כניסה

מדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס Israel Growth

לצפייה במצגת, לחץ כאן 

כנס 1.6.2015

Israel Growth 2015

ממדינת סטארטאפ למעצמת היי-טק

מימוש הפוטנציאל או אובדן דרך?

תקציר: "תרבות האקזיט" בישראל של מכירת בטרם עת של פעילות טכנולוגית לחו"ל שקשורה גם להעברת פעילות עסקית ויצרנית אל מחוץ לישראל היא אובדן דרך של המדינה. נראה שאנחנו מממנים מחקר ופיתוח, ומדינות אחרות נהנות מפירות המחקר יותר מאשר מדינת ישראל. כפי שהטכנולוגיה משנה את התעשייה בפועל, גם תעשיית הפיננסים צריכה להשתנות בהתאם. זה לא רק רשות ני"ע. זה הבירוקרטיה, הפופוליזם, האווירה האנטי עסקית והחוקים שפוגעים בחברות היצרניות. העתיד הוא יזמות, טכנולוגיה, יצירתיות. בעת הזו, חשוב שגם רגולטורים יחשבו מחוץ לקופסא ויכירו בעובדה שהשלם גדול מכל חלקיו ולכן חשוב לתכלל בין כל המרכיבים הטובים שכבר ישנם בדרך של הקלות לחברות טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין הרגולטורים, הממשלה, היזמים והמשקיעים. אם לא נעשה כן, אנחנו עלולים לפספס את ההזדמנות של מימוש הפוטנציאל להיות מעצמת היי-טק ומרכז פיננסי בינלאומי.

מימוש פוטנציאל או אובדן דרך? במחקר של המכון לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מדינת ישראל תהיה מדינת העולם השלישי בשנת 2030. בדו"ח של האום שכותרתו "מדד ההתפתחות האנושית", ישראל תהיה  אחת מעשר המדינות המובילות בעולם ב-2030. הערכות הללו קשורות לחברה הישראלית, לכלכלה הישראלית ולטכנולוגיה הישראלית.

השאלה איך מממשים את הפוטנציאל הכלכלי של מדינת ישראל קשורה לשאלה איך מחברים צמיחה לטכנולוגיה במדינת הסטארטאפ? ככלכלן, אני מאמין שצמיחה כלכלית ושוויונית יכולה להפוך אותנו לאחת המדינות המובילות בעולם. כרגולטור, בעת הזו, אני מאמין שאחת הדרכים להגשים את המטרה הזו היא ההכרה שהשלם גדול מכל חלקיו. במילים אחרות, נדרש איחוד כוחות בין כל הגורמים הרלבנטיים להסרת חסמים רגולטוריים, התנערות מאווירה אנטי עסקית, מפופוליזם ומחוקים שפוגעים בצמיחה.

השלם הוא החיבור בין החלקים: רוח היזמות, היזמים, מקורות המימון, הרגולטורים והממשלה. המרכיבים ישנם. הכוונות הטובות ישנן. חסר החיבור ביניהם. כשאין חיבור, המשק הכלכלי מאבד כיוון, מאבד צמיחה ותעסוקה והמשק הכלכלי ניזוק.

אנחנו חייבים לחבר בין כל המרכיבים האלה כי על כל 1$ אקזיט מדינת ישראל מפסידה למעלה מ- 3$ דרך תעסוקה, צמיחה עתידית ועוד. אנחנו חייבים כי הטכנולוגיה היא קטר הצמיחה האמיתי ובעל הפוטנציאל הגדול ביותר במדינת ישראל. המשמעות הרחבה יותר של השארת החברות בארץ היא צמצום פערים חברתיים על ידי יצירה של מקומות תעסוקה ושירותים במעגל ראשון, שני ושלישי.

אין חולק שהתרומה של חברות מו"פ וחברות טכנולוגיה לתל"ג גבוהה מאוד. זו אחת הסיבות שישראל מצטיינת בהוצאה הציבורית יחסית לתמ"ג בין מדינות ה- OECD- כמעט 50% מעל הממוצע במדינות ה- OECD.

ולמרות זאת, אנחנו עדים ל"תרבות האקזיט" בישראל שמשמעותה מכירה בטרם עת של פעילות טכנולוגית לחו"ל שבעקבותיה, פעמים רבות, הפעילות העסקית והיצרנית עוברים לחו"ל.

נראה שאנחנו ממנים מחקר ופיתוח ומדינות אחרות נהנות מפירות המחקר יותר מאשר מדינת ישראל.

שהרי זו עובדה שחסרות לנו עוד מובילאיי שתפעלנה בישראל, חסרות לנו עוד צ'ק פוינט ישראליות, עוד אמדוקס ישראליות, עוד וויקס ישראליות, עוד וויז ישראליות ועוד ועוד. תארו לעצמכם אם חברות מסוגן תישארנה בישראל, תגייסנה הון בישראל או תרשומנה מניותיהן למסחר בבורסה בתא ותתפתחנה בישראל, הרי כולנו מבינים שתהיה לכך השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית, על התעסוקה, על הצמיחה הכלכלית ואפילו על הפיכתה של ישראל למרכז פיננסי.

במקום זאת, נמשכה המגמה של העשור האחרון של חברות טכנולוגיה שנעלמות מהנוף הישראלי. רק ב- 3 השנים האחרונות כמעט 25 חברות טכנולוגיה גייסו הון בארה"ב ששווי השוק שלהן כמעט 28 מיליארד דולר (כ- 1/7 משווי השוק של החברות בישראל). המגמה הזו קיימת גם בחברות רבות שפנו לאפיקים אחרים מחוץ לישראל, במיזוגים ורכישות ובבורסות אחרות, בסכומים משמעותיים של עשרות מיליארדי דולרים נוספים.

איך מתמודדים עם הבעיות שהעלו את האפשרות של אובדן דרך? אלברט איינשטיין אמר שלא ניתן לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותן.

בלשונו של איינשטיין, בואו לרגע נחשוב קצת אחרת. תארו לכם עכשיו תרחיש דימיוני שבורסת לונדון הגדולה פותחת סניף בישראל London-TASE (LTASE) והסניף הזה הוא אינקובטור לחברות צמיחה וטכנולוגיה שיבקשו להירשם ב LTASE בשלבים מוקדמים כדי להיות במסלול ירוק ל LSE אח"כ.

בנוסף, תארו לכם גם שיש הקלות ברגולציה, במיסוי ובהנפקות חדשות שמושכות עוד חברות לגייס הון בבורסה בת"א.

וגם, תארו לכם שהמשקיעים המוסדיים בלונדון ובתי ההשקעות בלונדון משקיעים באנליזה בחברות שנרשמות ב  LTASE

זה דמיוני? אפשרי? האם אפשר להפוך את שוק ההון הישראלי למרכז פיננסי בינלאומי?

איך? בין השאר, נניח שהיינו עושים את הדברים הבאים:

משנים את מבנה הבורסה- אם נעשה זאת ונהפוך את הבורסה לבורסה מודרנית למטרת רווח נוכל לשתף פעולה עם בורסה זרה לחברות טכנולוגיה. זה עשוי למשוך חברות טכנולוגיה להירשם בבורסה בת"א אולי אפילו לגייס הון בה בשלבים מוקדמים.

נותנים הקלות לחברות טכנולוגיה שתרשמנה בבורסה בת"א. בין ההקלות, אפשרות לדווח באנגלית, לדווח לפי U.S. GAAP והקלות מס. אם היינו עושים זאת, נוכל אולי לשכנע עוד חברות לגייס הון בבורסה בת"א או לפחות לרשום מניותיהן לפי חוק הרישום הכפול.

אם נאפשר רישום ני"ע של חברות טכנולוגיה גדולות כמו גוגל מיקרוסופט או עליבאבא בבורסה בתא, ללא צורך בהסכמתן, זה עשוי למשוך יותר משקיעים לבורסה בת"א, להגדיל את בסיס המשקיעים, להפוך את הבורסה בתא לנזילה יותר ולאפשר למשקיעים לקבל מחירים יותר טובים ובכך להפוך אותה לאטרקטיבית יותר.

אם נאפשר למיזמים מתחילים, להיות פטורים מעול הרגולציה בדרך של גיוס הון מההמונים crowd funding, זה עשוי להיות נדבך נוסף לשוק הון שתומך במיזמים טכנולוגיים

אם נאפשר הקמת קרנות היי טק שמתמחות בהשקעה בחברות טכנולוגיה, זה עשוי לעודד יזמים שמחפשים מימון לרעיונותיהם.

אם נאפשר הקלות להנפקות חדשות מהסוג של ה Jobs Act הישראלי זה עשוי לעודד IPOs כפי שזה עודד בארה"ב.

אם נמצא דרך לעודד אנליזה של חברות טכנולוגיה, נוכל אולי להביא לכך שמשקיעים מוסדיים בישראל ישקיעו יותר בחברות טכנולוגיה במיוחד אם הן נסחרות בבורסה בת"א.

מדוע בעצם לא עושים את כל אלה ועוד?

אז זהו שכן. זה מה שאנחנו ברשות ני"ע עושים!!

לגבי שינוי מבנה הבורסה, יש הצעת חוק של הרשות הממתינה לתחילת פעילות הכנסת, הבורסה עובדת להשלים את המהלך הזה ואני מקווה שבשנה הבאה נסיימו.

לגבי הקלות לחברות המו"פ, ואפשרות להקים קרנות היי טק, גיבשנו הצעת חוק שעברה קריאה ראשונה. צריך לסיימה ולסיים אישור תקנות הכנסת ואני מקווה שלפני סוף השנה הזו נסיים את התהליך הזה

לגבי רישום לא וולונטרי של ני"ע זרים, הרשות בעיצומה של בחינת הסוגיה.

לגבי מימון המונים, אנחנו פועלים לסיים גם את תהליך החקיקה הזה לפני סוף השנה הזו.

לגבי IPOs, הרשות בעיצומו של תהליך ביחד משרד המשפטים לאפשר הקלות בהנפקות ראשונות. אני מקווה שבמהלך 2016 נוכל לסיים את תהליך החקיקה

ויש עוד חלקים טובים בסיפור הזה.

הראשון, ההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח בישראל גבוהה יחסית למשקים מערביים כנראה תוצאה של העובדה שמספר הבקשות לפטנטים שנרשמו בישראל הוא גבוה מאוד. יחסית לגודל האוכלוסייה, מספר הפטנטים שנרשמו בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם בדומה לארה"ב.

השני, יש הרבה כסף בישראל שמחפש השקעות. טריליון וחצי ש״ח של כולנו, של כלל ציבור העובדים החוסכים דרך הפנסיה שגדלים בקצב של 3.5 מליארד ש״ח לחודש. אם נצליח לעודד את צד ההיצע נוכל לתעל את הכספים שלנו למימון פעילות עסקית, תעשיה ותעסוקה וצמיחה בישראל במקום לממן בקצב הולך וגדל פעילות עסקית, תעשיה ותעסוקה וצמיחה באירופה או בארה"ב או במזרח הרחוק

הדבר החשוב הוא שגם רגולטורים יחשבו מחוץ לקופסא ויאפשרו לחבר בין כל המרכיבים הטובים שכבר ישנם בדרך של הקלות לחברות טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין הרגולטורים, הממשלה, היזמים והמשקיעים. אפשר וחייבים לעשות את כל אלה. אם לא נעשה כן בהקדם האפשרי, זה יגרום לאובדן גדול לכלכלה הישראלית ולפספוס ענק שלא יאפשר מימוש הפוטנציאל העצום ברוח היזמות הישראלית.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים