כניסה

נאום יו"ר רשות ניירות ערך בכנס נושאי משרה של לשכת רואי החשבון - "השדרה הניהולית - ניהול מושכל במציאות משתנה"

‏18 ספטמבר, 2016

‏ט"ו אלול, תשע"ו

נאום יו"ר רשות ניירות ערך בכנס נושאי משרה של לשכת רואי החשבון

פרופ' שמואל האוזר: "רואי החשבון הם שומרי הסף בחזית ההגנה על המשקיעים. רואי החשבון מהווים את אחת החוליות החשובות ביותר בשרשרת אספקת המידע הפיננסי ובהשבת האמון לתאגידים המדווחים בפרט ולשוק ההון בכלל".

עיקרי דברים:

"אנחנו זקוקים לשינוי השיח בקרב היזמים, עורכי הדין ורואי החשבון כדי שיתמכו בבורסה בת"א, וכדי למנוע את המצב האבסורדי של חברות טכנולוגיה ישראליות שנמכרות כסוכריות מוזלות בחו"ל כשבמקביל כספי הפנסיה של ישראלים מממנים פעילות עסקית בלונדון ובניו-יורק ולא פעילות עסקית של יזמים ישראלים בישראל.

אני מסרב להצטרף לאלה שהתייאשו מהבורסה בת"א. אני דווקא אופטימי לגבי עתידה של הבורסה בת"א. אנחנו ננצח את הייאוש מהמסחר בת"א ע"י מספר פעולות: דה רגולציה – היפוך מגמה; שינוי מבני בבורסה שצפוי להוריד את גובה העמלות בכ-25%; פיתוח שוק שיגדיל את נגישות הבורסה ליותר אנשים; והגדלת אמון הציבור באמצעות אכיפה חזקה – מי שירמה, יחטוף!

הבורסה היא המפתח לתחרות על מקורות ההון, להורדת מחירים, לתעסוקה ולצמיחה כלכלית. אלמלא הבורסה, לא היו מגלים גז בישראל. אלמלא הבורסה לא היתה קמה טבע. אלמלא הבורסה לא היתה לנו בישראל תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם. מאז שנת 2014 רשות ניירות ערך אישרה בכנסת למעלה מ-100 הקלות רגולטוריות לגופים המפוקחים, כדי ליצור תשתית אטרקטיבית לגיוס הון בבורסה ע"י החברות. חלק מההקלות חוסכות כבר היום לגופים המפוקחים 25% ויותר.

הרצון של רשות ני"ע למתן הקלות חייב להישען גם על קיומם של שומרי סף אפקטיביים. אני רואה ברואה החשבון המבקר ראש וראשון לשומרי הסף. על רקע זה באה היוזמה שלנו להקים מועצת פיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות – PACOB".

 

הנאום המלא:

"אדוני שר האוצר משה כחלון, ראש לשכת רו"ח יזהר קנה (תודה על ההזמנה), יו"ר הבורסה בת"א אמנון נויבך, אורחים יקרים. שלום לכולם,

בשנות ה-80 העליזות לא היה בית בישראל שלא עמד אצלו על השיש מתקן מצהיב שידע להפוך מים לסודה. אני מתכוון כמובן לסיפולוקס, כוכב מתנות החתונה של שנות ה-70. לימים החלו לדבר סרה בסיפולוקס - שהוא מיושן, שהוא לא נדרש, שיש תחליפים טובים ממנו. וכך איבד המכשיר ממעמדו, והוא הפך לילד הדחוי של המטבח עד שנגנז. וראה זה פלא, לפני כמה שנים, המציאו את המכשיר מחדש והוא חזר להיות להיט. אמנם יפה יותר, מעוצב יותר, אבל בבסיס הוא עושה בדיוק אותו דבר - הופך מים לסודה. אז איך קם הסודה סטרים, קרוב משפחתו המתקדם של הסיפולוקס לתחיה? אני חושב שבראש וראשונה התשובה הפשוטה היא שבבסיס אנשים אוהבים ורוצים סודה. וזה לא השתנה. 

ומה למשל הסודה סטרים ולשוק ההון, מלבד העובדה המבורכת שחברת סודה סטרים בחרה לפני פחות משנה להירשם ברישום כפול בבורסה בתל-אביב?

ובכן, אחרי שנים שהבורסה היתה מקור לגאווה ישראלית, שהתעשיה הישראלית קמה בעזרתה, שיזמים הצמיחו עסקים קטנים לעסקים חובקי עולם בזכות הבורסה, מדברים בה היום סרה. אומרים עליה שהיא מיושנת, שהיא מתייבשת, ואפילו יש הסוברים שהיא לא נדרשת. זה הבון טון בבתי הקפה של קהיליית שוק ההון. ככה שחים עורכי הדין לרואי החשבון, ורואי החשבון לחתמים, והחתמים לאנליסטים, וכן הלאה וכן הלאה.

אני לעומת זאת משוכנע, שהבורסה לא רק שלא סיימה את תפקידה במשק הישראלי, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק. מודרנית יותר, יעילה יותר, מחוברת יותר, וזולה יותר למסחר עבור המשקיעים.  אני לא מוכן להצטרף לטבלת הייאוש של אלה שלא מאמינים בבורסה. להיפך, אני אופטימי וחושב שהתהליכים שאנחנו מובילים ושעוד נוביל ישנו את המציאות.

והסיבה לכך פשוטה - הצורך של בעל עסק לצמוח ולהתפתח באמצעות גיוס מקורות הון מחוץ לעולם הבנקאי, ליהנות מנזילות, וליהנות מתמחור טוב, היה ויהיה. זה לא השתנה. והבורסה היא פתרון מצוין עבורו. הבורסה היא המפתח לתחרות על מקורות ההון, להורדת מחירים, לתעסוקה ולצמיחה כלכלית. אלמלא הבורסה, לא היו מגלים גז בישראל. אלמלא הבורסה לא היתה קמה טבע. אלמלא הבורסה לא היתה לנו בישראל תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם. 

אז מה הבעיה? למה ישנה תחושה שהבורסה היא כמו אותו מכשיר סודה סטרים ישן שהולך ומתיישן על השיש?

ובכן, הסיבות לכך רבות, אבל צריך לומר ביושר, אין עשן בלי אש. אתם יכולים לראות בשקף שלאורך השנים, מאז המשבר הפיננסי בשנת 2008, התבצעו עוד ועוד החמרות ברגולציה. ISOX, ועדת מאזן, דו"ח חודק, תיקון 16, תיקון 17, תיקון 20, חוק הריכוזיות ועוד ועוד. בעקבות המשבר מטוטלת הרגולציה נעה אל הקצה, רחוק מאד, רחוק מדי.

אבל אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של תהליך הבראה עמוק ששיאו עוד לפנינו. פרסמנו לאחרונה את מסמך המפרט את כל יוזמות של רשות ני"ע שהתמקדו בהקלות לכלל הגופים מפוקחים במטרה להוזיל את עלויות הרגולציה.

אתם יכולים לראות בחלקו הימני של הגרף שמאז שנת 2014 שונתה הגישה הרגולטורית בצורה יסודית. השינוי הזה מתבטא בשני אופנים:

השינוי העמוק הראשון הינו נטישת הגישה הישנה ששמה את כל החברות בסל אחד, האיכותיות והפחות איכותיות, וגוזרת את הרגולציה מהמכנה המשותף הכי נמוך של החברות. הגישה החדשה שאנחנו מנהיגים הינה גישה לפיה שיני החברות הטובות לא תקהינה בגלל הבוסר שאכלו (או שהאכילו את המשקיעים) החברות הבעייתיות. חברות שמכבדות את החוקים הבסיסיים של שקיפות והגינות ייהנו מיותר גמישות ומפחות סרבול רגולטורי. לעומתן, חברות שינצלו את ההגמשה לרעה, לגביהם - ייקוב הדין את ההר. נמצה איתם את הדין, ואין זה משנה אם מדובר בשועלים או במי שנחשבים לאריות שוק ההון. ביד אחת נקל עם מי שמבין ומכבד את העובדה שהציבור הוא שותף שלו בחברה וביד השנייה נכה במי שיבקש לפגוע בציבור.

השינוי השני הינו מעבר מתפיסה רגולטורית שלOne Size Fits all  לגישה מותאמת לגודל ולמאפיינים הייחודיים של החברות. אין דינה של חברה קטנה כדינה של חברה גדולה. אין דינה של חברת היטק כדינה של חברת תעשייתית. אין דינה של חברה צעירה בבורסה כדינה של חברה ותיקה. ברור שככל שהרגולציה היא יותר מותאמת למאפיינים של הגופים המפוקחים אנחנו עושים לעצמנו כרגולטורים חיים יותר קשים. הרבה יותר פשוט וקל לקבוע כלל אחיד לכולם, כפי שנעשה עד היום. אבל הגישה החדשה הזו מאפשרת לחברות ליהנות מרגולציה יותר מאוזנת, יותר מדויקת ושאינה דורשת מהן תשומות מיותרות מעבר לנדרש לצורך הבטחת האינטרס הציבורי. וזה מה שחשוב.

שני המהפכים האלה בגישה הרגולטורית של רשות ניירות ערך אינם בגדר תיאוריה או משאלת לב. אלה הם עובדות מוצקות בשטח. והעובדות מדברות בעד עצמם. מאז שנת 2014 רשות ניירות ערך אישרה בכנסת למעלה מ-100 הקלות רגולטוריות לגופים המפוקחים!, בעידוד שר האוצר, הקלות בהנפקות ראשונות בבורסה, הקלות לחברות מו"פ, הקלות בתשקיפים, הקלות בדוחות כספיים, הקלות בדוחות מיידים, הקלות בסיום חובות דיווח, הקלות בממשל תאגידי, הקלות לחברות רישום כפול, הקלות לקרנות נאמנות, הקלות לתעודות סל, הקלות ליועצי השקעות ומנהלי תיקים, הקלות באכיפה המנהלית ועוד ועוד.

אני אומר כאן באחריות - אין תכנית הקלות כל כך מקיפה וכל כך יסודית אצל אף גורם ממשלתי אחר בישראל. והחשוב הוא - שלא מדובר בתכנית עתידית שצריך להמתין שנים כדי שהיא תבוצע. 90% מההקלות שבתכנית כבר אושרו בכנסת כאשר המסה הגדולה של ההקלות אושרה רק בחודשים האחרונים. את ה-10% הנותרים בכוונתנו לאשר בכנסת ברבעון הרביעי של השנה הזו.

בהקשר לכך, אני מניח שרובכם שמעתם על התכנית הממשלתית להפחתת נטל הרגולציה. על פי החלטת הממשלה החל משנת 2016 על כלל הרגולטורים בישראל להפחית 25% מעלות הבירוקרטיה. על אף שרשות ניירות ערך הוחרגה מתכנית זו, כמו יתר הרגולטורים הפיננסיים, ועל אף שיעד ההפחתה נקבע לעלות הבירוקרטיה בלבד ולא לעלות העמידה ברגולציה עצמה, ועל אף שהתכנית אמורה לחול רק החל משנת 2016, אני סבור שהקלות מרכזיות בתכנית של הרשות חוסכות כבר היום לגופים המפוקחים 25% ויותר, לא רק מעלות הבירוקרטיה אלא מעלות העמידה ברגולציה עצמה. רק לצורך ההמחשה, הנה כמה דוגמאות: הארכת משך חיו של תשקיף מדף ל- 3 שנים (ירידה של 33% מנטל הרגולציה), קיצור תשקיפי קרנות נאמנות (99%-), ביטול דוחות כספיים (33%-), מערכת הצבעות (100%-), עמלות הפצה (20%-).

סודה סטרים היא דוגמא לחברה שהמציאה את עצמה מחדש. בשוק ההון בישראל, הדרך להמציא את הבורסה מחדש אינה יכולה להיות מבוססת על פתרון קסם אחד כזה או אחר. אנחנו צריכים רגולציה איכותית שתגרום להשבת האמון בשוק ההון – ועל פי סקר של הבנק העולמי אנחנו בין המדינות המובילות בהגנה על המשקיע – מקום 8 בעולם (ארה"ב, לדוגמא במקום ה- 35).

ואם זה כך, אז איפה הבעיה?

אנחנו צריכים להסיר חסמים רגולטוריים ליזמים שמבקשים להקים פעילות עסקית בישראל. אני סבור שההקלות שיזמה הרשות, בעידודו של השר כחלון והאוצר, ואשר אושרו ממש לאחרונה הם צעדים חשובים לעידוד פעילות עסקית בכלל, ופעילות בתחום המו"פ ובתחום החברות הקטנות והבינוניות בפרט.

אנחנו זקוקים להכרה בחשיבותם של היזמים למשק הכלכלי, לתעסוקה ולצמיחה. אנחנו זקוקים לדינמיקה חיובית של שוק ההון לבורסה שמשמעותה, שינוי השיח של הפעילים בשוק ההון, של עורכי הדין ושלכם, של רואי החשבון, לשיח בעד שוק ההון בישראל, ובעד הבורסה בת"א.

אנחנו זקוקים לשינוי השיח הזה, כדי למנוע את המצב האבסורדי של חברות טכנולוגיה ישראליות שנמכרות כסוכריות מוזלות בחו"ל ומדינת ישראל מפסידה את התרומה שלה לתעסוקה וצמיחה עתידית, וכדי למנוע את המצב האבסורדי של כסף של חוסכים ישראלים שמממן פעילות עסקית בלונדון ובניו-יורק ולא פעילות עסקית של יזמים ישראלים בישראל.

הגישה של הרשות אינה מבוססת על פיתרון קסם וגם לא על פתרונות מהסוג של "זבנג וגמרנו". הגישה של הרשות מבוססת על אסטרטגיה כוללת בכל התחומים שתכליתה אספקת חמצן מימוני משלב הגראג' ועד להנפקה לחברות קטנות, בינוניות, גדולות וגדולות מאוד. לשם המחשה, הרשות יזמה הקלות שתכליתן פיתרון ליזמים בכל השלבים. מהשלב הראשון של יזמים מעפולה שמבקשים לגייס כמה מאות אלפי דולרים, באמצעות מימון המונים שמאפשר לגייס ממשקיעים רבים, בסכומים לא גדולים, ובעלויות רגולציה מזעריות, לשלב נוסף, כשהיזמים מעפולה, גייסו עובדים וזקוקים להרחבת הפעילות ע"י גיוס כמה עשרות או מאות מליוני ₪, באמצעות סל קליטה להנפקות חדשות, אפשרות לדווח באנגלית ולפי ה-US GAAP, תמריצי מס והקלות משמעותיות לחברות קטנות ובינוניות כמו וויתור על iSOX וויתור על דוחות רבעוניים, ועבור לשלב מתקדם של הנפקה בבורסה דוגמת נאסדאק ושיתוף פעולה של נאסדאק עם הבורסה בת"א. כל אלה ביחד עם שינוי מבני של הבורסה שמאפשר הוספת שחקנים, גידול בתחרות וירידה צפויה של כ-25% בעמלות הבנקים שמשמעותה חיסכון של למעלה מ-400 מיליון ₪ בכל שנה, ומיליארדי במשך השנים.

וכשמדברים על הקלות, והרצון ליזום הקלות נוספות, לכם רואי החשבון יש תפקיד חשוב משום שהרצון שלנו, של רשות ני"ע, למתן הקלות חייב להישען בראש ובראשונה על קיומם של שומרי סף אפקטיביים. אני רואה ברואה החשבון המבקר ראש וראשון לשומרי הסף – זהו תחום שכל ייעודו הנו שמירת סף וכל זאת בנושאים החשובים והרגישים ביותר – המידע הכספי על מצב התאגיד ותוצאות פעולותיו.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות היום ולספר לכם על כוונתנו להקים, מועצת פיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות (PCAOB -Public Company Accounting). אני מבקש מכם רואי החשבון להיות שותפים שלנו במהלך. אסור לכם לאבד את אמון הציבור. המגמה וביקורת הציבורית עליכם בשנים האחרונות גוברת בצורה דרמטית. הענף שלכם זקוק לשינוי, ואנחנו מתכוונים לסייע לכם בכך. יש לנו את אותו האינטרס, כולנו חייבים להעלות את האמון בבקרה ובשוק ההון.

ה- PCAOB בארה"ב הוקם על רקע אי סדרים שתרמו להיווצרותן של שערוריות (דוגמת אנרון, וורדלקום) שגרמו להפסדים של מיליארדי דולרים לציבור המשקיעים, והניעו את המחוקק האמריקאי לנסח חוק (SOX) שיגביר את הפיקוח והבקרה הפנימיים על הדיווח הכספי. החוק חל על חברות ציבוריות הכפופות לתקנות רשות ניירות הערך האמריקאית (ה- SEC). הפרק הראשון בחוק הזה דן בהקמה והסמכה של מועצת פיקוח אמריקאית על הביקורת בחברות ציבוריות. החשש משערוריות כאלה הניע גם רשויות רבות בעולם להקים (ארה"ב, אוסטרליה, צרפת ועוד).

החשיבות של רואי החשבון כשומרי סף בשנים האחרונות התעצמה נוכח החשיבות המיוחסת לשומרי הסף בתחום דיני ניירות ערך ודיני החברות, במיוחד עם כניסתה של חשבונאות שווי הוגן שהיתה אמורה להביא לגידול ניכר מאוד בהיקף שעות הביקורת ולהתייקרות יחסית לשעת ביקורת בשל הצורך הגובר בהתמקצעות ובשימוש במומחים.

חשבונאות שווי הוגן מחייבת את רשות ני"ע, בהקשר של רואי החשבון, להקדיש מאמצים לא מעטים לתחום זה, לרבות ביקורות בעזרת מומחים חיצוניים.

אבל, אני מוכרח לומר שהתוצאות מבחינתנו לעיתים מאכזבות. ככלל אנחנו עדים לעבודה רצינית ומקצועית מצד רואי החשבון, אולם בשוליים התגלו במספר מקרים כשלים שמעלים סימני שאלה "איפה היו רואי החשבון"? זה קורה כשהמבקר "מסתתר" מאחורי העובדה שמדובר בחברה בת זרה ושלה רואה חשבון מבקר אחר גם הוא זר. במקרים מסויימים אנו שומעים טענות על כך שרואה החשבון המבקר אינו מעריך שווי ואינו שמאי ולכן הוא מקבל את הדברים "ככזה ראה וקדש" ומסתפק במספר שאלות המצטיירות כניסיון לצאת ידי חובה אך לא כניסיון להגיע לבדיקה מעמיקה.

במצב עולם כזה, בו החלק אשר מבוסס שווי הוגן בדיווחי חברות רבות תופס נתח מהותי ביותר, ורואי החשבון לא מצליחים לבקר עניינים אלה ביעילות, עולה השאלה האם יש בו צורך? אני מאמין שתפקידם של רו"ח חשוב היום אף יותר מאשר בעבר. בעולם המורכב בו אנו חיים היום, לרו"ח המבקר אין את הפריבילגיה לקבל הנחות יסוד בבחינת "ראה וקדש", ולכן חייבים לחפש פתרונות שונים מאלה שהורגלנו בהם עד כה.

אני סבור שניתן לדמות את שיטת העבודה של ה- PCAOB שמתבססת על ביקורות ל-coaching של הענף שיסייע לטיוב עבודת רואי החשבון בחברות הציבוריות ובכך יצמצם התאגיד בפעולותיו את החשיפות של רואי החשבון המבקרים. יתרונות נוספים כוללים: הגברת אמון ציבור בדוחות; אפשרות להסתמכות על דוחות ושכלול שוק; חיזוק מעמדו של רואה החשבון; פיקוח שוטף על פירמות ראיית חשבון ובחינת תהליך ביקורת; בקרה על הליך התקנת תקני ביקורת; והבטחת שוק הון הוגן.

לא פחות חשוב מכל אלה היא העובדה שישראל היא אחת מהמדינות האחרונות בשווקים המפותחים שטרם הקימה מנגנון פיקוח שכזה; שיש לכך השלכות לגבי האופן שבו גופים בינלאומיים בוחנים את הכלכלה הישראלית; ושגלומה בכך האפשרות להפחתת הנטל שקיים על משרדי ראיית החשבון כתוצאה מהפיקוח על ידי גופי פיקוח אחרים בעולם

העקרונות המוצעים להקמת תאגיד פיקוח על רו"ח של תאגידים ציבוריים מבוססים על מודל שנבחן בקפידה במשך תקופה ארוכה, לאורך מספר שנים, נידון בין הרגולטורים השונים, לשכת רואי החשבון, משרד המשפטים, משרד האוצר, בנק ישראל וגופים מקבילים בעולם.

תפקידי תאגיד הפיקוח ביחד עם לשכת רו"ח יכללו:

  • גוף סטטוטורי בלתי תלוי, שהסדרתו תיעשה על פי חקיקה של משרד המשפטים;

  • סמכויות אכיפה;

  • שיתוף פעולה של התאגיד עם משרד המשפטים והמפקחים האחרים1

  • הלשכה  - תהיה אחראית פרסום תקני ביקורת, נהלי ביקורת, הוראות, פרשנויות והבהרות

  • תאגיד הפיקוח

  • אימוץ תקני הלשכה

  • שינויים יבוצעו לאחר שניתנה הזדמנות ללשכה להתייחס לעניין

  • התאגיד רשאי לבקש מהלשכה להתקין תקן בנושא מסוים

     

    הקמת ה- PCAOB  תאפשר לנו גם לטפל בשתי סוגיות חשובות לכם.

    הראשונה, הסדרת כללי אי תלות על רקע העובדה שכיום קיימת מערכת מסועפת של דינים וכללים שחלה על רואי החשבון בהקשר זה ויש מקום לפשטה. הסוגיה הזו תטופל על ידי התאגיד ותהיה אחד הנושאים הראשונים שיטופלו על ידיו.

    השניה, טיפול בנושא הגבלת האחריות כדי לקבוע מערכת כללים אשר תגביל את אחריותו של רואה החשבון.

    ולסיום, אתם רואי החשבון הם שומרי הסף בחזית ההגנה על המשקיעים. אני שמח להיות כאן היום משום שאני מייחס חשיבות גדולה למקצוע ראיית חשבון ולהיותכם שומרי סף. אני מייחס חשיבות לתרומה שלכם למשק ולשוק ההון מתוך ההכרה בעובדה, כי רו"ח מהווים את אחת החוליות החשובות ביותר בשרשרת אספקת המידע הפיננסי ובהשבת האמון לתאגידים המדווחים בפרט ולשוק ההון בכלל.

    אני מאחל לכם המשך יום מהנה. תודה רבה!!!"​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים