כניסה

כנס CapiTech של רשות ניירות ערך – "ערך בונים בתל אביב"

‏‏20 ינואר, 2020

‏‏כ"ג טבת, תש"פ

 

שלמה דברת, מייסד ויולה ונצ'רס: "הייטק אינו סקטור צדדי - יש לייצר גם וודאות רגולטורית, אולם חוסר המעורבות והיכולות של המוסדיים להבנת תעשיית ההייטק הישראלית היא ה-בעיה, וללא מעורבות מסיבית שלהם לא נראה את טאבולה וצ'קפוינט נסחרות בתל אביב"

 איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "חברה שקיבלה על עצמה את משמעת השוק האמריקאי - אנחנו פה בת"א לא מתיימרים להגיד לה לעשות כך או אחרת"

 רשות ניירות ערך ערכה היום (20.1.2020) את הכנס השנתי שלה, אשר עמד בסימן השפעת המהפכה הטכנולוגית על שוק ההון - CapiTech.

 בפאנל המסכם של הכנס, תחת הכותרת "ערך בונים בתל אביב", השתתפו - קרין מאיר רובינשטיין, עו"ד, מנכ"ל ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI מר שלמה דברת, מייסד ושותף כללי, קבוצת ויולה ונצ'רס ד"ר עמי אפלבום, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות מר חיים שני, מייסד ושותף בקרן IGP ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר ומר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 לדברי שלמה דברת, "אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך הדרמטי ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה. היום חלק גדול מחברות הטכנולוגיה משתמשים בה כדי להציע שירותים שאינם טכנולוגיה. רמת המעורבות של שוק ההון הישראלי בהייטק בכל הרמות והשלבים שלו היא כמעט אפס. רוב הכספים מגויסים מקרנות העושר המובילות בעולם ומקרנות הפנסיה של גופים בחו"ל ובנקים בחו"ל. המוסדיים הישראלים לא שם. ללא השקעה מסיבית והבנה לעומק של משמעות הטרנספורמציה הטכנולוגית, המשקעים המוסדיים לא יבינו מה הם צריכים לעשות. להירשם למסחר בישראל שרובו ייעשה ע"י זרים – אני לא בטוח שזה יעזור במשהו ושהעלויות מוצדקות. ובאופן כללי, שוק ההון הישראלי לא משקיע באקוויטי אלא הרבה יותר באג"ח, ושוק ההון לא משקף באמת את הכלכלה. צריך לפתח יכולות אנליזה, יכולות לקחת סיכונים וכיו"ב, והבעיה המרכזית בהקשר הזה הם המשקיעים המוסדיים. הייטק אינו סקטור צדדי. כל מה שאנחנו מכירים הולך להשתנות דרמטית בגלל טכנולוגיה. אם המשקיעים המוסדיים ימשיכו לא לדעת לנצל את זה – הייתי דואג לגבי התשואות. כאשר משקיעים מוסדיים שיושבים על כמות אדירה של כסף לא משקיעים בחדשנות – יש בעיה. חלק מזה הוא כתוצאה מרגולציה ואגב אני אומר – תייצרו וודאות רגולטורית. אבל חלק גדול יותר נובע מהעדר יכולות."  

דברת סיכם ואמר: "הנפקת הבורסה בפני עצמה לא מספיקה. אני רוצה לראות את צ'קפוינט וטאבולה נסחרות פה. אבל השוק המוסדי בישראל לא בטוח יודע לטפל בהן. הנפקת הבורסה זו התחלה טובה אבל בלי השתתפות מסיבית של המוסדיים זה לא מספיק."

 ד"ר עמי אפלבום אמר: "יש לטפל בסטארטאפים באמצעות הקמת אקוסיסטם שיעודד את החברות, להסתכל עוד 20 שנה קדימה למרות כל אי הוודאות. ולא צריך להמציא את הגלגל. אפשר להתחבר לרגולטורים בכל העולם. לכן, אנחנו כרשות החדשנות יצרנו קשר עם הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס,  ויחד איתם ועם הקהילה ששייכת לגוף הזה, מקבלים את הרגולציה שבאה מהעולם, מעבירים את הידע לרגולטורים ולתעשייה הישראלית כדי שיוכלו לעבוד יחד. פעילות רב לאומית כזו כבר נותנת יתרון גדול לעשיה ולמדינה. אנחנו גם מביאים את אותן חברות טכנולוגיה למשרדי הממשלה בתכנית הפיילוטים, ומנסים למצוא דרך להביא את אותם סטרטאפים לעשות את הפיילוט שלהם כאן בישראל ולא בחו"ל. זו חלק מהתכנית שאנחנו עושים גם עם רשות ניירות ערך."

 לדברי חיים שני, "להערכתי בקונטקסט של תעשיית ההייטק, הרגולציה היא נושא שולי. זה לא מה שמונע מהחברות להתרומם. כל חברת הייטק חושבת על השוק הבינלאומי מתחילת דרכה, וזה טבעי. בין זה לרגולציה – אין קשר מהותי ולא זה מה שישפיע על עתיד התעשייה. עם המוסדיים אנחנו מקפידים לעבוד במגוון דרכים על מנת פתח יכולות אנליזה, ניתוח שוק וטכנולוגיות, והעשרה למשקיעים המוסדיים שלנו על מנת שתהיה להם הבנה טובה יותר של התחום. ויש יותר ויותר תובנה ונכונות להשקיע."

 לדברי רובינשטיין, "כל נושא היציבות העסקי והקלות של עשיית עסקים בישראל, בטח ובטח עם מערכת בחירות שלישית שמגיעה אלינו היא אחד האתגרים בהקשר הזה. תקציב רשות החדשנות עומד כבר זמן רב על אותו מספר. תקציב הממשלה לחדשנות נשאר במקום. לדוגמא, עצירת התשלומים ל-500 חברות שממומנות על ידי הרשות הייתה אתגר גדול מאד שהצלחנו לפתור מול וועדת הכספים. המטרות שלנו הן להבטיח יציבות עסקית למשקיעים הזרים ולשמר את משטר המס גם למנהלי הקרנות והחברות."

 איתי בן זאב: "בשנים האחרונות לא מעט חברות מנפיקות בישראל. פוקוס מרכזי מבחינתנו הן חברות ההייטק. אנחנו מסתכלים תמיד קדימה ולא נמצא אף אחד בישראל שלא היה רוצה שתעשיית הייטק הישראלית תהיה מובילה עולמית. צריך לראות איך מביאים את הצמיחה של ההייטק הישראלי לביטוי בבורסה ובכלכלה שלנו, מהן הציבור למעשה לא נהנה. יש פה הרבה מאד כסף של רנות סל, יש בורסה שעברה תהליך של שינוי מבנה בעלות והיא חברת ציבורית נסחרת. הרגולציה הישראלית פותחת את עצמה להרבה דברים שכבר קרו בעולם. כלכלת שוק היא משהו שעובד. לא צריך להמציא דברים."

 בן זאב ציין עוד, כי "חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל – לא צריך להשית עליהן שום דבר מעבר לחובות שכבר יש להן בארה"ב.

חברה שקיבלה על עצמה את משמעת השוק האמריקאי אנחנו פה בת"א לא מתיימרים להגיד לה לעשות כך או אחרת. החקיקה עבור חברות דואליות בהקשר הזה היא מאד טובה. הנושא של וודאות רגולטורית ברמת מדינה לשנים רבות הוא קריטי. ואנחנו מאד מקווים שמשרד המשפטים יעביר מסר חד וברור שמדינת ישראל מקבלת בברכה חברות הייטק, מכאן ולתמיד." ​

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים