כניסה

המחלקה הכלכלית פרסמה מחקר בנושא שכר הבכירים בחברות הציבוריות בישראל

‏‏22 נובמבר, 2015

‏י' כסלו, תשע"ו‏

הודעה לעיתונות

המחלקה הכלכלית פרסמה מחקר בנושא שכר הבכירים בחברות הציבוריות בישראל

 

על בסיס הנתונים של 4 השנים האחרונות, לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר מנהלים לביצועי החברה וזאת למרות שבתקופה זו, שווי החברות הציבוריות בבורסה עלה בכ-29% ושכר הבכירים עלה בכ-12% בלבד. עוד נמצא שהשכר המקסימלי בחברות הגדולות בשנת 2014 נמוך בכ-10% מזה שבשנת 2012. כך עולה מניתוח שערכה המחלקה הכלכלית בראשותה של דר' גתית גור-גרשגורן. עם זאת, כרבע מהחברות תיקנו את מדיניות התגמול בעקבות אסיפת בעלי המניות, ובמרבית החברות שפרסמו מדיניות תגמול, עלתה תקרת שכר המנכ"לים במידה ניכרת על זו ששולמה בפועל בשנה הקודמת.

יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר אמר: "מטרידה אותי העובדה שאין קשר מובהק בין שכר לביצועי החברות ושהשכר בחברות מושפע מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף יותר מאשר מביצועי החברה.  יחד עם זאת, הממצאים האמפיריים מעידים שתיקון 20 והדיון הציבורי גררו שיפור לפחות בחלק מהפרמטרים".

ד"ר גתית גור גרשגורן ציינה: "אנחנו עדיין רואים ששכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. יחד עם זאת,  את ההשפעה של תיקון 20 על שכר הבכירים ועל הקשר שלו לביצועי החברות נוכל לבחון באמת רק בעוד מספר שנים. אני צופה המשך שיפור בפרמטרים של מדיניות השכר שיתרמו לקשר בין שכר וביצועים החברות. בנוסף, במחקר שלנו לגבי פערי שכר מגדריים, אנו רואים תמונה דומה ואף חמורה מזו הקיימת במשק כולו, במיוחד בחברות הקטנות ובתפקידים שאינם מנכ"לית או יו"ר דירקטוריון".

המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך, בראשותה של ד״ר גתית גור גרשגורן, פרסמה הבוקר מחקר בנושא שכר הבכירים בחברות הציבוריות בישראל. המסמך שפורסם בוחן את ההתפתחויות שחלו בישראל בגובה שכר בכירים ובמרכיביו העיקריים משנת 2012, בה נכנס לתוקפו תיקון 20 לחוק החברות שמטרתו להגביר את השקיפות ולחזק את הקשר בין שכר הבכירים לביצועי החברה.

להלן עיקרי הממצאים:

מהמחקר עולה כי בשנת 2014 ממוצע שכר בכירים בכלל החברות במשק נאמד על כ-1.7 מיליוני ₪,  כאשר רק 11% מהבכירים מרוויחים שכר העולה על 3.5 מיליון ₪ בשנה.

  • ממוצע שכר הבכירים הגבוה ביותר בשוק ההון הישראלי הוא בענף הפיננסים: בכירים בענף משתכרים בממוצע בכ-3 מיליוני ש' בשנה.

  • שווי החברות הציבוריות עלה בכ-29% בעוד שכר הבכירים עלה בכ-12% בלבד, אך לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר הבכירים לביצועי החברה.

  • השכר בחברות מושפע מאד מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף, גם לאחר ניטרול הגורמים  המשותפים לחברה ולענף.

  • השכר המקסימלי בחברות הגדולות ב-2014 נמוך בכ-10% מזה שב- 2012.

  • מבנה השכר בישראל דומה לזה הקיים בעולם: מרכיבי השכר הקבוע בחברות המשתייכות למדד ת"א  100 מהווים  כ-55% מסך השכר.

     

    שכר ושליטה

    ·  נכון לסוף שנת 2014 בכ-89% מהחברות הציבוריות בבורסה קיים בעל שליטה.

    ·  בעלי שליטה מהווים כ-15% מסך הבכירים המועסקים בחברות הבורסאיות.

    ·  בעלי שליטה מהווים כ-23% מהמנכ"לים וכ-41% מראשי הדירקטוריון בחברות.

    ·  שכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים

    ·  בחברות המשתייכות למדד ת"א 100 עליה באחזקות הציבור מביאה לשכר נמוך יותר.

    שכר ומגדר

    ·  בשנת 2014 נשים מהוות 13% מנושאי משרה בכירה ורק כ- 6.5% מהמנכ"לים מכלל החברות.

      רק 4% מיו"ר הדירקטוריונים בת"א 100 הינן נשים, הן מהוות רק 2% מיושבי ראש הדירקטוריונים בחברות הציבוריות וכ-5% בחברות אג"ח בלבד.

    ·  בממוצע בכלל החברות גברים מרווחים בכ-52% יותר מנשים אך בממוצע בקרב המנכ"לים בכלל החברות אין פערי שכר בין נשים וגברים.

     
    מדיניות תגמול

    ·  במהלך השנים 2013-2014 פרסמו מרבית החברות המדווחות את מדיניות התגמול שלהן. בכ-61% מהחברות אושרה מדיניות התגמול, בכ-25% המדיניות תוקנה לאחר שהועלתה להצבעה באסיפה הכללית ורק בכ-5% מהחברות המדיניות נדחתה ע"י האספה אך אושרה ע"י הדירקטוריון.

    ·  במרבית החברות התקרות שנקבעו למרכיבי השכר ההוניים ולבונוסים במדיניות התגמול גבוהים במידה ניכרת מרכיבים אלה של שכר המנכ"לים ששולמו בפועל בשנה קודמת.

     
    לקישורית למחקר המלא באתר הרשות לחץ כאן

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים