כניסה

רשות ניירות ערך קיימה שולחן עגול בנושא שינוי מודל פיקוח פיננסי בשוק ההון
לצפייה במצגת לחץ כאן
 

הודעה לעיתונות

רשות ניירות ערך קיימה שולחן עגול בנושא

שינוי מודל פיקוח פיננסי בשוק ההון

  • יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש"
  • המפקח על הבנקים, מר דודו זקן: "אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי; עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית.  הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה". 

 

היום, יום שני ה-2.3.15, התקיים שולחן עגול במשרדי רשות ני"ע בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון".

הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.

הרגולטורים המפקחים על שוק ההון בישראל נבדלים זה מזה במאפיינים רבים ובכללם: פילוסופיית הפיקוח, מידת העצמאות, היקף הסמכויות, כלי הפיקוח, יכולת האכיפה והמשאבים העומדים לרשותם.

הדיון בסוגיה עולה על רקע הטענה שהגיעה העת לשנות את מבנה הפיקוח על שוק ההון, כפי שנעשה בלא מעט שוקי הון בעולם בעשרים השנים האחרונות. בין השאר, נטען שמבנה הפיקוח בישראל המבוסס בעיקרו על סוג המוצר הפיננסי המפוקח, כרוך בקשיים בתיאום בין המפקחים, ו/או חפיפה בפעילותם, שגורמים לעיתים לארביטראז' רגולטורי או לעודף רגולציה בהתחשב בעובדה שעל מוצרים דומים חל משטר פיקוח שונה שמקשה על תיאום בין רגולטורים, במיוחד בעתות משבר כלכלי. הצורך בתיאום בין הרגולטורים קשור גם למתח המובנה הקיים בין עקרון היציבות (לרבות סיכונים מערכתיים) לבין עקרון הגילוי אצל הרגולטורים השונים.

הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על ארביטראז' רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.

הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.

לדיון זה הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, מר דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, מר צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, מר דן פרופר, יו"ר חברת אסם, מר משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מר מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, מר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, מר איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מר דודו זקן, אמר כי "אני שמח שאנו מקיימים היום את הדיון החשוב הזה. אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".

הממונה על ההגבלים עסקים, פרופ' דיוויד גילה, ברך על היוזמה לדון בנושא חשוב זה וציין את שיתוף הפעולה הפורה בין רשות ההגבלים העסקיים, כאחראית על קידום התחרות, לבין הרגולטורים הפיננסיים הייעודיים.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים