כניסה

נאום יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בכנס תאגידים השביעי

‏21 דצמבר, 2015

‏י' טבת, תשע"ו

2016: שנת המפנה - בונים שוק חדש לחברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות

פרופסור שמואל האוזר:

"שוק הון בריא ומתפקד, שהציבור מאמין בו ומוכן להשקיע בו - הוא לא למרות הרגולציה אלא דווקא תודות לרגולציה. הגיע הזמן להפסיק לקטר על עודף רגולציה, העדר הנפקות, מספר החברות בבורסה מצטמצם, היקפי המסחר נמוכים ועוד. הגיע הזמן לעשות שינוי. שנת 2016 תהיה שנת מפנה. בשנת 2016 אנחנו נשלים את חקיקת מימון ההמונים, נשלים את חקיקת החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ, נשלים את חקיקת ה- JOBS ACT הישראלי, לעידוד הנפקות IPO, ונשלים הקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות. כל אלה ועוד, ביחד עם השלמת השינוי המבני בבורסה, הם בבסיס החזון שלנו להקים שוק חדש של חברות צמיחה ישראליות, חברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות אחרות שיבחרו להנפיק, להתפתח ולגדול בישראל במקום להימכר לידיים זרות. חברות שיהיו חברות בינלאומיות אבל ה- HOME BASE שלהם יישאר בישראל".

---------------------

בוקר טוב לשרת המשפטים, בוקר טוב לכולם,

לעיתים קרובות נשמעת ביקורת על עודף רגולציה, על העדר הנפקות, על כך שמס' החברות בבורסה מצטמצם, שהיקפי המסחר נמוכים, שמדינת ישראל לא עושה די להשאיר את חברות היי טק בארץ. באותה עת, יש הרבה כסף של כולנו אצל משקיעים מוסדיים, למעלה מ- 1.5 טריליון ש״ח, שמתועל יותר ויותר למימון פעילות יצרנית בחו"ל ולא בישראל, ורחמנא ליצלן, למימון פעילות נדל"ן במנהטן. הדינמיקה בשוק ההון בישראל כוללת היום  את אופנת העליהום על חברות, על טייקונים, על רגולטורים ועל הממשלה.

אני רוצה לדבר היום על הצורך לשנות את הדינמיקה הזו לדינמיקה חיובית שהתכלית שלה היא: במקום לקטר, לפעול לשינוי. אני רוצה לספר לכם מנקודת מבטה של רשות ני"ע כיצד אנחנו פועלים לשנות את הדינמיקה הזו. אבל אני רוצה להדגיש כבר עכשיו - נקודת המוצא שלנו היא ששוק הון בריא ומתפקד, שהציבור מאמין בו ומוכן להשקיע בו - הוא לא למרות הרגולציה אלא דווקא תודות לרגולציה (!).

לפני שלוש שנים עמדתי על הבמה בפורום הנכבד הזה של כנס תאגידים וסיפרתי על השקת התכנית האסטרטגית של הרשות. התכנית הזו כונתה על ידינו מפת הדרכים. התכנית מבוססת על שלשה אדנים: רגולציה - מה חסר ברגולציה הנוכחית?; דה רגולציה  -  מה עודף ומיותר ברגולציה? ופיתוח שוק - כיצד מסירים חסמים רגולטוריים שמעכבים את פיתוח השוק.

כשפרסמנו את התכנית, נתקלנו בכמה תגובות של הפתעה ואפילו הרמת גבה. ההפתעה לא היתה לגבי רכיב הרגולציה. כולם יודעים שרגולטור עושה רגולציה. ברכיב הזה אנחנו מטפלים בהסדרה לראשונה של פעילות זירות המסחר וחברות הדירוג; אנחנו מבקשים לשים את כובד משקל הפיקוח על אכיפה במקום אסדרה; אנחנו מקדמים הקמה של גוף פיקוח על רואי חשבון בדומה למוסד ה-PCAOB  בארה"ב; אנחנו עומלים על העברת תעודות הסל למסגרת פיקוח חדשה של קרנות סל. כאן כמו שאמרתי לא היתה הפתעה.

ההפתעה כן היתה ביחס לרכיב הדה-רגולציה. מאימתי רגולטור בישראל מציב על האג'נדה שלו הפחתה ברגולציה כשכל הד.נ.א שלו פועל בדיוק בכיוון ההפוך? ומדוע רגולטור צריך לטפל גם בפיתוח שוק? הגענו להכרה שהאמצעים שנקטנו בעבר, היו נכונים וטובים לשעת משבר שחייבה הגברת הפיקוח והאכיפה. אולם כעת, לצד החובה הבסיסית שלנו לשמור ולהגן מכל משמר על ציבור המשקיעים, חובה עלינו להסתכל על התמונה הרחבה יותר. התמונה של המשק הישראלי בכללותו. אנחנו לא חיים בואקום. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת ששוק ההון הישראלי ימלא את התפקיד שלו כקטר שמוביל אחריו את קרונות הצמיחה והתעסוקה. כדי למלא את התפקיד הזה, לא די בהתבוננות הצרה של מה חסר ברגולציה. חייבים לבדוק באומץ ובמידה לא מבוטלת של ביקורת עצמית ולשאול – האם הגזמנו? האם הלכנו רחוק מדי? האם העלות שנגרמת לחברות הציבוריות כתוצאה מהרגולציה עולה על התועלת למשקיעים? עולה על התועלת למשק כולו? הפשלנו את השרוולים, נגשנו לשולחן השרטוטים, והתחלנו לעבוד.

אני רוצה לשתף אתכם בשתי תובנות עיקריות שלמדנו מהתהליך שעשינו. התובנה הראשונה היא שאין פתרון קסם אחד. כדי לשנות מגמה, כדי לשנות כיוון, מוכרחים לנקוט בשורה ארוכה של פתרונות בשורה ארוכה של נושאים. חלק מהפתרונות האלה הם פתרונות קטנים. לעיתים קטנים עד כדי כך ששאלנו את עצמנו האם הם שווים את הטרחה. אבל התשובה היא שכן. איך שרנו לפני שבוע בחג החנוכה - כל אחד הוא אור קטן (כותרת דה-רגולציה) וכולנו אור איתן (כותרת פיתוח שוק). כך גם הפתרונות - כל אחד מהם נראה לעיתים קטן אבל המכלול של הרבה מאד שינויים יכול לעשות את האימפקט האיתן שאנחנו מבקשים להשיג. זו היתה התובנה הראשונה. אין פתרון קסם אחד.

התובנה השניה, שהיא תובנה שקשורה בטבורה לתובנה הראשונה - הבחירה במהלך של הרבה מאד פתרונות, שינויים ותיקונים, היא הרבה פחות זוהרת והרבה הרבה יותר קשה לביצוע מאשר קידום של רפורמה אחת מרכזית נוצצת. על מנת להסיר רגולציה עודפת, סרקנו במסרקות של ברזל כל סעיף חוק. כל תקנה. כל הוראה. כל צו. כל הנחיה. הכל (!). בכל נושא, קטן כגדול, דנו, בחנו, שקלנו את העלויות. שקלנו את התועלות. בכל הצניעות, אני לא חושב שנעשה פרויקט כזה עד היום על ידי אף רגולטור בישראל. זחלנו בשוחות הרגולציה, ופלסנו כל מהמורה, הבקענו כל חסימה.

בחרנו בדרך הקשה. דרך העמל והיזע. אבל, לאחר שלש שנים של עבודה, אני משוכנע בכל מאודי כי בחרנו נכון. בחרנו בדרך הקשה, אולי האפורה, אבל בחרנו בדרך הנכונה. כדי לייצר שינוי אמיתי, שינוי יסודי, שינוי שיכול להשפיע - אין מנוס מטיפול שורש, מן המסד ועד הטפחות.

מתוך החלקים הרבים של הפאזל הגדול, אני רוצה לקחת אתכם איתי למסע דילוגים קצר בין מספר קטן של חלקים, שאני משוכנע שהם כשלעצמם יכולים לחולל מהפך בשוק ההון המקומי.  במסע הזה אנחנו נלווה שני יזמים צעירים מהעיר ירוחם בדרום, שחשבו על רעיון מקורי במיוחד - סוללה חשמלית לטלפון הסלולרי שנטענת בפעילות גופנית. חצי שעה של ריצה מעניקה שלוש שעות של סוללה. הרעיון מצוין, הטכנולוגיה אפשרית, אבל חברינו היזמים מיצו את מקורות המימון של חברים ומשפחה, הם לא מצליחים לפרוץ אל מעגל האנג'לים המקומי, ועל מימון מהבנקים בשלב הזה כמובן שאין מה לדבר. שוק ההון גם לא רלוונטי. בקושי את התשלומים לדמי השכירות בגראז' הם מצליחים לשלם, אז מה יש לדבר על ההוצאות שנלוות לגיוס מהציבור והנפקה בבורסה - תשקיף, עורכי דין, רואי חשבון, דוחות כספיים, דח"צים.

ובכן אנחנו חושבים אחרת. אנחנו חושבים שלשוק ההון יש מה להציע לחברים מירוחם. לשם כך, בנינו עבורם מודל של crowdfunding או בעברית מימון המונים. במודל הזה יכולים היזמים לפנות לציבור הרחב ולבקש מהם להצטרף להשקעה במיזם שלהם. כל משקיע יוכל להשקיע סכום קטן יחסית (עד 10,000 ₪ בהשקעה בודדת ועד 20,000 ₪ בכל ההשקעות בשנה) אך ביחד יצטברו הסכומים לסכומים משמעותיים. גם הסכומים שיוכל כל מיזם לגייס יהיו מוגבלים, עד 3 מיליון ש"ח, אבל אלה בדיוק הסכומים שנחוצים ליזמים בשלב הזה של חברת Seed. הגיוס כולו יבוצע באמצעות פלטפורמה אינטרנטית שתהיה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך. זהו מודל פורץ דרך שמצד אחד נועד להפחית את הסיכונים למשקיעים ומצד שני אינו כולל מגבלות  שיהפכו את מודל מימון ההמונים ליקר מדי עבור החברות הצעירות.

נמשיך במסע. היזמים שלנו הצליחו לגייס במימון המונים שני מיליון ש"ח. בכסף הזה הם הצליחו לצלוח אבן דרך קריטית בפרויקט הסוללה הנטענת ואפילו זכו בתחרות סטארטאפ השנה בישראל. נדלג כמה שנים קדימה. לאחר הרבה מאד לילות לבנים וארוחות של פיצה, החברה נמצאת בשלב בו יש לה כבר פס יצור, היא מעסיקה 25 עובדים, והיא הגיעה למחזור מכירות מכובד של עשרות מיליוני ש"ח. מה יש לומר - ריח האקזיט באוויר.

ואמנם זה השלב שהרבה חברות היטק עומדות בצומת הדרכים ומתלבטות: האם להימכר או להתמזג לחברה בינלאומית גדולה, או לחכות, לגדול, ולהגיע לסדרי גודל של מאות מיליוני ₪  שאז כבר יהיה אפשר לחשוב להנפיק בנאסד"ק.

הם פונים ליועצים שלהם. והיועצים אומרים להם, exit  זה בסדר גמור, גם לחכות ולקוות להגיע לנאסד"ק זו אופציה לא רעה. אבל דבר אחד ברור, על הבורסה בתל אביב אין על מה לדבר (!). למה אין על מה לדבר תמהים היזמים הצעירים? הרי אנחנו מדינת הסטארטאפים, מה יותר מתאים מלהנפיק בישראל ועל הדרך להרוויח קצת ציונות? אבל היועצים בשלהם - ציונות זה נחמד, אבל נתחיל בדבר האלמנטרי - שפת הדיווח. הרי אתם כחברת היי-טק מתנהלים באנגלית. כל המיילים שלכם באנגלית. החוזים שלכם עם הלקוחות באנגלית, ההסכמים עם המשקיעים באנגלית. התקנון שלכם באנגלית. אם אתם רוצים להנפיק בתל-אביב, תשכחו מכל זה. תצטרכו לדווח לבורסה ולציבור בעברית. תצטרכו לתרגם את התקנון שלכם לעברית.

הלאה, אומרים היועצים, בארץ למוסדיים אין מומחיות בהשקעות בחברות מו"פ. בארץ כמעט ואין אנליזה על חברות היי-טק. הפועל היוצא מכך שתקבלו בהנפקה תמחור נמוך בהשוואה לתמחור שתוכלו לקבל בעסקת מיזוג או בהנפקה בנאסד"ק. ואם אפשר לקבל יותר בחו"ל למה ללכת על הנפקה בארץ?

אבל זה לא נגמר בזה ממשיכים היועצים. אתם החברים מירוחם הרי חולמים להפוך לחברה גדולה עם מחזור של עשרות או אפילו מאות מיליוני ₪ ולהנפיק בנאסד"ק, נכון? ובכן דעו לכם שבנאסד"ק הגדולה הדוחות הכספיים ערוכים לפי כללי החשבונאות האמריקאיים, ה- US GAAP. כלומר אם תתחילו בהנפקה בישראל ותרצו בעתיד להירשם בנאסד"ק תצטרכו להחליף את כל מערכת הדיווח שלכם לדיווח הנאסד"קאי. אז בשביל מה כל הטרחה? תמתינו בסבלנות ותנפיקו ישר בנאסד"ק.

אני לא יודע אם אתם בקהל השתכנעתם, אבל דבר אחד ברור - חברות ההיי-טק הישראליות משתכנעות(!). הן פשוט לא מנפיקות בישראל(!). למרות היותנו ה- STARTUP NATION אנחנו לא משכילים לשמור על החברות הללו בישראל ולאפשר להם לגדול ולצמוח בישראל. אנחנו מאבדים את אלפי העובדים שהם יכלו להעסיק. אנחנו מאבדים את מיליארדי השקלים של הכנסות שהם יכלו להפיק. אנחנו מאבדים את הצמיחה שהם יכולים לחולל. והאיבוד שלנו אותם הוא האובדן דרך שלנו(!).

עם אובדן הדרך הזה אנחנו מסרבים בכל תוקף להשלים. אני גאה לומר שלפני שבוע אישרנו בוועדת כספים הצעת חוק שאומרת בקול רם וברור - די! אנחנו לא מוכנים לוותר עוד על חברות המו"פ הישראליות. אנחנו לא מוכנים לעמוד מן הצד ולהתבונן כיצד משקיעים זרים קוטפים את הסטארטאפים מישראל כמו סוכריות בחנות ממתקים ובמחירים מוזלים. בהצעת החוק הזו ובתקנות שיבואו בעקבותיה אנחנו אומרים לחברת הסוללה הנטענת – תישארו פה(!). תנפיקו בבורסה בתל אביב(!). יש לכם הרבה מאד מה להרוויח (!). ובאשר לטרדות שלכם - אנחנו נטפל בהם. אתם מוטרדים משפת הדיווח בעברית? נאפשר לכם לדווח באנגלית. אתם רוצים לשמור על אופציות פתוחות להנפיק בעתיד גם בנאסד"ק - זה בסדר גמור, אנחנו מבינים אתכם, תוכלו לדווח בישראל על פי כללי ה- US-GAAP; אתם חוששים מתמחור נמוך? בנינו עבורכם ביחד עם הבורסה מודל שיאפשר פרסום שוטף של אנליזות על חברות המו"פ. מי יפרסם את האנליזות? חברות אנליזה מהמובילות בעולם; אתם חוששים שזה יהיה יקר מדי בשביל חברה צעירה לשלם על אנליזה? אל דאגה, האוצר מתגייס למשימה ויממן לכם חלק נכבד מעלויות האנליזה. המס מטריד אתכם? בנינו עבורכם חבילה של תמריצים מיסויים, הן ליזמים והן למשקיעים.

נמשיך במסע. זוג היזמים שלנו מתרשם מאד מהטיפול המיוחד שיקבלו כחברת מו"פ ומתחילים לחשוב שאולי באמת משהו חדש מתחיל. אולי באמת לראשונה יש הזדמנות רצינית וכדאית להנפיק חברת מו"פ בישראל. הם שוכרים יועץ משפטי שיסביר להם מה המשמעות של להיות חברה ציבורית. ובלי להעליב חלק מהיושבים כאן באולם - כאן מתחילות שוב הבעיות. היועץ המשפטי המלומד אומר להם תשמעו, ההקלות המיוחדות לחברות מו"פ הם באמת דרמטיות, זו בשורה של ממש, אבל תזכרו שעדיין תצטרכו לשאת על גבכם את כל המעמסה של להיות חברה ציבורית. ולהיות חברה ציבורית זה כאב ראש לא קטן.

ואנחנו אומרים לזוג היזמים - יש משהו בדברי היועץ המשפטי שלכם. להיות חברה ציבורית זו אחריות לא פשוטה. כשאתם רוצים להכניס את הציבור הרחב כשותף שלכם, זה מחייב. זה מחייב שקיפות, זה מחייב התנהלות תאגידית תקינה, זה מחייב התנהלות כספית אחראית. אבל אנחנו גם מבינים את החששות שלכם. אנחנו מבינים שזה לא פשוט בכלל ביום בהיר אחד להפוך מחברה פרטית לחברה ציבורית ולאמץ את כל כללי הרגולציה מאלף ועד תו. זו משימה מסובכת. אולי גם מפחידה. לכן כדי לעזור לכם להסתגל למציאות החדשה, כדי לרכך את חבלי הלידה, נעניק לכם סל קליטה. סל הקליטה הזה יאפשר לכם להסתגל לכללים החדשים בצורה הדרגתית והגיונית. כך למשל, בחמש השנים הראשונות לא תצטרכו להקים את כל ועדות הדירקטוריון שחוק החברות מחייב. בחמש השנים הראשונות גם לא תצטרכו את כל הפרוצדורות לאישור תנאי השכר של נושאי משרה. בחמש השנים הראשונות נאפשר לכם היזמים לכהן גם כמנכלים בלי צורך באישורים מיוחדים. בחמש השנים הראשונות תהיו פטורים לחלוטין מהוראות ה-SOX הישראלי; אם עד היום הייתם צריכים להמתין שנה עד שתוכלו להשתמש בתשקיף מדף, אנחנו נאפשר לכם שימוש בתשקיף מדף כבר מהיום הראשון בו תצטרפו לבורסה. אתם חוששים מחשיפות אישיות בשל טעויות של טירונים בשוק ההון? נתחשב גם בכך. במהלך שלש שנים ממועד ה-IPO מדיניות האכיפה המנהלית שלנו תהיה מקלה ומתחשבת במקרים של רשלנות.

אני רוצה להדגיש, ההקלות הללו יוענקו לא רק לחברות מו"פ. ההקלות הללו יינתנו לכל חברה שתבצעIPO  בשוק הישראלי. ובעניין הזה לא המצאנו את הגלגל. האמריקאים יצאו לפני כ-5 שנים בתכנית דומה והם קראו לה ה- JOBS ACT. התכנית הזו הצליחה מעל למשוער ומאז השקת התכנית הנפיקו מאות רבות של חברות בשוק האמריקאי. התכנית הנוכחית, לה אנחנו קוראים ה- IJOBS ACT, היא הרבה יותר מרחיקת לכת מהתכנית האמריקאית והיא מקודמת במרץ רב ע"י משרד המשפטים ממש בימים אלה. אנחנו מאמינים שהתכנית הזו, אשר שרת המשפטים איילת שקד מובילה, יכולה לייצר את המפנה, ולהחזיר את הבורסה לתפקידה הבסיסי ביותר – לשמש לעסקים כמקור הון חלופי למערכת הבנקאית. לאפשר לעסקים לצמוח ולגדול. להניע את גלגלי כלכלת ישראל.

אך המסע שלנו לא תם. צלחנו עם היזמים שלנו את חסם הצרכים המיוחדים של חברות המו"פ. צלחנו גם את חבלי הלידה של חברה ציבורית חדשה. היזמים כבר עם רגל וחצי בבורסה. ואז מגיעים רואי החשבון. הפעם תורם לקלקל את החגיגה. תראו, אומרים רואי החשבון ליזמים. אתם תנפיקו. תקבלו מחיר מצוין. תהנו מהטבות מס. תדווחו באנגלית. תזכו לסקירה שוטפת של חברת אנליזה. תקבלו חמש שנים של הקלות משמעותיות. אבל עדיין בשנים הראשונות יש להניח שתהיו חברה קטנה באופן יחסי. חברה קטנה שצריכה לשאת בעלויות רגולציה כמו של חברת ענק. זה יכביד עליכם. זה יסיט את תשומת הלב הניהולית שלכם. אין לכם כוח אדם שיכול להתעסק מסביב לשעון ברגולציה כמו שיש לחברה גדולה.

גם עם הקושי הזה של החברות אנחנו מבקשים להתמודד. אנחנו גיבשנו בשנים האחרונות תובנה לפיה ברגולציה לא תמיד ONE SIZE FITS ALL. הגענו למסקנה כי דרישות הרגולציה החלות על תאגידים מדווחים קטנים בשוק ההון בישראל מכבידות, לעיתים מעבר לנדרש. לכן, יצרנו מדרג רגולטורי המתאים את דרישות הרגולציה למנעד סוגי התאגידים המדווחים לפי גודלם. המטרה העיקרית של המדרג הרגולטורי שיצרנו היא לאפשר לחברות כמו של היזמים שלנו להתמקד בפיתוח של העסק.

הקומה הראשונה של ההקלות לתאגידים קטנים כללה פטור מצירוף דו"ח ISOX, העלאת רף צירוף הערכת שווי מהותית, העלאת רף צירוף דוחות כספיים של חברות קשורות. כעת אנחנו בוחנים את הצורך בקומה שניה של הקלות לחברות קטנות. ובקומה הזו אנחנו שוקלים בכובד ראש הקלה דרמטית. הקלה זו תאפשר לתאגידים קטנים לוותר על הדיווח ברבעונים הראשון והשלישי ולהסתפק בדיווח השנתי והחצי שנתי. אני רוצה להדגיש, זה לא שאנחנו חושבים שדיווח כספי רבעוני הוא לא חשוב. אך אנחנו שואלים את עצמנו איך יעמוד הוויתור על המידע הזה אל מול האפשרות שחברה קטנה תוכל להפנות את המשאבים שלה לפיתוח עסקיה במקום להתעסק כמעט מסביב לשעון בדוחות שלה. זו שאלה מאד לא פשוטה. יש מדינות בעולם שהכריעו שיש צורך בדיווח רבעוני. מנגד, באירופה למשל, הגיעו למסקנה שדי בדיווח החצי שנתי, ושדיווח רבעוני מהווה נטל עודף ובסופו של דבר פוגע בתשואה של המניה. כך או אחרת, אנחנו נכריע בשאלה זו בקרוב.

המסע שלנו יכול היה להסתיים כאן. ביצירת אקלים רגולטורי חדש שישכנע את החברות שנוח וכדאי להנפיק בישראל. אבל קבלנו החלטה שטיפול השורש לא יכול להסתיים בלי לטפל בשורש עצמו. ובעינינו השורש היא הבורסה. הבורסה היא זו העומדת בליבת שוק ההון. היא זו שבסופו של דבר מחברת בין המשקיעים לבין החברות. הבורסה היא נקודת המפגש בין ההון לבין התעשייה. וכדי שהלב של שוק ההון יעבוד כמו שצריך, כדי שהלב יזרים את חמצן המימון עד לאחרון הנימים של המשק הישראלי, צריך לשחרר סתימות. הגענו למסקנה שהבורסה חייבת לעבור שינוי מבני בדומה לשינוי המבני שעברו כל הבורסות בעולם המודרני(!). הבורסה כיום הינה בבעלות בלעדית של הברוקרים, חברי הבורסה, ובשליטה דה-פקטו של הבנקים. הקשר הגורדי הזה בין חַבֵרוּת לבין בעלות, יוצר חסימה. במקום שהבורסה תקום כל בוקר ותחשוב איך היא הופכת למקור אלטרנטיבי של אשראי במשק, איך היא יכולה להתחרות במערכת הבנקאית, איך היא יכולה להזרים הון למקומות שבהם הבנקים לא מוכנים להקצות אשראי, היא לכודה בסבך של אינטרסים שנובעים ממבנה הבעלות שלה. את החסימה הזו אנחנו רוצים לשחרר. אנחנו רוצים לנתק בין הבעלות לבין הגישה למסחר. אפשר להיות בעלים בבורסה גם בלי להיות ברוקר. ואפשר להיות ברוקר גם בלי להיות בעלים. וכשהחסימה תשתחרר, הבורסה תחשוב תחרות. הבורסה תחשוב איך לצרף לשורותיה ברוקרים חדשים. מהארץ ומהעולם. ועם הברוקרים החדשים תבוא גם התחרות על העמלות. והתחרות על העמלות תוביל להפחתת העמלות לציבור. וכשהחסימה תשתחרר, ומבנה הבעלות יהיה גמיש, תוכל הבורסה לשתף פעולה עם בורסות זרות ועם משקיעים אסטרטגיים. אני מבקש שתדמיינו מה יחשבו החברים שלנו מירוחם על האפשרות של שיתוף פעולה בין הבורסה לבין נניח הנאסד"ק? מה תהיה דעתם על האפשרות להנפיק בישראל על פלטפורמה משותפת עם הנאסד"ק? מה תהיה דעתם על מסלול ירוק לנאסד"ק דרך הבורסה בת"א?

בנקודה הזו תם ונשלם המסע שלנו עם החברים מירוחם. אבל המסע של החברים מירוחם מכאן רק מתחיל. אני מעריך שאחרי המהפכה שנבצע החברים מירוחם יחליטו להנפיק בישראל. אחריהם יבואו היזמים מנס ציונה ואחריהם היזמים מראשון לציון. אני גם מעריך שכמו שהיום באים אל ישראל מכל העולם ללמוד על נס הסטארטאפים הישראלי, יבואו מהעולם ללמוד על מהפכת חברות הצמיחה הישראליות. והסינים יתעניינו. והקנדים יתעניינו. וההודים יתעניינו. וכולם ירצו לקחת חלק ולהשקיע בתעשיה הפורחת הישראלית. זה החזון שלנו. להקים שוק חדש של חברות צמיחה ישראליות, חברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות אחרות. חברות שיבחרו להנפיק, להתפתח ולגדול בישראל במקום להימכר לידיים זרות. חברות שיהיו חברות בינלאומיות אבל ה- HOME BASE שלהם יישאר בישראל.

במסע שלנו דברנו רק על מספר קטן של חלקים מתוך הפאזל הגדול. לצד חלקים אלה, אנחנו עובדים על השלמת כל החלקים האחרים של הפאזל, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.

זהו הפאזל הגדול שאנחנו מרכיבים. וכשהפאזל הגדול הזה יושלם, יתברר ששוק ההון הישראלי צועד לעבר עידן חדש. ושהמשימה שרבים חושבים שהיא בלתי אפשרית. היא אפשרית. היא אפשרית ועוד איך(!).

עכשיו תשאלו אותי, מתי יקרה כל החזון הגדול הזה? מתי הפאזל הזה יקרום עור וגידים? ובכן חלקים רבים מהפאזל כבר הושלמו. אבל שנת 2016  חייבת להיות שנת מפנה. בשנה זו החלקים החשובים ביותר בפאזל יהפכו לעובדות בשטח. בשנת 2016 אנחנו נשלים את חקיקת מימון ההמונים. בשנת 2016 נשלים את חקיקת החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ. בשנת 2016 נשלים את חקיקת ה- JOBS ACT הישראלי, לעידוד הנפקות IPO. בשנת 2016 נשלים חקיקת קומות נוספות במדרג הרגולציה וההקלה על חברות קטנות. ובשנה הזו אני מאמין שנוכל גם להשלים את השינוי המבני בבורסה.

עד כאן דברתי על התפקיד שלנו. על המחויבות שלנו. אנחנו משנים את התווים, אנחנו משנים את הריתמוס, אנחנו משנים את המלודיה את המבנה ואת המרקם. אבל כדי שהכל יתחבר למוסיקה חדשה צריך לשנות גם את ההרמוניה. וההרמוניה אינה רק בידינו. ההרמוניה היא בידי החברות, היועצים שלהן, רואי החשבון, עורכי הדין, החתמים, האנליסטים, הסוחרים. כל מעטפת השחקנים בשוק ההון. למעשה ההרמוניה היא בידיכם היושבים כאן(!). כולנו צריכים להסתכל על הפאזל החדש הזה ולהבין ולהפנים כי היום הוא אינו כתמול שלשום. דווקא משום שהמהלכים הם רבים והם נבנים בהדרגה ולא ברגע פלאי אחד, רגע השינוי הוא חמקמק. אבל הרגע הזה הוא כאן. נוצרת כאן מציאות חדשה, נוצרת כאן הזדמנות חדשה, נוצרת כאן מוסיקה חדשה. החובה היא של כולנו לדאוג שלא לפספס את ההזדמנות הזו. ההזדמנות להצעיד את שוק ההון לעידן חדש.

תודה רבה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים