כניסה

נאום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בכנס 2020 של העיתון דה מרקר

‏20 יולי, 2016

‏י"ד תמוז, תשע"ו

 

דרושה רבולוציה, לא אבולוציה

כדי להפוך את הבורסה ושוק ההון למרכז פיננסי לחברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות

 

בוקר טוב לכולם,

בסקר שנערך על ידי הבורסה נמצא כי עשרות רבות של חברות שוקלות להימחק מהבורסה בשל טענות כגון: עודף רגולציה, חוק הריכוזיות, עליהום ציבורי ומוניטין שלילי שחברות ציבוריות זוכות לו, חלקן בצדק, ואולם חלקן הגדול יותר שלא בצדק. לכן, הקרב של היום הוא קרב בלימה במטרה לבלום חברות מלהימחק מהבורסה בת"א. הקרב של מחר הוא להפוך את הבורסה בישראל למרכז פיננסי לחברות בכלל וחברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות, בפרט. לצורך זאת, יש צורך ברבולוציה, לא באבולוציה.

תארו לכם, לדוגמא, תסריט דמיוני, בו חברות כמו טבע, אופקו, נייס, ופריגו ואחרות בוחרות למחוק את מניותיהן מהמסחר בבורסה, כי "נמאס" להן. מה יקרה לבורסה בת"א? האם זה באמת דמיוני אם חברות כאלו ואחרות תחשובנה שאין עתיד לשוק ההון בישראל? נדמה לי שאין צורך להכביר מילים לגבי האיום הגלום באפשרות הזו לבורסה, לתעסוקה, ולכלכלה הישראלית אם לוקחים בחשבון שהן מעסיקות אלפי עובדים בישראל וששווי השוק של החברות הללו הוא כ- 50% משווי השוק של כלל החברות בבורסה.

 

לעומת זאת, תארו לעצמכם, תסריט אחר, בו חברות כמו מובילאיי, צ'ק פוינט, אמדוקס, וויקס, וויז, Gett, אאוטבריין, טאבולה, מלאנוקס, סייברארק ועוד, תפעלנה בישראל, תגייסנה הון בישראל ותרשומנה מניותיהן למסחר בבורסה בת"א. תארו לכם גם שיש פה פלטפורמת מסחר נאסדאק-ת"א שמשמשת כאינקובטור לחברות ישראליות בבורסה בת"א עם אופק לגיוס הון בנאסדאק. הרי כולנו מבינים שתהיה לכך השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית, על התעסוקה, על הצמיחה הכלכלית, על הבורסה ואפילו על הפיכתה של ישראל למרכז פיננסי בינלאומי לחברות היי-טק.

 

בשקף הזה, לדוגמא, אנחנו רואים מה היה קורה לשווי השוק של הבורסה לו החברות הללו וחברות פרטיות נוספות היו מצטרפות לבורסה בת"א. שווי השוק היה גדל בכמעט 60%.

 

במקום זאת, נמשכת המגמה של העשור האחרון של חברות טכנולוגיה שנעלמות מהנוף הישראלי בסכומים משמעותיים של עשרות מיליארדי דולרים נוספים.

 

מדוע? איך קורה שחברות הטכנולוגיה הללו ופרויקטים יזמיים אחרים עם פוטנציאל להיות מנוע הצמיחה לכלכלה הישראלית לא מעוניינות להישאר בישראל? האם זה רק עודף רגולציה? איך קורה שלמשקיעים מוסדיים יש הרבה כסף של כולנו, למעלה מ- 1.5 טריליון ש״ח, שמתועל יותר ויותר למימון פעילות יצרנית בחו"ל ולא בישראל?

אני חושב שאסור לנו להשלים עם המצב הזה, ושלצד החובה הבסיסית שלנו לשמור ולהגן מכל משמר על ציבור המשקיעים, חובה עלינו להסתכל על התמונה הרחבה יותר. התמונה של המשק הישראלי בכללותו. לא די בהתבוננות הצרה של מה חסר ברגולציה. חייבים לבדוק באומץ ובמידה לא מבוטלת של ביקורת עצמית ולשאול – האם הגזמנו? האם הלכנו רחוק מדי?

בשנים האחרונות רשות ניע מובילה תהליך ארוך לשיקום והצעדת שוק ההון בישראל. אני רוצה לשתף אתכם בשתי תובנות עיקריות שלמדנו מהתהליך העמוק והיסודי שעשינו. התובנה הראשונה היא שאין פתרון קסם אחד.

התובנה השניה, כדי לייצר שינוי אמיתי, שינוי יסודי, שינוי שיכול להשפיע - אין מנוס מטיפול שורש, מן המסד ועד הטפחות דה-רגולציה (דוח ההקלות), פיתוח שוק ורגולציה.

צריך להבין – השינוי שאנו מבצעים הוא שינוי מהמסד לטפחות. לגובה ולרוחב. זה לא זבנג וגמרנו. זה לא עוד התאמה אבולוציונית אלא רבולוציה. פאזל ענק שבסיומו הבורסה לניירות ערך בתל אביב תשלים קפיצת מדרגה. אנחנו מניחים את התשתית לבורסה בתל אביב 2020. מדובר על מהפך שיצא לדרך תודות לשר האוצר ומשרד האוצר שמקדמים ודוחפים את המהלך ויוזמות חקיקה נוספות מתוך הכרה בחשיבותו של שוק ההון והבורסה כמנוף צמיחה.

על מנת להמחיש לכם זאת, מתוך החלקים הרבים של הפאזל הגדול, אני מבקש לקחת אתכם איתי למסע דילוגים קצר שימחיש את המהפך שעובר שוק ההון המקומי .

במסע הזה אנחנו נלווה שני יזמים צעירים מהעיר ירוחם בדרום, שחשבו על רעיון מקורי במיוחד - סוללה חשמלית לטלפון הסלולרי שנטענת בפעילות גופנית. חצי שעה של ריצה מעניקה שלוש שעות של סוללה. הרעיון מצוין, הטכנולוגיה אפשרית, אבל חברינו היזמים מיצו את מקורות המימון של חברים ומשפחה, הם לא מצליחים לקבל מימון מהבנקים וגם לא מצליחים לפרוץ אל מעגל האנג'לים המקומי. בשלב הזה גם שוק ההון לא רלוונטי לגביהם.

ובכן אנחנו חושבים אחרת. אנחנו חושבים שלשוק ההון יש מה להציע לחברים מירוחם. לשם כך, בנינו עבורם מודל של מימון המונים. במודל הזה יכולים היזמים לפנות לציבור הרחב ולבקש מהם להצטרף להשקעה במיזם שלהם. כל מיזם יוכל לגייס סכום של עד 3 מיליון ₪ וכל משקיע יוכל להשקיע סכום קטן יחסית, עד 10,000 ₪.

נמשיך במסע. היזמים שלנו הצליחו לגייס במימון המונים שני מיליון ש"ח. בכסף הזה הם הצליחו לצלוח אבן דרך קריטית בפרויקט הסוללה הנטענת. לאחר הרבה מאד לילות לבנים, החברה נמצאת בשלב בו יש לה כבר פס יצור, היא מעסיקה 25 עובדים, והיא הגיעה למחזור מכירות מכובד של עשרות מיליוני ש"ח. מה יש לומר - ריח האקזיט באוויר.

ואמנם זה השלב שהרבה חברות היטק עומדות בצומת הדרכים ומתלבטות: האם להימכר או להתמזג לחברה בינלאומית גדולה, או לחכות, לגדול, ולהגיע לסדרי גודל של מאות מיליוני ₪  שאז כבר יהיה אפשר לחשוב להנפיק בנאסד"ק.

הם פונים ליועצים שלהם. והיועצים אומרים להם, "אקזיט" זה בסדר גמור, גם לחכות ולקוות להגיע לנאסד"ק זו אופציה לא רעה. אבל דבר אחד ברור, על הבורסה בתל אביב אין על מה לדבר מכמה סיבות: ראשית, שפת הדיווח אינה אנגלית, בארץ כמעט ואין אנליזה על חברות היי-טק ולכן סביר שתקבלו בהנפקה תמחור נמוך, ואם אתם רוצים גם להפוך לחברה גדולה עם מחזור של עשרות או אפילו מאות מיליוני ₪ ולהנפיק בנאסד"ק, הדוחות הכספיים שלכם לא יהיו ערוכים לפי כללי החשבונאות האמריקאיים, ה-US GAAP. לכן, חבל על הטרחה. עדיף להמתין בסבלנות ולהנפיק ישר בנאסד"ק.

אני לא יודע אם אתם בקהל השתכנעתם, אבל דבר אחד ברור - חברות ההיי-טק הישראליות משתכנעות. הן פשוט לא מנפיקות בישראל. למרות היותנו מדינת סטאראפ אנחנו לא משכילים לשמור על החברות הללו בישראל ולאפשר להם לגדול ולצמוח בישראל. אנחנו מאבדים את אלפי העובדים שהם יכלו להעסיק. אנחנו מאבדים את מיליארדי השקלים של הכנסות שהם יכלו להפיק. אנחנו מאבדים את הצמיחה שהם יכולים לחולל.

עם המצב הזה אנחנו מסרבים השלים. אנחנו לא מוכנים לוותר עוד על חברות המו"פ הישראליות. אנחנו לא מוכנים לעמוד מן הצד ולהתבונן כיצד משקיעים זרים קוטפים את הסטארטאפים מישראל כמו סוכריות בחנות ממתקים ובמחירים מוזלים. לפני כ- 3 חודשים אישרנו בוועדת כספים הצעת חוק ותקנות שבעקבותיה אנחנו אומרים לחברת הסוללה הנטענת – תישארו פה(!). תנפיקו בבורסה בתל אביב(!). יש לכם הרבה מאד מה להרוויח (!). ובאשר לטרדות שלכם - אנחנו נטפל בהם. נאפשר לכם לדווח באנגלית. תוכלו לדווח בישראל על פי כללי החשבונאות האמריקאיים ה- US-GAAP. בנינו מודל שיאפשר פרסום שוטף של אנליזות על חברות המו"פ, בסבסוד חלק נכבד מעלויות האנליזה. ולבסוף, בנינו עבורכם גם חבילה של תמריצים מיסויים, הן ליזמים והן למשקיעים.

נמשיך במסע. זוג היזמים שלנו מתרשם מאד מהטיפול המיוחד שיקבלו כחברת מו"פ ומתחילים לחשוב שאולי באמת משהו חדש מתחיל. אבל היועץ המשפטי המלומד שלהם עדיין אומר להם: תשמעו, ההקלות המיוחדות לחברות מו"פ הם באמת דרמטיות, זו בשורה של ממש, אבל תזכרו שעדיין תצטרכו לשאת על גבכם את כל המעמסה של להיות חברה ציבורית. ולהיות חברה ציבורית זה כאב ראש לא קטן.

ואנחנו אומרים לזוג היזמים - יש משהו בדברי היועץ המשפטי שלכם. ולכן, כדי לעזור לכם להסתגל למציאות החדשה, רשות ני"ע והאוצר העבירו חוק חשוב שמעניק לכם סל קליטה שיאפשר לכם להסתגל לכללים החדשים בצורה הדרגתית והגיונית. כך למשל, בחמש השנים הראשונות לא תצטרכו להקים את כל ועדות הדירקטוריון שחוק החברות מחייב. בחמש השנים הראשונות גם לא תצטרכו את כל הפרוצדורות לאישור תנאי השכר של נושאי משרה. בחמש השנים הראשונות נאפשר לכם היזמים לכהן גם כמנכלים בלי צורך באישורים מיוחדים. בחמש השנים הראשונות תהיו פטורים לחלוטין מהוראות ה-SOX הישראלי. ובנוסף, לא תצטרכו להמתין שנה עד שתוכלו להשתמש בתשקיף מדף. אנחנו נאפשר לכם שימוש בתשקיף מדף כבר מהיום הראשון בו תצטרפו לבורסה.

אני רוצה להדגיש, ההקלות הללו יוענקו לא רק לחברות מו"פ. ההקלות הללו יינתנו לכל חברה שתבצע הנפקה ראשונה בשוק הישראלי. הקלות מהסוג הזה ניתנו בארה"ב והביאו מאות רבות של חברות להנפיק בשוק האמריקאי.

אך המסע שלנו לא תם. היזמים כבר עם רגל וחצי בבורסה. ואז מגיעים רואי החשבון שאומרים להם: אתם תנפיקו; תקבלו מחיר מצוין; תהנו מהטבות מס; תדווחו באנגלית; תזכו לסקירה שוטפת של חברת אנליזה; תקבלו חמש שנים של הקלות משמעותיות; אבל עדיין בשנים הראשונות כחברה קטנה, עלויות הרגולציה גבוהות באופן יחסי.

גם עם הקושי הזה של החברות אנחנו מבקשים להתמודד. יצרנו מדרג רגולטורי המתאים את דרישות הרגולציה למנעד סוגי התאגידים המדווחים לפי גודלם. המטרה העיקרית של המדרג הרגולטורי שיצרנו היא לאפשר לחברות כמו של היזמים שלנו להתמקד בפיתוח העסק.

ההקלות לתאגידים קטנים כוללות, בין השאר, פטור מצירוף דו"ח ISOX, העלאת רף צירוף הערכת שווי מהותית, העלאת רף צירוף דוחות כספיים של חברות קשורות ועוד. כעת אנחנו מקדמים הקלה דרמטית לפיה תאגידים קטנים יוכלו לוותר על הדיווח ברבעונים הראשון והשלישי ולהסתפק בדיווח השנתי והחצי שנתי.

המסע שלנו לא יכול להסתיים כאן. טיפול השורש מחייב לטפל גם בבורסה עצמה. הבורסה חייבת לעבור שינוי מבני בדומה לשינוי המבני שעברו כל הבורסות בעולם המודרני. הבורסה כיום הינה בבעלות בלעדית של הברוקרים, חברי הבורסה, ובשליטה דה-פקטו של הבנקים. הקשר הגורדי הזה בין חברות לבין בעלות, יוצר חסימה בתחרות על מקורות ההון. הבורסה יכולה להתחרות במערכת הבנקאית, היא יכולה להזרים הון למקומות שבהם הבנקים לא מוכנים להקצות אשראי, אך היא לכודה בסבך של אינטרסים שנובעים ממבנה הבעלות שלה. את החסימה הזו אנחנו רוצים לשחרר. אנחנו רוצים לנתק בין הבעלות לבין הגישה למסחר. אפשר להיות בעלים בבורסה גם בלי להיות ברוקר. ואפשר להיות ברוקר גם בלי להיות בעלים. וכשהחסימה תשתחרר, הבורסה תחשוב תחרות. הבורסה תחשוב איך לצרף לשורותיה ברוקרים חדשים. מהארץ ומהעולם. ועם הברוקרים החדשים תבוא גם התחרות על העמלות. והתחרות על העמלות תוכל להוביל להפחתה של עשרות % בעמלות לציבור. וכשהחסימה תשתחרר, ומבנה הבעלות יהיה גמיש, תוכל הבורסה לשתף פעולה עם בורסות זרות ועם משקיעים אסטרטגיים. אני מבקש שתדמיינו מה יחשבו החברים שלנו מירוחם על האפשרות של שיתוף פעולה בין הבורסה לבין נניח הנאסד"ק? מה תהיה דעתם על האפשרות להנפיק בישראל על פלטפורמה משותפת עם הנאסד"ק? מה תהיה דעתם על מסלול ירוק לנאסד"ק דרך הבורסה בת"א?

במסע שלנו דברתי רק על מספר קטן של חלקים מתוך הפאזל הגדול. לצד חלקים אלה, אנחנו עובדים על השלמת כל החלקים האחרים של הפאזל, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.

עד כאן דברתי על התפקיד שלנו. על המחויבות שלנו. אנחנו משנים את התווים, אנחנו משנים את הריתמוס, אנחנו משנים את המלודיה את המבנה ואת המרקם. אבל כדי שהכל יתחבר למוסיקה חדשה צריך לשנות גם את ההרמוניה. וההרמוניה אינה רק בידינו. ההרמוניה היא בידי החברות, היועצים שלהן, רואי החשבון, עורכי הדין, החתמים, האנליסטים, הסוחרים. כל מעטפת השחקנים בשוק ההון. למעשה ההרמוניה היא בידיכם היושבים כאן. דווקא משום שהמהלכים הם רבים והם נבנים בהדרגה ולא ברגע פלאי אחד, רגע השינוי הוא חמקמק. אבל הרגע הזה הוא כאן ועכשיו. נוצרת כאן הזדמנות חדשה ואנחנו צריכים לעשות כל מה שניתן כדי להקים שוק חדש של חברות צמיחה ישראליות, שיבחרו להנפיק, להתפתח ולגדול בישראל במקום להימכר לידיים זרות. חברות שיהיו חברות בינלאומיות אבל ה- HOME BASE שלהם יישאר בישראל.

תודה רבה.

לצפייה במצגת לחץ כאן

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים