180 מעלות ממה שהיה. זה מהפך. מזרח תיכון חדש בבורסה. סיפקנו פיתרון מלא לגיוס הון או חוב לכל החברות: עסקים זעירים, חברות קטנות, חברות בינוניות, וחברות גדולות.

היום, חברות קטנטנות יכולות לגייס הון או חוב בפטור כמעט מוחלט מרגולציה באמצעות מודל של מימון המונים או P2P. חברות קטנות ובינוניות נהנות ממספר רב של הקלות משמעותיות שנועדו באופן ספציפי להפחית את עלויות הרגולציה שחלות עליהן, דוגמת ביטול הדרישה בחברות קטנות לדיווח רבעוני. הקלנו גם על חברות טכנולוגיה. אפשרנו להן, בין היתר, לדווח בשפה האנגלית ולפי כללי החשבונאות האמריקאיים, ולקבל אנליזה מסובסדת, ותמריצי מס שונים. המהלכים הללו יושלמו ע"י קרנות סחירות לעסקים קטנים ובינוניים, ובורסה ייעודית לחברות כאלה. ולכלל החברות, הקלנו על תשקיפי מדף, הקלנו מאוד על חברות שמנפיקות לראשונה בבורסה (IPO) ועוד ועוד.

הסרת החסמים הרגולטוריים לא פסחה גם על תחום קרנות הנאמנות וניהול התיקים. גם שם אמרנו, ועשינו. בתחום הקרנות קודמו הקלות בתחום הממשל התאגידי; הקלות בדיווחים; החלת מודל תשקיפים חדש אשר הפחית ביותר מ- 90% את היקפי הדיווח והקטין בצורה ניכרת את העלות המושתת על מנהל קרן; דמי הניהול ירדו ביותר מ- 50% מ- 1.6% בממוצע ל- 0.75% בממוצע; ועוד. אדגיש שהחוק שהעברנו להפיכת תעודות סל לקרנות סל, יתקן גם הוא עיוות היסטורי בתשלום האגרות, ויפחית, בין השאר, את האגרות המושתות על קרנות הנאמנות במהלך השנה הבאה.

הבורסה - הבורסה הייתה נכה מבחינה מבנית. בעלי הבורסה היו גם חברי הבורסה. כלומר, בכובע האחר שלהם הם התחרו בבורסה. מצב לא בריא, שאת השלכותיו השוק ספג וסבל שנים רבות. ומה המצב היום? השינוי המבני הולך לנתק את הקשר בין הבעלות על הבורסה לחברות בבורסה. השינוי המבני בבורסה יבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה; יפתור את ניגוד העניינים המובנה בו היו מצויים הבנקים; ויביא גם לשינוי מבנה הדירקטוריון בבורסה, שיהיה דומה לזה של חברה ציבורית עם רוב דירקטורים בלתי תלויים. השנה הבורסה בתל אביב הצטרפה סוף-סוף למשפחת העמים של הבורסות המערביות. כבר היום, בעקבות השינוי המבני, אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות (בארה"ב, קנדה, אירופה ובמזרח הרחוק) שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. השינוי המבני היה מהלך ענק. ענקיסטי כמו שאומר אלון בני בן ה- 4. כלל הציבור הישראלי ייהנה מפירותיו עוד שנים רבות בעתיד. כבר היום אנחנו עדים, לכמעט 30 הנפקות חדשות, רובן במניות והשאר באג"ח. כבר היום אנחנו עדים לגידול של עשרות % בהיקפי המסחר.

לצערי, חברי הבורסה שמרגישים את הרוחות החדשות בבורסה, מרגישים מאוימים, ולכן גם יש תחושה שמנסים לעכב הבאתם חברי בורסה חדשים. לאלה אומר שהם לא יצליחו, וכי הניסיונות שלהם רק מאשררים את נחיצות השינוי המבני. מדוע חברי הבורסה מתנגדים להביא חברי בורסה נוספים דוגמת אינטארקטיב ברוקרס כחבר בורסה חדש? הסיבה - החשש מתחרות. אמרתי ואני חוזר ואומר, אנחנו נפעל להוריד את עמלות המסחר בבורסה. הבאת חברי בורסה חדשים תאפשר הורדת עמלות למשקיעים במאות מליוני ₪ בשנה. בהזדמנות הזו אציין, רשות ני"ע ביחד עם ההגבלים העסקיים, ובשיתוף עם הפיקוח על הבנקים, פועלים בצוות משותף שעומד לסיים הגשת דוח לטיפול בנושא. אני ממליץ לחברי הבורסה להקדים תרופה לדרישות רגולטוריות בעולם הברוקר-דילר ועוד.

זירות סוחר ואופציות בינאריות - במשך שנים שוק זירות הסוחר היה פרוץ ומסוכן. שוק של אינדיאנים. כל דאלים גבר. אישור התקנות המסמיכות את הרשות לפקח עליהם התעכב. אמרנו שלא נוותר. אמרנו, ועשינו. היום מדובר בשוק מסודר ומפוקח שרק מיעוט מאותם אינדיאנים פעילים בו. גם בנוגע לתופעת האופציות הבינאריות הגבנו באופן נחוש והחלטי. קידמנו את החקיקה הכי קשוחה שאני מכיר בכל העולם בנושא הזה, והשלמנו תיקון חוק שאוסר כל פעילות באופציות בינאריות בישראל – הן כלפי ישראלים והן כלפי משקיעים זרים, בתמיכת שר האוצר ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.

קרנות סל –מונפקות במשך שנים כאגרות חוב בעלות רכיב התחייבותי, ומוסדרות תחת חוק ניירות ערך בעיקר בהיבט של גילוי. מדובר במבנה משפטי בלתי-מתאים ומסוכן, שאינו תואם את המקובל בעולם. לכן החלטנו לצאת במהלך אדיר ומורכב להסדרת פעילותן של תעודות הסל תחת חוק הקרנות. משמעות המהלך היא העברת תעשייה שלמה טרנספורמציה. לכל מי שחושב שמדובר בשינוי טכני - אין טעות גדולה מזו. בתחום תעודות הסל כפי שהוא מוסדר כיום גלום סיכון יציבותי ומערכתי שהתיקון נועד לפתור, ויפתור.

ומה המצב היום? היום אנחנו נמצאים ב"ישורת האחרונה" של השלמת המהלך. אמרנו, ועשינו. בחודש אוגוסט 2017 אישרנו את התיקון לחוק שיהפוך את תעודות הסל לקרנות סל. המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר הקטנה ניכרת של דרישות ההון ממנהלי תעודות הסל, צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת בתחום זה והורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, במקביל להורדת עלויות רגולטוריות.

אכיפה מספר התיקים במחלקת חקירות הוכפל. כמחצית מהם בתהליך פלילי. מחצית אחרת בתהליך מנהלי.

בתחום האכיפה פלילית –הראינו כי עם כל הרצון הטוב שלנו להקל על השוק, ולעודד את השוק, אין בכוונתנו כהוא-זה להקל עם גורמים שמחליטים לעבור על הכללים. הראנו שאין לנו סבלנות ואין לנו סובלנות להפרות דין חמורות, ולא משנה לנו כמה בכיר, עשיר, או מפורסם המנהל או בעל השליטה. גם לא משנה לנו כמה גדולה ומרכזית החברה המעורבת. כולם שווים בפני החוק.

כיום, הרשות ומחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר, היא כמו תמיס (Themis) - אלת הצדק במיתולוגיה היוונית.  בידה הימנית היא נושאת החרב, ובידה השמאלית את כפות המאזניים, וזאת בנוסף לכך שעיניה קשורות על מנת שלא להיות מושפעת מזהותם ומראם של העומדים לדין. כך גם אנחנו – כולם שווים בפנינו. אין הנחת VIP. ורק אזכיר בהקשר הזה את פרשיות סימנס, אי די בי ובזק. בכולן לא נרתענו מהזהות, העוצמה או הפרופיל הציבורי של הגורמים המעורבים, והענקנו להם אותו יחס כמו שהיינו מעניקים לכל אחד אחר.

בכל הנוגע לניהול חקירות, הרשות גם התייעלה באמצעות אמצעים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך שפיתחנו, כדי לייעל ולזרז את התהליכים. אמצעים אלה מאפשרים לנו היום לסיים חקירות ענק בתוך חודשים ספורים. ומי שאומר "בזק" אינו טועה. האמצעים הללו איפשרו לנו לסיים את חקירת בֶּזֶק, במהירות בָּזָק, ביסודיות וללא עיגולי פינות.

כך הדבר גם לגבי אכיפה מנהלית –האכיפה המנהלית החלה לפעול רק בתחילת 2012. כולם זוכרים את הטענות שהופנו אז לרשות. מה לא אמרו עלינו. שאנחנו גם חוקר, גם שופט וגם תליין. ההחלטה שקיבלתי כיו"ר הרשות שנציגי הרשות בוועדת האכיפה המנהלית לא יהיו עובדי רשות אלא שופטים בדימוס, הוכיחה את עצמה.

ואיפה אנחנו ניצבים היום? היום כבר ניתן לומר שהיישום הוא מידתי והוא הוגן. ההליך המנהלי הוא הצלחה פנומנלית ששוכפלה בדברי חקיקה רבים בידי רשויות אחרות. היום גם אף אחד כבר לא אומר שהמוטב אינו עצמאי. חלק אומרים הפוך - שהוא עצמאי מידי. ואני אומר לכם שבתהליך המנהלי אתם תמצאו רק מקרים משמעותיים, תוך התמקדות באכיפת הדין כנגד המעורבים המרכזיים בבצוע ההפרה. זו המדיניות שלנו. המדיניות שלנו, בדרך כלל, היא להתמקד לפחות ברשלנות חמורה.

ועכשיו לאתגרים של המחר -

החזון שלי הוא ששוק ההון הישראלי והבורסה בתל אביב יהיו למרכז פיננסי בינלאומי. אני מאמין שבשנים האחרונות הנחנו תשתית חזקה להגשמת החזון. אזכיר כמה אתגרים שעומדים בפנינו למימוש החזון.

בורסה ייעודית – היישום של המלצות ועדת האוזר-לוין, שמינו שר האוצר ושרת המשפטים, תאפשר הקמת בורסה ייעודית לחברות היי-טק וחברות צמיחה. בורסות כאלה קיימות בכל שוק הון שמכבד עצמו. באומת ה- start-up nation, העניין בחברות ההיי-טק וב: echo-system בישראל, יכול לאפשר לא רק נגישות להון לחברות קטנות ובינוניות, אלא גם סיכוי להפוך למרכז פיננסי בינלאומי ולעורר עניין בקרב משקיעים וחברות מהעולם. אני צופה שהקמת בורסה כזו, בבורסה בת"א או מחוצה לה, תוסיף לתחרות על מקורות ההון ותחזק את הבורסה בת"א.

רישום דואלי -  להסדר הרישום הכפול עם בורסות בארה"ב ובאנגליה היתה תרומה משמעותית למסחר בבורסה ול"גיורן" של חברות ישראליות רבות. היום הוא מעניין חברות זרות. הגיע הזמן לפתוח את שוק ההון הישראלי לשוקי הון נוספים, במזרח ובמערב. אנחנו צריכים, לכן, להשלים את המהלך של הרחבת ההסדר לבורסות בהונג-קונג, בסינגפור ו טורונטו.

הנפקת מטבעות דיגיטליים (ICOs) – בשנת 2017 שווי השוק של כל המטבעות הדיגיטליים צמח מכ-18 מיליארד דולר, לכ-300 מיליארד דולר - פי- 16 בתוך פחות משנה. אין מנוס מ "לעשות סדר" בתחום המטבעות הדיגיטליים. חייבים להבחין בין בלוקצ'יין, ביטקוין, ו-ICOs.

בלוקצ'יין היא טכנולוגיה לגיטימית שתהיה חלק מחיינו. אנחנו נאמץ אותה והיא תאפשר הורדת עלויות למשקיעים.

ביטקוין הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שדומה כי ערכו יצא משליטה. בנוגע אליו יש סכנה שמדובר בבועה, שאחד המאפיינים שלה הוא תופעת העדר. זה מזכיר לי את תסמונת המשבר בארה"ב ב- 1929, או אם תרצו את תסמונת המלצת ההשקעה של "נהג המונית" במשבר של שנות ה-80 וה-90. אין כל מידע על ביקוש והיצע, והאם מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? לדעתי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה. מה מסביר את העלייה מ-2000$ ל- 11,000$, בתוך מס' חודשים ופתאום ירידה ב-20%? המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה- 19.

לגבי ICOs – טוקן דיגיטלי, הסיפור שונה. נהיה חייבים לעשות "סדר" בשוק. חלק מהמדינות החליטו לבחון הנפקת טוקן דיגיטלי case by case. חלק קטן החליטו לאסור. אנחנו החלטנו לברר באמצעות צוות בראשות גיתית, הכלכלנית הראשית, ומוטי, מנהל מח' תאגידים, באלו תנאים זה ני"ע? מטבע? או יצור כלאיים שאני קורא לו מטבע ני"ע? הצוות אמור להגיש את הדוח עד סוף חודש דצמבר. נהיה חייבים להגדיר לעצמנו ולשוק מה זו ה"חיה" הזו. בין השאר, נצטרך לשקול הרחבה של תחולת הפיקוח על מטבע ני"ע ולהגדיר מסגרת רגולטורית מתאימה ושונה מזו שאנחנו מכירים בהנפקת ני"ע.

אני מאמין שנושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי ל"מטבע ני"ע" מהסוג של ICOs. יחד עם זאת, המסגרת הרגולטורית תצטרך לגלות מידה של פטרנליזם כדי להבטיח שלא יהיו גופים שיהפכו את עולם המטבעות הדיגיטליים למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות.

השקעות אימפקט, וגילוי אודות מדיניות חברתית סביבתית – כפי שקיים בשוקי הון שונים בעולם, הגיעה העת להגדיל את המודעות והעניין בחברות שאינן מקדשות רק את שורת הרווח הפיננסי, אלא גם את הרווח החברתי. אלה חברות שבנוסף להיותן למטרת רווח חשוב להן גם לפעול באופן הוגן, לא נצלני, ידידותי לסביבה, ומועיל לחברה. המודעות הזו מגיעה הן מהצד של החברות, הן מהצד של המשקיעים, והן מהצד של הממשלות, ואני מעריך שהיא תלך ותתעצם בשנים הקרובות.

כבר כיום ההערכה היא שבארה"ב אחד מכל חמישה דולרים שמנוהל באופן מקצועי מושקע על פי עקרונות שמתחשבים בסביבה, חברה או ממשל תאגידי.

שקיפות - אנחנו נהיה חייבים להמשיך להילחם על השקיפות. השקיפות היא הנשק העיקרי של הציבור. לשקיפות של חברות ציבוריות יש ערך עצום למדינה ולציבור כולו. היקף הנכסים הנזילים של אזרחי ישראל מגיע לכ- 3.3 טריליון ₪, אך רק כ- 20% מושקעים בנכסים שקופים - בבורסה. מדוע? משום שלשקיפות יש מחיר שמרתיע חברות לבוא לבורסה - עלויות רגולציה ישירות גבוהות ועקיפות אחרות שקשורות, בין השאר, ל"עליהום" הציבורי שיש כיום על בעלי שליטה של חברות ציבוריות. זה גורם לכך שבעלי שליטה חוששים להפוך את החברות שלהם לחברות ציבוריות. הם פוחדים שהדבר יפגע במוניטין שלהם. בעבר המצב היה הפוך – בעלי שליטה היו שואפים להפוך את החברה לציבורית שכן הדבר היה מסמן לשוק כי מדובר בחברה גדולה ורצינית.

כתוצאה מכך, למרבה הצער, התוצאה לעיתים קרובות מבחינתו של היזם היא שסך כל העלויות של הפיכת החברה שלו לציבורית – עלויות רגולטוריות, חברתיות, תדמיתיות – עולה על היתרונות. אני סבור שנדרשת ההכרה של כולם, המשקיעים, החברות, הרגולטורים, המחוקקים, והממשלה, למדיניות ממשלתית ורגולטורית שתגרום לשנות את נקודת האיזון כך שהתועלת מהפיכת חברה לציבורית תהיה גדולה מהעלויות הכרוכות בלהיות חברה ציבורית. יש שתי דרכים לעשות זאת. האחת, הודנא רגולטורית. השניה, לקדם הקלות מס בבורסה. לעניין זה חשוב להיות ערים למתרחש בעולם ולהבין שרפורמת המס של טראמפ מעצימה את הצורך בהטבות מיסוי בבורסה בת"א לטובת כלל הציבור. אציין שלפי מחקר של בנק ישראל, הורדת שיעורי המס צפויה דווקא תגדיל את תקבולי המס למדינה.

צריך גם להעמיק הקלות בממשל תאגידי. על רקע החקיקה המסיבית באסדרת ההתנהלות של תאגיד מאז המשבר בשנת 2008, אני חושב שהגיע הזמן לשקול ברצינות הקלות לחברות שהממשל התאגידי שלהן איכותי מאוד. לשקול, לדוגמא, טרייד-אוף בין ממשל תאגידי איכותי לבין הקלות ברגולציה. לדוגמא, חברה שתמנה רוב דח"צים, או שתגביל את היחס בין שכר המנכ"ל לשכר הממוצע (או המינימום), או שתאפשר מינוי דח"צים לא ע"י בעל שליטה כבר בתקופה הראשונה, תהיה פטורה מדרישות תיקון 20, וכדומה.

ומילה אחרונה למחליפתי המיועדת – הגב' ענת גואטה. אני מקנא בך על מה שאת הולכת לחוות ברשות. נבחרת להוביל את הגוף הכי איכותי שאני מכיר, בתקופה שצפויה להיות סופר-מעניינת ומאתגרת. אני מאחל לך מכל הלב הצלחה גדולה. אני משוכנע שנכונו לרשות שיאים חדשים.

ולך שר האוצר משה כחלון תודה ענקית ממני ומכלל העובדים של הרשות. אתה תמכת, דחפת, קידמת וגיבית כמעט כל יוזמה שהצעתי. למי שלא יודע אני רוצה לומר שהבעת באוזניי לא פעם את החשיבות שאתה מייחס להבראת שוק ההון. אמרת לי: עשה מה שצריך, עשה מהפיכות. אני אתמוך בך וברשות. וזה בא לידי ביטוי בכל מה שהצלחנו לעשות בשנים

אני מודה לכולם על ההקשבה, ומאחל לכולנו כנס מוצלח ומהנה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים