כניסה

דברי הממונה על חינוך הציבור, שרונה מזליאן לוי, בכנס חירות פיננסית של כלכליסט
 

כנס כלכליסט – אתגרים בינ"ל בחינוך הציבור

שרונה מזליאן לוי – הממונה על חינוך הציבור ברשות ניירות ערך

לאחרונה שבתי מכנס חינוך פיננסי של רשות ניירות ערך הבינ"ל (IOSCO) שנושאו – "האתגרים המרכזיים שלפנינו" ונראה שבעידן הדיגיטלי של שנת 2015 והכפר הגלובלי בו אני חיים היום, האתגרים דומים ומשותפים מאי פעם.

לחינוך הפיננסי חשיבות הולכת וגוברת, בין היתר לאור העלייה בתוחלת החיים, השינויים בשווקים הכלכליים – היצע גדול יותר ומורכבות גדולה יותר של מוצרים, סיכונים ועוד.

מבחינת רשויות ניירות ערך, כל אלה מחייבים הגנה על כספי המשקיעים ביתר שאת.

בחודש שעבר פורסם סקר בינ"ל שערך מכון המחקר גאלופ בשיתוף S&P, אוני' גורג' טאון, GFLEC (Global Financial Literacy Excellence Center) והבנק העולמי. זהו הסקר הגדול והמקיף ביותר מסוגו שנערך עד כה שביקש לבחון את:

  1. המסוגלות והיכולת של הציבור הרחב בעולם להתמודד עם הסביבה הכלכלית החדשה
  2. האם יש קבוצות בעלות רגישויות ספציפיות
  3. האם ישנו קשר בין אוריינות פיננסית והשימוש במוצרים כלכליים.

הסקר התבצע למעלה מ-140 מדינות ובקרב גילאי 15 ומעלה.

המחקר בוחן את רמת הידע של הא'- ב' של הכלכלה, ולא את היכולת להתנהל. עורכי הסקר סבורים כי המלחמה בחוסר הידע הפיננסי היא אחד האתגרים הבינלאומיים הגדולים הניצבים כיום בפני הממשלות והרגולטורים ברחבי העולם. 

הם דנו בשאלה – איך מודדים אוריינות פיננסית והם החליטו להגדיר אוריין פיננסי לפי המדד של מי שמצליח לענות נכון על שלושה מתוך ארבעה נושאים במסגרת שאלון אמריקאי (שאיפשרו לענות גם לא יודע / לא רוצה לענות):

  • כישורים מתמטיים
  • ריבית
  • אינפלציה
  • סיכונים

התוצאות:

  1. במקום הראשון עם 71% אוריינות פיננסית נמצאות המדינות הסקנדינביות – נורווגיה, שוודיה ודנמרק ולאחריהן אנחנו עם 68%.
  2. מהמחקר עולה שרק כ- 33% מהעולם יודעים את ה"א'-ב'" של הכלכלה.
  3. כמעט בכל מקום נשים הצליחו פחות במבחן לעומת הגברים.
  4. אוריינות פיננסית נמוכה יותר בכלכלות מתפתחות לעומת מפותחות.
  5. השאלות בנושאי ריבית, אינפלציה וחשבון פשוט היו השאלות שידעו לענות עליהן הכי הרבה ואילו הנושא שידעו עליו הכי פחות – הוא סיכונים, ובמיוחד בכלכלות שפחות מפותחות, ככל הנראה משום שיש שם פחות כלים רלוונטים.

חלק ממסקנות עורכי הסקר:

  1. יש להכין תוכניות ממוקדות ציבור וקהילה ובמיוחד לקבוצות רגישות.
  2. הסיכון – הוא המונח שהכי פחות מבינים לגביו והוא בפועל גם הכי קשה להבנה.

ובעולם של ניירות ערך, סוגיית הסיכון היא מרכזית ביותר – בכל השקעה כלכלית שהיא יש סיכון ובעולם של ניירות ערך יש מנעד רחב של סיכונים – החל מסיכונים בעלי סיכון נמוך יחסית ועד לסיכונים בעלי פוטנציאל של אובדן הכסף כולו.

בקצה הסקאלה של הסיכונים הללו, אנו מוצאים גם את ההשקעות של הציבור בקרב גופים שאינם מפוקחים אשר חלקן הן הונאות. הונאות היו תמיד, אך בעקבות ההתפתחויות הדיגיטליות של היום והכפר הגלובלי בו אנו חיים כיום, וסביבת הריבית הנמוכה הקיימת ברחבי העולם, הנושא הפך לאחד האתגרים המרכזיים של הרגולטורים ואחרים ברחבי העולם במלחמה למען ההגנה על כספי המשקיעים.

הציבור הרחב שואף לקבל תמורה גבוהה לכסף שלו ובמקביל לכך, בעידן הדיגיטלי של היום, לכאורה, חלק לא מבוטל מהציבור אינו אקטיבי כבעבר בחיפוש אחר השקעות – מאחר שהן באות אליו – שלא לומר מציפות אותו - בסמסים, מיילים, פופאפים באתרים, ופרסום אגרסיבי של הצעות מפתות שנראות טובות מכדי להיות אמיתיות – וחלקן אכן לא אמיתיות.

אותם משקיעים המתפתים להשקיע את כספם בהונאות הללו משלמים מחיר כלכלי כבד. במחקר שנערך בארה"ב עלה כי כ-50 מיליארד דולר בשנה אובדים לטובת הונאות. אך מעבר למחיר הכלכלי הכבד יש לכך מחירים אישיים שחווים הקורבנות – נפשיים, בריאותיים (חרדה, מתח כבד, דיכאון ובעיות שינה) ומשפחתיים.

אחד האתגרים הגדולים ביותר כיום של הרשויות הוא להגיע לציבור המשקיעים בטרם שמו כספם על קרני הצבי ולפני שאיבדו אותו – ולא לאחר מכן. חינוך הציבור הוא כלי מרכזי במתן מענה לאתגר זה.

למעשה, חינוך הציבור, הוא כלי משלים של האכיפה והגילוי. יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, סבור כי כדאי לתעל חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי דוגמאת FINRA בארה"ב.

החינוך הפיננסי בפועל הוא אתגר גדול לאור מספר סיבות.

ראשית, אנשים לא אוהבים ש"מחנכים אותם".

שנית, לרוב קיימים בקרב הציבור מחסומים פסיכולוגיים שתופס את הנושא כרלוונטי למי שיש לו השכלה בתחום או שהוא בעל מקצוע פיננסי. בנוסף, חלק מהנושאים אכן מורכבים ולא פשוטים להבנה,

ושלישית, רוב הציבור לא מודע לכך שגם אם הוא לא משקיע באופן אקטיבי בשוק ההון, הרי שכספו מושקע עבורו בשוק על ידי הגופים המוסדיים.

לשם כך, נדרשת יצירתיות לצורך "הפלת" המחסומים הפסיכולוגיים הללו ולעורר עניין בקרב הציבור.

עיקר הפעילויות של רשויות ניירות ערך בארץ ובעולם מתמקדות בפעילות באמצעות כלי התקשורת (הודעות לעיתונות, ראיונות, פרסום אזהרות לציבור, פינות חינוך פיננסי ועוד); רשתות חברתיות; מערכת החינוך; ושיתופי פעולה עם רשויות מקומיות ועוד.

כחלק מהניסיון "להפיל" את אותם מחסומים פסיכולוגיים, בקרב הציבור, לעורר בו העניין ולשמר אותו, אני רוצה להציג לכם את סדרת הסרטונים שהפקנו בשיתוף הטלוויזיה החינוכית בשם "הפולניות עושות שוק". מדובר בסרטוני אנימציה הומוריסטים קצרצרים בדיבובם של מוני מושונוב ודובלה גליקמן, ששודרו בחלק מערוצי הטלוויזיה ומופצים ברשתות החברתיות ותכליתם לשנות את התפיסה לפיה רק כלכלנים ואנשי מקצוע בתחום יכולים להבין, להשפיע, לשנות וליזום בשוק ההון וכן, ולצד זאת להקנות כללי זהירות בשוק ההון.

אני רוצה להראות לכם את הסרטון "שטיק, פולישטיק" על סיכונים וכללי זהירות בשוק ההון.

https://www.youtube.com/watch?v=OtRE63tNx5c

בנוסף לסיום, אני רוצה לתת דוגמאות נוספות לפעילות שלנו -

האחת - לאחרונה השלמנו פיילוט של הדרכת חינוך פיננסי בקבוצות קטנות בתוכנית "משקיעים בעתיד" – סטודנטים מדריכים תמורת מלגות ואנו צפויים להרחיב הפעילות.

דוגמא שניה היא מערכת ההצבעות האינטרנטית שהשקנו לפני כחצי שנה – ובאמצעותה בעלי מניות ואגרות חוב יכולים להצביע באסיפות שבהן הם זכאים להצביע, באמצעות האינטרנט. מהלך זה נועד לעודד משקיעים לממש את זכויות ההצבעה שלהם באסיפות וע"י כך להביא להגברת מעורבותם בקבלת החלטות. נכון להיום, שיעור השתתפות הציבור בקבלת ההחלטות בתאגידים המדווחים, ובכלל זה בחברות הציבוריות, נמוך. הסיבות לכך מגוונות, ובין היתר נוגעות לכך שהליך ההצבעה, הדורש ככלל קבלת אישורי בעלות בניירות הערך מחברי הבורסה, הנו מסורבל. מדובר בערוץ נוסף, נוח, זמין באופן רציף בכל שעות היממה וידידותי למשתמש.

תודה רבה

לצפייה במצגת לחץ כאן

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים