כניסה

מדברי יו"ר רשות ניירות ערך וסגן יו"ר הנאסד"ק בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

‏כ"ה כסלו, תשע"ו

‏7 דצמבר, 2015

אחד על אחד – פרופ' שמואל האוזר וסנדי (מאייר) פרוכר

מאייר (סנדי) פרוכר הוא סגן יו"ר הנאסדאק שאחראי, בין השאר, על קשרי העבודה של נאסדאק עם בורסות בעולם. הוא גם היועץ לקבוצת ההנהלה הבכירה של נאסדאק בנושאים שונים כולל בתחום התעשייה הפיננסית, הרגולציה בארה"ב ובעולם. הוא הצטרף לנאסדאק בשנת 2008 לאחר ששימש כיו"ר ומנכ"ל הבורסה בפילדלפיה (PHLX) והוביל בהצלחה את השינוי המבני של הבורסה ואת מיזוגה עם בורסת הנאסדאק.

 

ש: סנדי, תודה על שכיבדת אותנו בביקור בישראל. מה מביא אותך לישראל?

ת: אני בא לישראל לעיתים קרובות מסיבות אישיות (יש לי משפחה בישראל) ועסקיות. הפעם באתי לישראל לבחון שיתוף פעולה בין נאסדאק לבין הבורסה בת"א, בעקבות מפגש של ראשי הנאסדאק עם שר האוצר, מר משה כחלון. שר האוצר הדגיש בפנינו את החשיבות הגדולה שהוא רואה בגלובליזציה של שוק ההון הישראלי, ולצורך להשאיר את מרכז פעילותן של חברות הטכנולוגיה בישראל במקום להעתיק פעילותן לחו"ל. הוא הביע דאגה מהתופעה של חברות ישראליות רבות שיוצאות לחו"ל ושכתוצאה מכך מדינת ישראל מפסידה תעסוקה וצמיחה. השר דיבר בעד החשיבות של הבורסה כמחוללת צמיחה שמגשימה את התכלית שלה בכלכלה הישראלית כמעודדת תחרות על מקורות ההון עם הבנקים ותרומה לצמיחה הכלכלית ועודד בחינת שיתוף פעולה בהקמת מיזם משותף של הבורסה עם נאסדאק.

אני מאמין ששיתוף פעולה בין הבורסות יכול להיות game changer ולשנות את המצב הנוכחי בשוק ההון הישראלי. למיטב הערכתי, יש כיום חלון הזדמנויות מיוחד לקדם במשותף שוק חדש שעונה לצרכים של חברות צמיחה וטכנולוגיה בשלבים שלפני רישום אפשרי בנאסדאק. אני מאמין שהשוק החדש הזה יכול להיות שוק אטרקטיבי וייחודי עבור חברות ישראליות, ובפרט חברות בצמיחה וחברות היי-טק, ויגדיל את הנראות שלהם בפני משקיעים גלובליים, שכבר מגלים עניין רב בישראל. תעשיית ההיי-טק בישראל חשובה מאוד לכלכלה הישראלית ולכן נראה שיש חשיבות גדולה לגוון את מקורות המימון שלה. הפלטפורמה החדשה המשותפת לשתי הבורסות תוכל לאפשר קיומו של שוק מלהיב שיתרום לצמיחה של כלכלה הישראלית, במיוחד אם נצליח לגרום לכך שהן יימנעו מ"אקזיט" מהיר מדי ויישארו לגדול בישראל כחברות בינלאומיות שמפתחות ומתפתחות בשוק בישראל.

 

ש: אני מבין מדבריך מדוע זה חשוב לכלכלה הישראלית, האם תוכל להסביר לנו מדוע זה טוב לנאסדאק?

ת: נאסדאק היא בורסה תחרותית הפועלת בסביבה מאוד מאתגרת. אנחנו מחפשים כל הזמן הזדמנויות חדשות ומנועי צמיחה נוספים. בהתחשב בעובדה שכמעט 20% מהחברות הזרות בנאסדאק הן ישראליות, נאסדאק בהחלט רואה בישראל פוטנציאל צמיחה חשוב לעתיד. בחינה פשוטה של מס' ההנפקות הראשונות (IPOs) בנאסדאק השנה, מלמדת שתחומי הטכנולוגיה השונים בולטים מאוד בקרב החברות הישראליות הללו בנאסדאק ושיעורן גדול מאוד בהשוואה לשוקי הון אחרים בעולם. חברות הטכנולוגיה הישראליות מאוד מעניינות אותנו ואני באמת מרגיש גאווה להיות חלק מהכלכלה הישראלית עם כ-90 חברות ישראליות שמניותיהן רשומות למסחר בנאסדאק. החזון שלי הוא להשלים את החסר באמצעות שוק חדש שיהיה אטרקטיבי גם לחברות שאינן מגיעות כיום לבורסה בת"א ואינן מגיעות לנאסדאק. השוק החדש יוכל לאפשר לחברות הישראליות ליהנות מכל העולמות: נגישות קלה יותר למקורות הון, מוניטין בינלאומי לבורסה, רישום ני"ע בבורסה בת"א ובנאסדאק, ושימוש בטכנולוגיה של הנאסדאק שהיא מוכרת וידידותית למשקיע. כל אלה, יאפשרו למשוך יותר משקיעים מהארץ ומהעולם ויעודדו נזילות בבורסה בת"א.

 

ש: אתה נוגע באחת הנקודות הקריטיות מבחינת השוק הישראלי. לפני יותר משנתיים יזמתי את הקמתן של שתי ועדות: ועדת הנזילות וועדת המו"פ. לגבי חברות המו"פ, בשבועות הקרובים החוק יידון בוועדת הכספים של הכנסת והוא יאפשר הקלות בדיווח בשפה האנגלית, דיווח לפי כללי חשבונאות אמריקאיים והטבות מס שתכליתן להפוך את שוק ההון בישראל, והבורסה בפרט לאטרקטיביות יותר עבורן. ועדת הנזילות המליצה על  שורה של המלצות ובראשן, שינוי מבני של הבורסה בהתחשב בעובדה שבכל הבורסות בעולם נעשה שינוי מבני כזה והוא הפך אותן להיות יעילות יותר ואטרקטיביות יותר. בזמן הזה, מנכ"ל הבורסה מר יוסי ביינארט ויו"ר הבורסה מר אמנון נויבך מקדמים רפורמות חדשות לעידוד הנזילות, הוזלת עמלות ויצירת תשתית מתאימה לשיתוף פעולה בינלאומי דוגמת מיזם משותף של הבורסה עם נאסדאק. מדוע אתה חושב שהשלמת המהלכים הללו ביחד עם מיזם משותף עם נאסדאק חשובה לישראל?

ת: ישראל היא מדינה של חלומות, יזמות וחדשנות. אבל ה-start up nation לא מצליחה להפוך ל- scale up nation. זו עובדה כי חברות רבות בוחרות במסלול של "אקזיט" (דוגמת M&As) בשלבים מוקדמים יחסית למקובל בעולם, ואינן מגיעות לידי מימוש הפוטנציאל של צמיחה ורווחיות. חלק מהסיבות לכך, הוא רצונם של היזמים לפגוש את הכסף. השוק החדש נועד לענות על הצורך הזה בדיוק – לאפשר ליזמים לקבל מימון מספיק לכך שיוכלו לגדול ולנהל את החברות. תמיכה פיננסית ומימון החברות גם בשלבים המאוחרים שלהם (late stage) ישרת את כולם: היזמים, המשקיעים, האנג'לים וקרנות הון סיכון והיא לטובת המשק הכלכלי, הצמיחה והתעסוקה בישראל.

 

ש: אחת השאלות החשובות שעולות בדיון על עתידו של שוק ההון היא בעיית העמלות הגבוהות למשקיעים הישראליים בשוק ההון, בעיקר בהשוואה לשוקי הון מפותחים כמו בארה"ב. מה לדעתך יכולה ההשפעה על עמלות המסחר בבורסה בת"א בעקבות שיתוף הפעולה עם הנאסדאק?

ת: אני צופה ששיתוף הפעולה יוביל לירידה משמעותית בעמלות. אך אני רוצה להדגיש שירידת העמלות לא צריכה להיות בשל הוראה רגולטורית כזו או אחרת. אני בא מארה"ב שבה התרבות עסקית היא עידוד תחרות ומלחמה על ליבו של המשקיע בדרך של הורדת עלויות מסחר. אני צופה ששיתוף פעולה ומהלך של פתיחת שערי הבורסה לחברי בורסה חדשים שדרכם נעשית הפעילות בבורסה, מישראל ומהעולם, יובילו לתוצאה כמעט מיידית של תחרות עזה יותר בין חברי הבורסה שתגרום להוזלת עלויות המסחר. זה מה שקרה גם ב-NYSE, ב-Nasdaq ובבורסות נוספות לאחר שעברו תהליכים דומים.

 

ש: המשבר בשנת 2008 בשוקי ההון הבינלאומיים השפיע גם על הבורסה בת"א והביא לירידה במחזורי המסחר בבורסה בת"א. למרות השיפור שחל בהיקפי המסחר, עדיין היקפי המסחר נמוכים. מה אתם עשיתם לטיפול בתופעה של ירידת היקפי המסחר ומה אתה מציע לנו לעשות?

ת: התופעה של ירידה בהיקפי המסחר נכונה לכלל שוקי ההון בעולם, במיוחד שוקי ההון המערביים. כך גם היה בארה"ב ובנאסדאק. אנחנו בנאסדאק, בין השאר, הרחבנו את היצע השירותים שאנחנו מציעים, הגדלנו את מרכזי הרווח, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה מגוונים עם כמה בורסות בעולם. בעולם הגלובלי של היום יש חשיבות גדולה לשיתופי הפעולה הללו בשל הצורך להגביר נגישות של המשקיעים לשווקים שונים. התחרות העזה בין הבורסות והירידה בעמלות למשקיעים הגדילה את הביקוש לטכנולוגיה ידידותית למשקיע ונגישות זולה לבורסות בעולם. אני כאן כי אני סבור שיש חשיבות גדולה לשיתוף פעולה של הבורסה בת"א עם הנאסדאק.

 

ש: לפני מס' חודשים, באחת הפגישות שלנו על תעשיית הטכנולוגיה בישראל, דיברנו שנינו על תעשיית ההי-טק הישראלית והסכמנו שהיא נחשבת, לצערנו, כ"חנות ממתקים". בשיחה ביננו דיברנו על ישראל שהיא מדינת סטארטאפ שתומכת במו"פ, מכשירה אנשים צעירים בצבא ובמקומות אחרים, והם מוכרים את הסטארטאפים החדשניים שלהם מחוץ לישראל. הסטארטאפים האלה הם "ממתקים" למשקיעים ונראה שמשקיעים בעולם רואים בהם "ממתקים במחיר נמוך". האם תוכל להרחיב על זה?

ת: התכוונתי לכך שתופעת ה-"אקזיט" היא תופעה מטרידה מנקודת מבטה של הכלכלה הישראלית. לא לחינם נקראת ישראל מדינת הסטארט אפ. יש בה את הריכוז השני בעולם של חדשנות לאחר עמק הסיליקון. כמו בכל שוק של חברות בצמיחה חלקן מתפתחות וגדלות וחלקן עושות אקזיט מוקדם, וזה טבעי. אך מה ששונה בישראל זה שמרבית החברות נמכרות למשקיעים זרים מוקדם מדי, ולא צומח כאן דור חדש של חברות גדולות חדשות. כל "אקזיט" כזה גורע מצמיחה כלכלית במשק הישראלי משום שחברות אלה מונעות מעצמן את האפשרות להתפתחותן כחברות בינלאומיות שמושבן בישראל. החברות הללו מחפשות מימון בשלבים הראשונים כשהן עדיין אינן בשלות לגייס הון בנאסדאק ולכן הן נמכרות כ"ממתקים במחירים מוזלים". אני מאמין ששיתוף פעולה בין הבורסות יכול להיות פיתרון מצוין עבור חברות רבות. אני גם מאמין שחוק המו"פ החדש שעומד לעבור בכנסת בזמן הקרוב תודות למאמצים של משרד האוצר אשר יאפשר, בין השאר, דיווח באנגלית, דיווח לפי כללי החשבונאות בארה"ב והקלות מס חשוב מאוד להצלחת הנפקת חברות מו"פ בישראל.

 

ש: בראיון לגלובס ב-2009 אמרת שתמיד יהיה שוק לטכנולוגיה חדשה. איך אתה מסביר את העובדה שמדינת הסטאראפ - ישראל - אינה מצליחה להשאיר את כל הפרויקטים החדשניים בישראל?

ת: זו אינה שאלה פשוטה. אני סבור שזה קשור לעובדה ששוק ההון בישראל הוא עדיין מתפתח. יש חברות טובות בישראל ואולם הסביבה העסקית עדיין בשלבי התפתחות ראשונים שמחייבים, בין השאר, לפתח מיומנויות מתאימות לחברות טכנולוגיה. כך, לדוגמא, תחום האנליזה של חברות היי-טק בשלביהן הראשונים אינו מפותח דיו בהשוואה לארה"ב. זו אחת הסיבות שאני סבור ששיתוף הפעולה בין הבורסות יכול להיות גורם מדרבן לפיתוח המיומנויות הללו, למשוך שחקנים בינלאומיים כמו: חתמים, אנליסטים, משקיעים גלובליים, ולהיות מפתח לשינוי אמיתי ולהתפתחות מואצת של הסביבה העסקית. כל אלה עשויים לגרום לכך שחברות יקבלו הערכות טובות יותר ולעצור את התופעה של חברות שנמכרות מוקדם מדי ואינן נשארות בישראל להתפתח כחברות בינלאומיות.

 

ש: האם עפ"י ניסיונך, תפקידך בנאסדאק ומומחיותך בבורסות הבינלאומיות, תוכל לפרט בפנינו את הפוטנציאל של הבורסה בת"א ואת האתגרים העומדים בפניה?

ת: האתגרים העיקריים הם לפתוח את שערי הבורסה לחברות ישראליות למשקיעים בעולם, לשנות את מבנה הבעלות בבורסה, לאפשר לבורסה, להתמודד היטב עם תחרות גדולה עם הבורסות המודרניות בעולם, להגדיל את מספר חברי הבורסה המקומיים והזרים, להשתמש בטכנולוגיה ידועה וידידותית למשתמש, להגדיל נזילות, ליצור תנאים רגולטוריים בדומה לעולם, דוגמת ה-Jobs Act האמריקאי וחוק המו"פ, כדי למשוך עוד חברות לגייס הון בבורסה, להוסיף מכשירים פיננסים ועוד. אני מאמין שאם אכן שיתוף הפעולה בין הבורסה בת"א לנאסדאק יקרום עור וגידים, כפי שאני מקווה, ניתן יהיה לעמוד באתגרים האלה.

 

ש: איך אתה מציע לעשות זאת?

ת: השינוי החשוב ביותר אשר למיטב ידיעתי נבחן ע"י שר האוצר הוא גלובליזציה של הבורסה. שינוי כזה נעשה בכל הבורסות בעולם בשני העשורים האחרונים, לרבות נאסדאק, והוא מחויב המציאות בשל תחרות עזה בין הבורסות בעולם. אני עצמי הובלתי שינוי כזה בבורסה בפילדלפיה (PHLX). חלק גדול מהבעיות שהבורסה בת"א ניצבת בפניהן דומה לאלה שהיו ב-PHLX, לרבות, בעלי שליטה דומיננטיים, מחסור בנזילות ואי יעילות תפעולית. השינוי בבורסה בפילדלפיה הגדיל את מספר חברי הבורסה, הגדיל את היקפי הפעילות, הנזילות גדלה באופן משמעותי, והביא לשיתוף הפעולה עם נאסדאק. PHLX היום היא בורסה יעילה ומעניינת הרבה יותר.

 

ש: לפני 3 שנים רשות ני"ע יזמה "מפת דרכים" שכוללת הקלות לגופים המפוקחים והסרת חסמים לפיתוח שוק. בין ההקלות הארכנו את זמן תשקיף המדף משנתיים ל-3 שנים, וויתרנו על ה-iSOX לחברות קטנות ובינוניות, הקלות בדיווחים, קיצור דוחות, הקלות מסוימות בממשל תאגידי. כל אלה אושרו. בנוסף, בחודשים הקרובים אנחנו נשלים את החקיקה להקלות על הנפקות חדשות, הקלות לחברות מו"פ, הקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות ועוד. למרות זאת, לעיתים קרובות נשמעת הטענה כלפי הרגולציה בכלל, והרגולציה על שוק ההון בפרט, כגורם אשם במיעוט ההנפקות הראשונות (IPOs) הן בגלל רגולציית יתר מאז 2008. מה אתה חושב על כך?

ת: ראשית, זו טענה שאני שומע גם בארה"ב. למעשה, אני שומע אותה בכל שוקי ההון בעולם שאני מסתובב בהם. אני מאמין גדול בחשיבות של רגולציה איכותית. אני גם מאמין שאי אפשר להתעלם מהטענות הללו ולבחון מה ניתן לעשות. צריכה להיות רגולציה מאוזנת בצד אכיפה בלתי מתפשרת. אני יודע שהאוצר דוחף להקלות כאלה לחברות קטנות ובינוניות, לחברות טכנולוגיה ועוד. אלה צעדים נכונים ורצויים. צעדים מהסוג הזה נעשים גם בעולם הרחב כולל ארה"ב.

 

ש: מילה אחרונה?

ת: אני מאמין בכלכלה הישראלית, באנשים המצויינים שיש פה ובחברות המדהימות שצומחות פה, ונרגש לאפשרות של שיתוף פעולה עם ישראל.

 

האוזר: סנדי, אלה חדשות טובות עבורנו. אני משוכנע שזה חלון הזדמנויות להפיכת הבורסה למרכז פיננסי בינלאומי לחברות טכנולוגיה.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים