כניסה

מדברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת שוק ההון של גלובס

‏7 יוני, 2016

‏א' סיון, תשע"ו

 

מדברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת שוק ההון של גלובס

עיקרי דברים:

- חברות לא רוצות להיות חשופות לעין הציבור. בעבר החשיפה לציבור היוותה יתרון בשל הנזילות שמציעה הבורסה והאפשרות לגייס הון זול, לצד המוניטין שהקנתה הנוכחות בבורסה. היום, למרות היתרונות הללו, החשיפה הזו נחשבת חיסרון ואף מובילה לכך שגם חברות שני"ע שלהן כבר רשומים למסחר בבורסה שוקלות להימחק ממנה ולהפוך לחברות פרטיות, הרחק מכיכר השוק. עם המצב הזה אסור לנו להשלים משום שהמשמעות שלו היא פגיעה בתעסוקה וצמיחה

- כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו.

- השלמנו בשנה האחרונה את התוכנית להקלות ברגולציה ובכלל זה: הקלות לחברות מו"פ, ל- IPOs, ל- SMEs, בדיווח, בגילוי, בתשקיפים, מערכת הצבעות, ליועצי ומנהלי תיקים, לקרנות נאמנות, ועוד ועוד. לגבי רוב אלה החקיקה הושלמה בחודשים האחרונים ואני מקווה שיהיה שינוי. אבל צריך לזכור שהרשות היא לא הרגולטור היחיד. אני חושב שזה התפקיד של כולנו לחשוב מה אפשר לעשות כדי ליצור סביבה אטרקטיבית בישראל להשקעות.

- הבורסה בישראל במתכונתה הנוכחית משתייכת למועדון מצומצם של בורסות בעולם, קצת דינוזאוריות, שטרם ביצעו את שינוי והתאמה כמו הבורסות ברבאט, אבו-דאבי וסין. אנו חייבים לבצע את השינוי על מנת שהבורסה בתל אביב תישאר רלוונטית וחיונית, אחרת היא תעלם תוך שהיא מייצרת אפקט דומינו שלילי על המשק הכלכלי.

- זירות סוחר, זירות למסחר באופציות בינאריות וכדומה יכולות לשמש לעיתים ככיסוי לפעילות לא הוגנת לכאורה ששורפת את כספם של יתומים ואלמנות, חוסכים ותמימים ופנסיונרים. כיום, מתוך 21 חברות שהגישו בקשות לקבל רישיון נותרו רק 11 חברות והליך מתן הרישיונות צפוי להסתיים ברבעון השלישי של 2016.

----------------------------------------------------------------------------------------------

פרופ' שמואל האוזר באחד על אחד עם שי שלו:

1. שאלה: לפני שנטפל בסוגיות הבוערות של מצב הבורסה בת"א, נודע לי כי בזמן שבו נפגשנו בחודש שעבר במשרדי

רשות ניירות ערך, נחקר בקומה מתחתינו השר חיים כץ בקשר עם החשדות לשימוש במידע פנים במיזוג נצבא ואיירפורט סיטי. מדובר, למיטב זכרוני, בתקדים של חקירת שר בקשר עם עבירות ניירות ערך. עד כמה אתם בטוחים בחשדות נגדו?

תשובה: כמובן שאנחנו לא מגיבים למקרה ספציפי כזה או אחר. אני יכול לומר לך באופן חד משמעי שאנחנו נוקטים באכיפה בלתי מתפשרת, ותיקי החקירה בעניינם של סימנס, אי.די.בי, קרן קלע ומנופים ותיקים אחרים פחות מוכרים ממחישים זאת. יש לנו מערכות מתקדמות ביותר שמזהות פעילות חריגה, ולא משנה מי עושה את זה. אני רוצה להדגיש שכולם שווים בפני החוק; אמון הציבור הוא לב ליבו של שוק ההון. אף אחד לא חסין. מי שסרח - ייענש. 

2. שאלה: האם החקירה יכולה להעיד על תופעה רחבה יותר של מידע שחולקים מקורבים של בעלי שליטה בבורסה בטרם הגיע לידיעת כלל הציבור?

תשובה: לא! וצריך להיזכר מהכללות.

3. שאלה: הכהונה שלך הוארכה לאחרונה ב-3 שנים נוספות, מה אמרת לשר האוצר שתשיג במהלך הכהונה השנייה והאם נראה סוף סוף שינוי לטובה בסנטימנט כלפי הבורסה בת"א? מה אתה יכול להתחייב שיקרה – בפגישה שלנו בעוד שלוש שנים מהיום?

תשובה: אינני יכול להבטיח מה יהיה בעוד 3 שנים, אני יכול רק להגיד לך לאן אני חותר ומה אני מתכוון לעשות. יש היום בארץ אווירה אנטי עסקית כלפי אנשי עסקים. האווירה הזו פוגעת ברצון של יזמים להיכנס למגרש הציבורי ומדירה את רגליהם משוק ההון. חברות לא רוצות להיות חשופות לעין הציבור. בעבר החשיפה לציבור היוותה יתרון בשל הנזילות שמציעה הבורסה והאפשרות לגייס הון זול, לצד המוניטין שהקנתה הנוכחות בבורסה. היום, למרות היתרונות הללו, החשיפה הזו נחשבת חיסרון ואף מובילה לכך שגם חברות שני"ע שלהן כבר רשומים למסחר בבורסה שוקלות להימחק ממנה ולהפוך לחברות פרטיות, הרחק מכיכר השוק. עם המצב הזה אסור לנו להשלים משום שהמשמעות שלו היא פגיעה בתעסוקה וצמיחה.

אני סבור שכולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. אני מתכוון לעשות ככל שביכולתי כדי להביא את הבורסה למקומה הראוי כמשאב לאומי, מנוע צמיחה ומרכז פיננסי בינ"ל העומד בשורה אחת עם הבורסות המתקדמות בעולם. אנחנו נשלים את החקיקה שתשנה מן הקצה אל הקצה את איך שהבורסה שלנו נראית, את איך שהיא פועלת, את מה שמניע אותה ועוד. אנחנו נרחיב את מספר חברי הבורסה שיגדילו את בסיס המשקיעים בבורסה. אנחנו נמשיך ליצור רגולציה תומכת עסקים לצד שמירה על המשקיעים. אנחנו נפעל להגברת הוודאות הרגולטורית שתקל על החברות לתכנן קדימה את צעדיהן. אנחנו נהפוך את הבורסה לאבן שואבת לחברות הי-טק שישאירו את מרכז פעילותן בארץ.

4. שאלה: היחסים של  ראשי הבורסה בינם לבין עצמם עכורים ולך עצמך יש חוסר הסכמות עמם (למשל סביב היוזמה של ביינארט למסחר בכל דבר). עברו רק שנתיים מאז החלפת את הנהלת הבורסה – מה אתה מתכוון לעשות בקשר להנהלה שמינית? רבים מעריכים שאחד מהשניים יידרש ללכת – זה המצב? מי זה יהיה?

תשובה: לאחר שנים רבות של קיפאון יש הנהלה חדשה ורעננה שפועלת להביא את הבורסה להיות קטר הצמיחה של המשק. יחד, כולנו הופכים כל אבן כדי למצוא פתרונות. יש רוח חדשה ואנחנו נמצאים בעשייה אינטנסיבית. מה שחשוב הוא להוציא אל הפועל את מגוון הצעדים ובפעולות שכולם מסכימים לגביהם ובראשם שינוי מבנה הבעלות בבורסה, כמקובל ברחבי העולם. גם לגבי רישום ני"ע זרים יש הסכמה לגבי הדרך ולגבי הצעדים ויש גם חילוקי דעות מקצועיים לגבי מידת העצימות של הצעדים. רישום ני"ע זרים (מסחר בכל דבר) שהמשמעות שלו יכולת לסחור במניות של חברות זרות כמו מיקרוסופט או פייסבוק, יצא לדרך ויש כבר הצעת חוק בענין. אנחנו רוצים לאפשר מסחר בחברות הגדולות ובעמלות מסחר נמוכות יותר לצרכן. הבורסה רוצה יותר חברות. בהתחשב בעובדה, שחוץ מגרמניה ובמידה מוגבלת שוויץ, אף מדינה אינה מאפשרת זאת משום שאין ולא יהיה כל פיקוח של הרגולטור המקומי על החברות הללו, אנחנו ברשות החלטנו ללכת בזהירות ולאפשר בתחילה רק לחברות גדולות מאוד.

5. שאלה: עובדי הבורסה, אחד הוועדים המיליטנטיים במשק, חוסמים את שינוי מבנה הבעלות שלה – איפה אתם עומדים ביחס אליהם? לפני כמה חודשים סימנת שאתה מוכן להיאבק בהם כדי לשמור על יציבות הבורסה – אתה באמת חושב שזה הזמן לעשות זאת?

תשובה: הבורסה נכנסת לעידן חדש. שינוי מבנה הבורסה הוא שינוי הישרדותי עבור הבורסה, הוא מחויב המציאות והוא טוב לכל הצדדים. אני יכול להבין את מי שחושש מהשינוי, אולם צריך להבין ששינוי מבנה הבורסה יטיב עם כולם – עם הבורסה כממלאת את תפקידה בשוק ההון והכלכלה הישראלית כמנוע צמיחה, עם הציבור הרחב ועם עובדיו. הבורסה בישראל במתכונתה הנוכחית משתייכת למועדון מצומצם של בורסות בעולם, קצת דינוזאוריות, שטרם ביצעו את שינוי והתאמה כמו הבורסות ברבאט, אבו-דאבי וסין. אנו חייבים לבצע את השינוי הדרמטי על מנת שהבורסה בתל אביב תישאר רלוונטית וחיונית, אחרת היא תעלם תוך שהיא מייצרת אפקט דומינו שלילי על המשק הכלכלי. אסור  לנו לאפשר סטגנציה בהתנהלות של הבורסה. כל הבורסות בעולם משתפות פעולה.

מדוע? אם לא תהיה פה בורסה נחזור לאחור למשק סגור ולא משוכלל; חברות לא תרצינה לגייס הון בבורסה; יהיה גידול בדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי; זינוק של עשרות אחוזים בעלות הכסף למימון חברות ופעילויות עסקיות; תהיה עצירה בפרויקטים וביכולת מימון של חברות, בעיקר בחברות בינוניות וקטנות; תהיה האטה ופגיעה קשה בצמיחת המשק הכוללת סגירת פעילויות, פיטורין, הגדלת אבטלה; עליית מחירים ופגיעה בייצוא ופגיעה בחסכונות הציבור ובחסכון הפנסיוני.

6. שאלה: אתה מתגאה בדה רגולציה שעשית אבל חברות ציבוריות ממשיכות להימחק מהמסחר בבורסה בת"א ופרטיות ממאנות להנפיק את מניותיהן בבורסה בת"א בגלל עודף רגולציה – טוענים שאתם בירוקרטיים מדי ביחס לשינויים הנדרשים ושאתם לא עושים מספיק כדי להקל על חברות כדי שירצו להיות ציבוריות כאן.

תשובה: ראשית, התופעה של מחיקות מהמסחר בבורסה היא תופעה כלל עולמית. בארה"ב לדוגמא, בשנת 1976 היו 4475 חברות ציבוריות, בשנת 1996 היו כ- 7322 חברות והיום יש פחות מ- 3700 חברות. ולמרות המגמה הזו בעולם, אני סבור שאפשר אחרת. עם כל הצניעות, אין עוד גוף שלטוני שהציג מיוזמתו באופן מובהק וחד משמעי תוכנית לדה רגולציה וליישם אותה. השלמנו בשנה האחרונה את התוכנית להקלות ברגולציה ובכלל זה: הקלות לחברות מו"פ, ל-IPOs, ל-SMEs, בדיווח, בגילוי, בתשקיפים, מערכת הצבעות, ליועצי ומנהלי תיקים, לקרנות נאמנות, ועוד ועוד. לגבי רוב אלה החקיקה הושלמה בחודשים האחרונים ואני מקווה שיהיה שינוי. אבל צריך לזכור שהרשות היא לא הרגולטור היחיד. אני חושב שזה התפקיד של כולנו לחשוב מה אפשר לעשות כדי ליצור סביבה אטרקטיבית בישראל להשקעות. כשמגיעה חברה להנפיק, היא לוקחת בחשבון כלל הרגולציה המושתת עליה. צריך שכולם יירתמו ויתנו כתף לאותו מאמץ מלחמתי לטובת שוק ההון. יותר מזה, יש כאן חוסר ודאות רגולטורית שמבריח משקיעים. יש עליהום על יזמים. היום החשיפה הזו נחשבת חיסרון. חברות תבואנה להנפיק בבורסה רק אם התועלת מההנפקה תעלה על העלויות הכרוכות בהנפקה, ואני מתכוון לעלויות כספיות ולא כספיות.

7. שאלה: מהצד השני, חברות שהגיעו לגייס כאן כסף מחו"ל, אם חברות ביומד ועם חברות נדל"ן מצפון אמריקה, הסבו למשקיעים הפסדים כבדים. איך פותחים את הבורסה ועדיין מונעים נזקים שכאלה למשקיעים בישראל?

תשובה: בכל העולם פועלים על מנת למשוך חברות זרות, וכך גם עושה הבורסה בת"א. כאשר חברה מגיעה לבורסה הישראלית, אנחנו בודקים שכל המידע הרלוונטי לציבור נכון וגלוי לציבור אך ההחלטה האם להשקיע בחברה או לא נתונה בידיו של המשקיע. בנוסף לכך, גם לשומרי הסף יש תפקיד חשוב מאד: לרואי החשבון, עורכי הדין והחתמים אחריות גדולה בכך שהחברה תגלה את כל המידע למשקיעים. במקום שבו התברר שהחברה "הטעתה" את המשקיעים – אנחנו לא נהסס ונפעל נגדם בכל האמצעים העומדים לרשותנו. 

יש חברות טובות ויש פחות טובות, וזה לא שייך בהכרח לשאלה האם זו חברה ישראלית או זרה. תפקיד שומרי הסף הוא לעשות הכל כדי שהמידע הרלוונטי יהיה גלוי בפני המשקיעים. יש לנו שוק אג"ח סחיר וזה יתרון גדול למשקיעים. הרשות תפעל למנוע ככל שניתן מצגים שבהם חברות מטעות את המשקיעים שלהם, ואם יהיו כאלה היא תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו להענישם.

8. שאלה: הוצאת הרבה מכתבים כנגד של זירות סוחר – אתה חושש מפעילויות אלה? מעוניין לחסום אותן? במה תוכל לפעול זירת סוחר לכשהענף יפוקח על ידיכם?

תשובה: זירות סוחר, זירות למסחר באופציות בינאריות וכדומה יכולות לשמש לעיתים ככיסוי לפעילות לא הוגנת לכאורה ששורפת את כספם של יתומים ואלמנות, של חוסכים תמימים ופנסיונרים. הדבר לא נעלם מאיתנו ולכן החלטנו שיש לאסדר את התחום אחת ולתמיד. החוק עבר לפני שנה. כיום, מתוך 21 חברות שהגישו בקשות לקבל רישיון נותרו רק 11 חברות והליך מתן הרישיונות צפוי להסתיים ברבעון השלישי של 2016. אנחנו בוחנים את בקשות החברות, מהימנותן, ההון העצמי שלהן, מי האנשים שעומדים מאחורי החברות ועוד. המטרה היא שרק חברות ראויות תוכלנה לפעול לטובת המשקיעים. אנחנו צריכים לוודא שחברה שלא צריכה להיות איתנו לא תהיה כאן. זהו תהליך מאד רגיש וחשוב – מצד אחד אנחנו צריכים לוודא שמי שאינו מתאים לא יקבל רישיון ומצד שני מדובר בהחלטה שהמשמעות שלה היא סגירה של חברות וגם זה לא עניין של מה בכך. יחד עם זאת חשוב להדגיש שגם כאשר יושלם הליך מתן הרישיונות, המסחר בזירות הסוחר אינו מתאים לכל אחד והוא טומן בחובו סיכון גבוה. החברות הן הצד הנגדי לעסקה שמבצע הלקוח, והמשמעות היא כשהלקוח מפסיד החברה מרוויחה ולהפך, ובכך הן שונות מהשקעה בבורסה.

בנוסף, במרץ האחרון החלטנו לאסור על חברות לשווק אופציות בינאריות בישראל מאחר והמכשיר במהותו דומה להימורים ולא להשקעה פיננסית. אני שב ואומר אף פעם לא מיותר לחזור ולומר: היזהרו, אל תתפתו להשקיע בלי לבדוק שזה גוף מפוקח ואל תתפתו ללכת אחרי מקסמי שווא של תשואות גבוהות ללא סיכון.

9. שאלה: ברשותך נעבור לדבר על השקעות לא מפוקחות ע"י הרשות – מקרים שעלו לכותרות לאחרונה כמו  רוביקון, קרן אור, יוטרייד, אלפא פלטינום, אדמה, ענבל אור ואחרים, בהם יש חשדות להונאת משקיעים. מה עליכם (המדינה והרשויות) לעשות יותר כדי למנוע הישנות מקרים שכאלה?

תשובה: כשאומרים השקעות לא מפוקחות, בכל מה שנוגע לרשות ניירות ערך, צריך לבדוק האם ההשקעה נופלת תחת חוקי ני"ע, כי אם לא – אין לנו הסמכות לפעול או לפקח עליהן. בחברת קדם למשל, טענו שלא מדובר בני"ע ושהמוצר מוצע לפחות מ-35 אנשים, אך בית המשפט העליון הכריע שמדובר בנייר ערך ושהמוצר הוצע למעל 35 ניצעים. כלומר, רק כאשר ברור שמדובר בנייר ערך יש לנו הסמכות לפעול. בהחלט יכול להיות שבשל החשש שיש בהשקעות מהסוג הזה ייתכן וצריך להרחיב את סמכויות הפיקוח שלנו לתחומים שמשפטית הם אינם מוגדרים היום כני"ע. גם במקרה הזה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהזהיר את הציבור שלא להשקיע בקרב גופים או גורמים שאינם מפוקחים. פעילות לא מפוקחת עלולה להוות קרקע פוריה לפעולות מרמה והונאה ומגדילה את הסיכון לאבדן כספי ההשקעה. ניתן לברר בבדיקה פשוטה האם מדובר בגוף מפוקח או מורשה בעל רישיון בתוקף באתר האינטרנט של הרשות. יתרה מזו, אני רואה בחינוך הפיננסי כלי משלים חשוב ואפקטיבי לאכיפה ולפיקוח ואנו משקיעים בתחום זה מאמצים ומשאבים רבים. ייתכן וכדאי לשקול תיעול חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי כפי שנעשה בגופים דומים בעולם.

10. שאלה: הרבה פעמים הרשות מתעוררת ומטפלת לעומק בפרשיות כאלה רק אחרי שציבור ניכר כבר נכווה והפסיד בפועל כסף רב. למה זה לוקח לכם זמן? אתה צופה שיתגלו עוד רמאים בקרוב? לא כדאי שישנו את הגדרות האחריות שלכם או של גורמים ממשלתיים אחרים כדי להגן על הציבור הרחב?  

תשובה: ראשית, מקרים רבים נמנעים מראש בשל הפעילות שלנו. שנית, אנחנו לא יכולים לחזות פשיעה. אתה יודע, אתה מזכיר לי את הסרט של טום קרוז (דו"ח מיוחד) שהיה תופס את הפושעים עוד לפני שעברו על החוק. אם יש לך טכנולוגיה כזו שתופסת את הפושעים לפני שהם מבצעים העבירה אשמח לקבל אותה. אבל עכשיו ברצינות – אנחנו פועלים בזריזות רבה ובצורה מאד מהירה ונחושה, ולכן אנחנו שומרים על חיסיון של חקירות. יש לנו את המערכות והאמצעים המתקדמים ביותר המאתרים פעילות עבריינית. יחד עם זאת, אנחנו פועלים על פי הסמכויות בחוק שניתנו לנו ולא יכולים לעשות ככל העולה על רוחנו – תחושת בטן אינה מספיקה וצריך להיזהר שלא לפגוע באלה שפועלים על פי דין. וצריך אולי לשקול הרחבת הסמכויות שלנו.

11. שאלה: היחסים שלך עם האוצר ובעיקר עם דורית סלינגר נראים לא טובים. זה פוגע בפיקוח על השוק? בנוסף, אתמול התקיים דיון בכנסת בעניין הרשות העצמאית של אגף שוק ההון והפיקוח על בתי ההשקעות. מה עמדתך בעניין?

תשובה: יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם האוצר. חלק מהמהלכים המרכזיים שלנו לא היו יוצאים לדרך לולא שיתוף פעולה ועידוד האוצר. אנחנו שותפים לחזון של ביצוע רפורמה מקיפה בבורסה ובשוק ההון, הכוללת הקלות לגופים המפוקחים לטובת הכלכלה והציבור והגברת התחרות למקורות חוץ בנקאיים וסוף לשליטת הבנקים בבורסה.

אנחנו הרגולטורים נפגשים אחת לכמה שבועות. לעיתים אנחנו חלוקים בדעתנו ולא חייבים להסכים על הכל. בסה"כ, יש שיתוף פעולה טוב, ענייני, פורה עם האוצר ועם הרגולטורים האחרים.

לעניין הפיקוח על בתי השקעות, אני תומך בהקמת אגף שוק הון עצמאי. החשש שלי הוא שלא יהיה עודף רגולציה בעולם שבו ראש הממשלה והשרים מבקשים להקל ברגולציה. מיטב דש, לדוגמא, הוא בית השקעות שהוא גם חברה ציבורית עם פעילות קרונות נאמנות, מנהלי תיקים וקופות גמל. המשמעות של העדר התחייבות לתיאום היא כפל רגולציה ופלונטר רגולטורי. זה בניגוד לעמדת הממשלה ועמדת שר האוצר להקל בנטל הרגולטורי. אסור שנגיע למקום שבו אנחנו מדברים בשני קולות. לכן מהלך שהוא חאפ לאפ לפיקוח על בתי השקעות שאינו כולל תיאום עם רשות ני"ע הוא פוטנציאל לכפל רגולציה ולנזק ממשי לשוק ההון.

תגיות: