כניסה

אושר הסדר אכיפה מנהלי: הסדר אכיפה נכרת בין רשות ניירות ערך לבין רואה החשבון החיצוני של חברת דורי בניה
 

‏23 פברואר, 2020

‏כ"ח שבט, תש"פ

וועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר אכיפה בין רשות ניירות ערך לרו"ח רונן קימחי, במסגרת ההליך המנהלי בעניין חברת דורי בניה בע"מ.

עיצום כספי בסך של 150,000 ש"ח הוטל על רו"ח קימחי, זאת בנוסף לעיצום כספי על תנאי בסך 150,000 ₪.

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור, וד"ר מאיר סוקולר, אישרו ביום חמישי האחרון (20 לפברואר 2020) הסדר אכיפה מנהלי בין רשות ניירות ערך לבין רו"ח רונן קימחי.

רו"ח רונן קימחי, שותף במשרד רואי חשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, שימש בתקופה הרלוונטית להסדר כרו"ח אחראי על תיק הביקורת של חברת דורי בנייה בע"מ.

רו"ח קימחי הודה באופן חלקי בעובדות במסגרת ההסדר והסכים ליטול על עצמו את אמצעי האכיפה המוסכמים בהסדר, הכוללים עיצום כספי בפועל בסך של 150,000 ש"ח ועיצום כספי על תנאי בסך 150,000 ₪.

הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות. הסדר האכיפה הוגש על ידי מחלקת אכיפה מנהלית, בראשות ד"ר אילנה ליפסקר מודעי, אשר ייצגה את הרשות במשא ומתן לכריתת ההסדר.

תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, חברת דורי בנייה נקלעה בתחילת 2013 לקשיים תזרימיים, שגררו דחיית תשלומים לספקים ולקבלני משנה. כתוצאה מכך, נגרמו עיכובים בפרויקטים רבים וייקור עלויות. כתוצאה מהקשיים התזרימיים, ובעקבות פעולות שנקטו מספר נושאי משרה, נכללו פרטים מטעים בשישה דוחות כספיים של החברה בתקופה שבין הרבעון האחרון לשנת 2012 ועד הרבעון הראשון לשנת 2014. הכללת הפרטים המטעים גרמה להצגה בלתי נכונה של רווחיות הפרויקטים.

הפרטים המטעים נכללו בדוחות הבקרה התקציבית באמצעות שימוש פסול בשלוש שיטות:

קביעת יעדי חיסכון לא ראליים ובלתי מבוססים דיים אשר הופחתו מעלויות הפרויקטים בטרם הושגו, הכרה מוקדמת בהכנסות מ"חריגים" שבוצעו בטרם ההכנסות בגינן אושרו על ידי המזמין, ללא בסיס מספק לאמוד באופן מהימן את שיעור ההכנסות הצפויות מחריגים אלה, והוצאת פרויקטים מהליך הבקרה התקציבית ומדוחות הבקרה התקציבית, לאחר שהוחלט שהשלימו 90% (ולעיתים בפועל אף קודם לכך), דבר שהביא לכך שהוצאות שונות לגבי פרויקטים אלה לא נלקחו בחשבון עד להשלמת הפרויקט בפועל.

כנגזר מכך, הדוחות הכספיים כללו פרטים מטעים אשר חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה (Restatement) לשישה דוחות החל מדוח רבעון רביעי לשנת 2012 ועד לדוח רבעון ראשון לשנת 2014 (כולל) בגין טעויות בסכום של 441 מיליון ₪. מתוך סכום זה, סכום של 313 מיליון ₪ מיוחס להפרות נושא ההסדר. כתוצאה מהתיקונים של הדיווחים, נמחקה יתרת העודפים של החברה ונוצר לחברה גרעון בהון העצמי של החברה על סכום חיובי של כ - 241 מיליון ₪ ליום 31.12.2013.

ההפרות המיוחסות לרו"ח קימחי מתייחסות לפרט מטעה בחוות דעת רו"ח שצורפו לשני דוחות כספיים – הדוח הכספי השנתי לשנת 2013 והדוח הכספי לרבעון הראשון 2014. המשיב, כשותף ואחראי על תיק הביקורת של החברה בתקופה הרלבנטית להפרות, צירף בשם משרדו את חוות הדעת לדוחות נשוא ההפרות. חוות הדעת שצורפו כאמור לשני הדוחות נשוא ההפרות היו "חלקות", על אף שבדוחות עצמם נפלו טעויות מהותיות ביותר שתוקנו בהמשך, במסגרת שני מהלכים של הצגה מחדש (Restatement). לעמדת הרשות, המשיב התרשל בהכללת פרטים מטעים בחוות דעתו בשני רבעונים אלה.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

הרכב וועדת האכיפה הדגיש בהמשך לדבריו בהחלטות קודמות, כי מדיניות רשות ניירות ערך החותרת לקיצור הליכים מינהליים ולסיומם בדרך של הסדר מוסכם, היא מדיניות אכיפה ראויה. כמו כן, ציין כי החוק מתיר לרשות לערוך הסדרי אכיפה ללא הודאה מלאה, וכי הוועדה מאשרת הסדרים כגון בזהירות הנדרשת, תוך מתן דגש להצדקה ולתועלת הרבה שבעידוד כריתת הסדרי אכיפה.

חברת ההרכב, עו"ד טלמור, ניתחה במפורט את רכיבי הרשלנות שיוחסו למשיב על ידי הרשות בהסדר, וביניהם הרכיבים להלן:

המשיב וצוותו לא בדקו באופן נאות את דוחות הבקרה התקציבית שהיוו, כמוסכם, בסיס להכנת הדוחות הכספיים. לעמדת הרשות היה עליהם לבחון את ניירות העבודה להכנת הדוחות ובעיקר את אלו המפרטים את הרכב המשאבים. אילו עשו כן היו מגלים את יעדי החיסכון הלא-ריאליים, שעל פי המוסכם היוו אחת התקלות המרכזיות ביסוד הטעויות המהותיות שהתגלו בדוחות הכספיים. הרכב הוועדה ציין כי בעניין יעדי החיסכון התמונה העולה אכן עשויה להצביע על התרשלות, שכן דוחות הבקרה התקציבית שהושפעו מיעדי החיסכון היוו כמוסכם בסיס לדוחות החברה, וממילא יש יסוד סביר לטענה כי לא נבדקו באופן נאות.

הרשות טענה לגבי השיטה של הכרה בהכנסות מ"חריגים", כי "לרוב" הסתפקו המשיב וצוותו בהסברי ההנהלה ולא דרשו לקבל ראיות ביקורת חיצוניות בדבר קיומו של מו"מ או בדבר הסכמת המזמין לאשר התשלום על החריגים, וזאת בניגוד לדרישות התקינה החשבונאית.

לדעת הרכב הוועדה התמונה העולה עשויה להצביע על התרשלות. טענת המשיב כי די בהסתמכות על נתונים והסברים שנמסרים מהנהלת החברה, לכאורה אינה מתיישבת עם רוח התקינה עליה מתבססת הרשות ובצורך בראיות ביקורת נאותות, כגון בהקשר זה אישורי הזמנות בכתב, תיעוד בכתב של האופן שבו נקבע הסכום המוכר וכיו"ב.

בנוסף הצביעה הרשות על "נורות אדומות" או "נורות אזהרה" שהצטברותן הייתה צריך להעלות בלבו של המשיב חשד בדבר אי נאותות הנתונים הכספיים אותם ביקר או סקר, למשל, דוח מבקר הפנים אשר נגע בחלק מן הסממנים להתנהלות חשבונאית לקויה בחברה, אך לא הביא לשינוי תכנית הביקורת של רו"ח קימחי וציוותו. זאת בדומה לנורה נוספת שמתייחסת לשמירה על שיעורי רווח גולמי ותפעולי זהים במשך ארבעה רבעונים רצופים. הרכב הוועדה קיבל עמדה זו.

לאור האמור לעיל, עמדת הרכב וועדת האכיפה המנהלית הייתה כי אכן הונח יסוד סביר לכך שהתנהלות המשיב הייתה רשלנית. ההרככב ציין כי על מנת לאשר הסדר אכיפה איננו נדרש לקבוע באופן פוזיטיבי אם אכן המשיב התרשל אלא רק כי היה יסוד סביר לרשות להניח שבוצעו על ידי המשיב הפרות.

ההחלטה המלאה מפורסמת באתר רשות ניירות ערך.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים