כניסה

ועדת האכיפה המנהלית הטילה עיצומים כספיים על מוטי מנשה וחברת אפסווינג קפיטל בגין מכירת מניות חסומות
‏12 אוקטובר, 2015
‏כ"ט תשרי, תשע"ו
            הודעה לעיתונות
 
ועדת האכיפה המנהלית הטילה עיצומים כספיים על מוטי מנשה וחברת אפסווינג קפיטל בגין מכירת מניות חסומות
 
מותב הוועדה הכריע כי מנשה ואפסווינג אחראים לביצוע הפרות של מכירת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, בדרך של מכירת מניות חסומות במהלך המסחר בבורסה; על מנשה הוטל עיצום כספי בסך 100,000 ₪ ועל אפסווינג הוטל עיצום כספי בסך 150,000 ₪; על השניים הוטלו גם עיצומים על תנאי
 
ביום 12.8.15 נתן מותב ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר תום וחברי המותב עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, את החלטתו בתיק מנהלי 6/14 רשות ניירות ערך נגד מוטי מנשה ואפסווינג קפיטל בע"מ. בסיומו של הליך מנהלי מלא, מותב הוועדה הכריע כי מנשה ואפסווינג אחראים להפרות שיוחסו להם של מכירת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, בדרך של מכירת מניות חסומות במהלך המסחר בבורסה.
 
החלטה זו מתפרסמת כעת בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה. יצוין, כי אפסווינג ומנשה הגישו ביום 29 בספטמבר 2015 עתירה מנהלית למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החלטת המותב.
 
תיק זה הינו התיק השני בו מטפלת רשות ניירות ערך בהפרת חוק של מכירת מניות חסומות בבורסה, כאשר התיק הראשון היה כנגד המשיב אוריאן אטיאס אשר פורסם ב-16.9.15. חוק ניירות ערך אוסר בסעיף 15 לחוק על הצעת או מכירת ניירות ערך לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו. האיסור להציע ניירות ערך ללא תשקיף מעגן את מקומו של התשקיף כאמצעי מרכזי להגנת ציבור המשקיעים, בין אם מדובר בחברה שהנפיקה לראשונה או בעת שנעשית הצעה המופנית לציבור של ניירות ערך נסחרים. האיסור הזה הינו חלק מעיקרון הגילוי הנאות העומד ביסוד חוק ניירות ערך. לאיסור ישנם מספר חריגים ביניהם הצעת ניירות ערך במהלך רכישה ומכירה של ניירות ערך בשוק המישני תוך כדי מסחר, וזאת על מנת לאפשר מסחר רציף בבורסה. אך גם במסגרת חריג זה אסור למכור בבורסה ללא תשקיף, ניירות ערך שהוקצו בהנפקה פרטית והינם חסומים לששה חודשים, וזאת עד לתום תקופת החסימה.
 
תמצית העובדות:
באפריל 2013, הוקצו לאפסווינג בהקצאה פרטית 55,440,000 מניות של עילוי פיננסי בע"מ, כפירעון להלוואת בעלים שניתנה על ידה לעילוי פיננסי, בעבר. בהתאם להוראות הדין, מניות אלה היו חסומות באופן מוחלט למשך ששה חודשים ממועד ההקצאה. כבר באותו החודש, במסגרת הסכם למכירת השליטה בעילוי פיננסי בין אפסווינג לבין חברת פיינל אלגו טרייד בע"מ, אהובה ברנד ולימור כהן, רכשו ברנד וכהן מאפסווינג כ-27 מיליון וכ-13.5 מיליון מניות עילוי פיננסי, בהתאמה. חלק מהמניות שנמכרו ע"י אפסווינג לברנד וכהן היו חסומות. ברנד וכהן חתמו על הצהרה בכתב לפיה הן מודעות  לחסימה ולמגבלה הנובעת ממנה.
על פי ההפרה הראשונה, מכר מוטי מנשה, מנהל פרויקטים באפסווינג, בשם אפסווינג, מניות חסומות של עילוי פיננסי לברנד במהלך המסחר בבורסה כעסקה תואמת (ג'מבו). כמו כן, בארבע הפרות נוספות מכרו ברנד וכהן, בבורסה, מניות חסומות שאותן הן קנו מאפסווינג, כאמור לעיל. ההפרות יוחסו למוטי מנשה ולא לברנד וכהן על בסיס הדוקטרינה של "מבצע באמצעות אחר", השאובה מהדין הפלילי. מנשה נמצא אחראי להפרות אלה על אף שלא הוא מכר בפועל את המניות, כיוון שהוא סיפק לכהן וברנד אישורים על "שחרור" המניות החסומות שמכר להן בשם אפסווינג, כאשר כהן וברנד הסתמכו בתום לב על אישורים אלה ומכרו את המניות בבורסה.
 
החלטת מותב הוועדה המנהלית
המותב קבע כי על פי האיסור בחוק, כללי החסימה אינם פרסונליים במובן זה שאינם חלים על האדם שקיבל את המניות בהצעה הפרטית בלבד אלא על נייר הערך עצמו וזאת לאורך כל תקופת החסימה, גם אם נייר הערך החליף ידיים בתוך תקופה זו.
 
המותב התייחס לפרשנות הנוהגת בשוק כי מאחר וניירות הערך החסומים אינם מסומנים פיזית או במסכי הבורסה, אזי אם בידי המחזיק נייר ערך אחד חסום וכן נייר ערך זהה לא חסום, די בכך שיחזיק בכמות נייר ערך החסומה בגובה זהה לכמות שהוקצתה לו ככזו במקור במשך תקופת החסימה, וביתרת הכמות הכוללת יוכל לסחור, ואין זה משנה האם בבצוע המכירה הוא מוכר נייר ערך שהתקבל בהקצאה או נייר ערך שאינו חסום. המותב סבר שעמדה זו אינה בלתי סבירה, אך ציין כי יש בתוצאה זו כדי ליצור קשיים מעשיים.
 
המותב סבר שאין די בנוהג בו מעביר המוכר את האחריות להפרת כללי החסימה לרוכש באמצעות החתמתו על הצהרה לפיה ידוע לו כי מדובר בניירות ערך חסומים וכי עליו לפעול לגביהם לפי כללי החסימה בחוק. אין די בפרוצדורה זו כדי להבטיח טיפול נכון בניירות ערך חסומים.
 
המותב ראה בעייתיות בהסדרה הפרטנית החסרה של נושא מגבלות המכירה של ניירות ערך חסומים, דבר הפוגע באפקטיביות כללי החסימה וביכולת האכיפה של הכללים. כמו כן, המותב חזר על המלצתו לרשות לפעול לקביעת כללים שיאפשרו לעקוב אחר יישומם של כללי החסימה.
 
המותב קבע כי "עסקה תואמת" הינה עסקה בבורסה ולא תוכל להיחשב כעסקה מחוץ לבורסה שבמסגרתה מכירת מניות חסומות מותרת. ראשית, תקנון הבורסה רואה בעסקה תואמת כעסקה במסחר. שנית, כיון שבעת ביצוע עסקה תואמת יכולה חלק מן הכמות המוצעת להירכש על ידי הציבור, ולא על ידי הצד השני לעסקה התואמת (כפי שגם קרה במקרה הנדון). במובן זה, דומה עסקה תואמת לעסקה רגילה במסחר. שלישית, עסקה תואמת להבדיל מעסקה מחוץ לבורסה, נעשית "לעיני כל" ועלולה להיות בעלת השפעות על היקף המסחר ואולי אפילו על שער המניה.
 
המותב דחה טענה שהועלתה על ידי אפסווינג לפיה, המניות שהיו ברשותה בעת המכירה אינן רק המניות שבאחזקתה אלא גם מניות שבאחזקתם של בעלי השליטה הנוספים הנמנים עמה על דבוקת השליטה בעילוי פיננסי. לכן, אם מחשיבים את המניות שהוחזקו על ידי חברי דבוקת השליטה אזי המניות שמכרה אפסווינג אינן מניות חסומות, כיון שעדיין נשמרה כמות המניות החסומות על פי ההקצאה בידי חברי הדבוקה כמכלול. המותב דחה טענה זו וקבע כי שליטה משותפת אין משמעה החזקה משותפת במניות השליטה. המותב קבע כי על מנת להוכיח שמנשה רשאי היה לחסום מניות שלא הוחזקו על ידי אפסווינג, היה עליו להוכיח, כי הוא קיבל הרשאה לעשות כן, או כי ניתנו לו הסכמות פרטניות לחסימה, לגבי כל עסקה. המותב קבע כי מנשה לא הוכיח זאת.
 
בקבעו את גובה העיצום הכספי, שקל המותב לחומרה את היקף ההפרות -מכירה של כ-16 מיליון מניות חסומות בבורסה, וכן התחשב המותב בשיקולי מדיניות הרשות באכיפת כללי החסימה לצורך הרתעה ומניעת נזק שעלול לצמוח לשוק ההון מפעילות מפרה שכזו. יחד עם זאת, קבע המותב כי הקו המנחה בקביעת הסנקציות במקרה זה יהיה לצד הקולא, על רקע ההסדרה החסרה של כללי החסימה ולאור העובדה שמדובר עדיין בסוגיה תקדימית וראשונית, המצדיקה התייחסות מקלה. המותב התחשב אף בכך שהמשיבים לא הרוויחו ממכירת המניות החסומות וכן בנסיבותיו האישיות של מנשה וטענות אפסווינג לקשיים כלכליים.

החלטת הוועדה פורסמה באתר האינטרנט של הרשות.
תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים