כניסה

דברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס איגוד הדירקטורים

‏25 פברואר, 2016

‏ט"ז אדר א, תשע"ו


בין חירות לאחריות

כנס דירקטורים – 25.2.2016

פרופסור שמואל האוזר: "פונדמנטליזם שוק שאינו מבוקר עלול לפגוע לא רק בהשקעה בהון כלכלי, אלא גם בהון חברתי. תפקידי הדירקטוריון כוללים פיקוח על התנהלות החברה והתווית אסטרטגיה. מבחינתי, התנהלות דירקטורים אחראית תעזור לנו ליזום הקלות רגולטוריות נוספות".


אני מבקש להעיר כמה הערות לגבי עבודת הדירקטוריון וסוגיית החירות של הדירקטורים אל מול מידת אחריותם.

בהשוואה לארה"ב, אחוז הדירקטורים הבלתי תלויים (כולל הדח"צים בישראל) נמוך מזה שבארה"ב. בישראל, 37% מהדירקטורים משמשים ככאלה ב-2 דירקטוריונים או יותר, בהשוואה ל- 19% בלבד בארה"ב.

הנתונים הללו חשובים, בין השאר, על רקע הממצאים האמפיריים בספרות לפיהם: (1) רווחיותן של החברות, שוויין, והרגישות בהן למתאם בין שכר לביצועי החברה גדול יותר ככל שהדירקטורים פנויים יותר להקדיש להן זמן; (2) ככל שמספר הדירקטורים הבלתי תלויים גדול יותר, תרומתם לשקיפות ומעבר מידע יעיל גדולה יותר; ו- (3) קשרים בין דירקטורים לבין נושאי משרה מגדילים את הסיכוי לרמייה ולעבירות על החוק.

זה יכול להסביר את התמורות המשמעותיות ברגולציה בתחום הממשל התאגידי ובכללם: תיקון 3 – שעסק בסוגיית שיפוי דירקטורים ונושאי משרה והחלת דרישות כשירות מקצועית מיוחדות על הדח"צים; תיקון 16 - שנועד לחזק את עצמאות דירקטוריון החברה, קבע מנגנונים למינוי וכשירות דירקטור חיצוני; הרחבת איסורי כהונה של יו"ר דירקטוריון בתפקידים נוספים, עיגון חובת הפעלת שיקול דעת עצמאי; חיזוק עצמאות ועדת הביקורת ועוד; תיקון 17 - שהחיל את משטר הממשל התאגידי על חברות אגרות חוב והשוואת מעמדן לחברות ציבוריות, בשינויים המחויבים; תיקון 20 – שעסק בסוגיית גמול הבכירים ועיקריו היו: חובת כינונה של ועדת התגמול שהרכבה מבטיח אי תלות, האמונה על קביעת מדיניות תגמול והתוויית הליך אישור מדיניות התגמול באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט טרם קבלת ההחלטה; ותיקון 22 - חוק הריכוזיות שהרחיב את תפקידי ועדת הביקורת, בשני היבטים:  שינוי כללי האישור לגבי עסקאות עם בעל שליטה שאינן חריגות וקביעת הליך תחרותי. ולכל אלה התווספו גם לתהליך: בית משפט כלכלי, אכיפה מנהלית ואכיפה אזרחית.

בהקשר של תיקון 20, אני מבקש להדגיש שהוא נועד לקשור בין שכר מנהלים לבין ביצועי החברות ויש חברות שפשוט מצפצפות כשהן מאשרות תלושי שכר תלושים מהמציאות. תיקון 20 הוא בסופו של יום הפקדת האחריות בידיכם הדירקטורים לוודא שהשכר קשור בביצועים. אמנם תיקון 20 נתן גם לאסיפה הכללית תפקיד חשוב בנושא זה, אך בסופו של דבר המילה האחרונה היא שלכם. אני מציין זאת היום כאן גם משום שהחוק מאפשר לדירקטוריון לאשר חבילת שכר גם אם האסיפה הכללית של בעלי המניות מתנגדת. אבל הזכות של over ruling  צריכה להיעשות במשורה - רק במקרים מיוחדים ועל יסוד נימוקים מפורטים. מנקודת מבטה של רשות ני"ע, המסר הוא שידכם צריכה להיות זהירה על ההדק לפני שמאשרים שכר בניגוד לעמדת האסיפה הכללית. הכלל הוא שיש לכבד את עמדת אסיפת בעלי המניות.

 

הדילמה של חירות אל מול אחריות נדונה גם בכמה פסקי דין חשובים שניתנו בעת האחרונה.

הדוגמא הראשונה, היא זו של כב' השופטת רות רונן, פיננסיטק: "כדי שתתקבל החלטה מושכלת, מן הראוי היה כי הדירקטוריון יוסיף ויבחן עניינים נוספים: איזה חלק מהחוב תוכל החברה לקבל אם תחליט לממש את החניון במימוש מהיר, מהן עלויות המימוש, מהו הצפי שמחיר החניון יעלה או ירד בעתיד, מהן ההכנסות שניתן לקבל מהחניון במהלך התקופה עד המימוש וכיו"ב. לכל הנושאים הללו אין כל ביטוי בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, ולא ניתן לקבוע כי הדירקטורים התייחסו אליהם, קיבלו מידע ביחס אליהם (או ויתרו באופן מודע ומושכל על קבלת מידע), בחנו אותם או הביאו אותם בחשבון בקבלת ההחלטה שלהם".

הדוגמא השניה, היא זו של כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף, אוסטרובסקי נ' דסק"ש: "מה הקשר בין השקעותיהן של בזק והוט בסרטים ובהפקות מקור לתוכן החדשותי שמעריב יודעת לספק? כיצד משתלב מעריב, עיתון מודפס בעיקרו, בהתלכדות בין הטלוויזיה לאינטרנט? איך אפשר יהיה לשלב, הלכה למעשה, את התוכן של מעריב במדיה החדשה באופן שיניב רווחים לדסק"ש? כיצד ההוצאות העצומות של המתחרות על תוכן מצדיקות השקעה של 140 מיליון ש"ח ברכישת מעריב? בלשון המשל - כיצד הבגדים החדשים מועילים לפאר את הגוף הקיים? על כל אלו אין תשובה בפרוטוקול, כנראה מהטעם הפשוט שאיש מן הדירקטורים לא שאל שאלות מתבקשות אלו, וממילא לא נענה על ידי ההנהלה...בשלב שבו הובאה הצעת העסקה לדירקטוריון, לא היה להנהלה חזון ברור כיצד תשתלב מעריב בעסקי דסק"ש...." .


למרות כל אלה, בעת הזו אני סבור שאי אפשר להתעלם מהעובדה שההכבדה הרגולטורית על התנהלות הדירקטוריון הביאה לביקורת מצד החברות והדירקטוריונים לפיה: זמן רב מידי מושקע בהיבטים פרוצדורליים על חשבון היבטים עסקיים; הדירקטוריון מושפע מהצורך להצדיק את פעילותו בדיעבד במקרה של תביעה; דירקטורים חוששים ומבקשים חוות דעת מגוונות – משפטיות, כלכליות או מקצועיות אחרות (עלויות גבוהות); חלק מהדירקטורים נמנע מליטול סיכונים או להציע חשיבה יצירתית; וריבוי ועדות גורר הוצאות כבדות בגין שכר דירקטורים

מנקודת מבטה של הרשות: אנחנו מאמינים בדירקטורים עצמאיים ובהגדלת חופש הפעולה בהתאם לשיקול דעתם העסקי. בין השאר, אנחנו שוקדים על:

שינוי דו"ח הדירקטוריון – מתווה חדש שיאפשר התמקדות בניתוח עסקי ואסטרטגי של החברה

הקלות בממשל תאגידי – במקומות בהם תועלת הרגולציה מוטלת בספק והעלויות משמעותיות.

אנחנו גם תומכים בגישה שמכירה בשקול הדעת העסקי – החלטה שתתקבל ללא ניגוד עניינים ובהליך מסודר, סבירותה לא תיבחן ע"י הרשות. זה בא לידי ביטוי גם בפיקוח ובביקורות שלנו. אנחנו לא נתערב בהחלטות שהתקבלו בצורה מסודרת. אנחנו גם לא מאמינים בחוכמה שבדיעבד.


הרשות חרתה על דגלה במפת הדרכים את הצורך להקל על החברות, להקל בהוראות דיווח והוראות ממשל תאגידי לרבות הקלות על חברות קטנות ובינוניות, הקלות בהנפקות חדשות ועוד.

ומילה אחרונה לגבי חירות ואחריות. אי אפשר ואסור לנו להתעלם מהתפתחויות חשובות בארץ ובעולם, שנוגעות לכלכלה, שוק ההון ואי צדק חברתי. נגיד בנק אנגליה הטיב לבטא זאת כשאמר: פונדמנטליזם שוק שאינו מבוקר עלול לפגוע בהשקעות ובהון החברתי הנחוץ לציבור ולכלכלה. אל לנו להתעלם מהתופעה הכלל עולמית שהציבור היום דורש לא רק השקעה בהון כלכלי, אלא גם בהון חברתי, במיוחד על רקע החיפוש אחר פתרונות לאי שוויון כלכלי.

אני בעד יותר חירות לדירקטורים. אני מוכן ליזום הקלות רגולטוריות נוספות אם החברות והדירקטורים יגלו אחריות. כך לדוגמא, אני סבור שתפקיד איגוד החברות הוא לא רק להגן על האינטרסים של בעלי השליטה על החברות אלא גם על טובת המשקיעים מקרב הציבור הרחב המושקע בהן באופן ישיר ועקיף באמצעות קרנות הפנסיה. בין השאר, צריך לגלות אחריות בהקשר של שכר מוגזם שלא ניתן להצדיקו, דיווידנדים שאינם לטובת כלל בעלי המניות, הסדרי חוב לא הוגנים, וכדומה. כל אלה חשובים לאמון הציבור.

לצפייה במצגת לחץ כאן

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים