כניסה

בעל השליטה מנכ"ל החברה הציבורית ישראל קנדה וסמנכ"ל הכספים נמצאו אחראים לדווח מטעה

16 אוגוסט, 2015

‏א' אלול, תשע"ה

הודעה לעיתונות

בעל השליטה מנכ"ל החברה הציבורית ישראל קנדה וסמנכ"ל הכספים נמצאו אחראים לדווח מטעה

ועדת האכיפה הטילה על מנכ"ל וסמנכ"ל החברה עיצומים כספיים ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגופים מפוקחים: על מנכ"ל החברה הוטל עיצום כספי בסך 250,000 ₪, עיצום כספי על תנאי באותו סכום ומניעת כהונה כנושא משרה בגוף מפוקח למשך תשעה חודשים; על סמנכ"ל החברה הוטל עיצום כספי בסך 150,000 ₪, עיצום כספי על תנאי באותו סכום ומניעת כהונה כנושא משרה בגוף מפוקח על תנאי למשך ארבעה חודשים.

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופטת בדימוס הגב' ברכה אופיר-תום, וחברי המותב ד"ר מאיר סוקולר וד"ר לאה פסרמן יוזפוב, נתנו בתאריך 16 ביוני 2015 החלטתם בתיק מנהלי 3/14 רשות ניירות ערך נ' ברק רוזן ואח'.

תיק זה נחקר בבירור מנהלי על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. כתב הטענות המנהלי הוגש על ידי מח' האכיפה המנהלית ע"י עו"ד אילנה מודעי וטל אמיר. בסיומו של הליך מנהלי מלא, מותב הוועדה הכריע ברוב דעות כי המשיבים ברק רוזן, בעל שליטה ומנכ"ל החברה וגיא קנדה, סמנכ"ל הכספים בה, אחראים להכללת פרט מטעה בדוח המיידי של חברת ישראל קנדה (ט.ר.) בע"מ. דעת הרוב סברה כי אין להטיל אחריות על המשיב אסף טוכמאייר, בעל שליטה ויו"ר דירקטוריון החברה, עקב העדר ראיות מספיקות למעורבות בבצוע ההפרה. דעת המיעוט, סברה אף היא כי המנכ"ל רוזן אחראי לבצוע ההפרה, אך לטעמה היה צריך לראות גם במשיב טוכמאייר כאחראי לבצוע ההפרה, ולא להטיל אחריות על המשיב קנדה.

החלטה זו מתפרסמת כעת בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה.

תמצית העובדות

בתאריך 30 באפריל 2012 התקיימה ישיבת דירקטוריון חברת ישראל קנדה, בה עלתה לדיון זכות סירוב ראשונה אשר הוענקה לחברה על ידי בעלי השליטה בה, רוזן וטוכמאייר, במסגרת הסכם לתיחום פעילות לו היו מחויבים כלפי החברה, בקשר לעסקת נדל"ן לרכישת מקרקעין ליד מלון מנדרין בתל-אביב.

בישיבת הדירקטוריון הוחלט פה אחד לסרב להצעת בעלי השליטה לרכוש את המקרקעין. למחרת הישיבה פרסמה החברה דו"ח מיידי המתאר את ההצעה העסקית, את החלטת הדירקטוריון לדחות את העסקה ונימוקיה. רוזן וטוכמאייר, שהיו מורשי חתימה של החברה, מופיעים כחתומים חתימה אלקטרונית על הדו"ח המיידי, ללא חתימה ידנית.

בפני הדירקטוריון הוצגו פרטים שגויים ופרטים חסרים שגרמו לערפול התמונה אודות מהות העסקה ותנאיה, והעיקרים שבהם - הצגת הקרקע כחקלאית; הצגת העסקה שאינה מתאימה לצביון פעילות החברה; הצגת הקושי במימון העסקה; אי הצגת כוונות המשיבים לשווק יחידות קרקע על הנייר בטווח המיידי והקצר ופעילות השיווק שהחלה לפני הישיבה, שמעידה על מהות העסקה ואפשרויות המימון הגלומות בה. פרטים מטעים אלו נכללו בהחלטת דחיית העסקה על ידי הדירקטוריון וכך "זלגו" לדוח המיידי אשר הביא לידיעת הציבור החלטה זו. כמו כן, בדו"ח המיידי עצמו נכללו פרטים מטעים בתיאור העסקה.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

על רוזן הוטל עיצום כספי בסך 250,000 ₪, עיצום כספי על תנאי באותו סכום ומניעת כהונה כנושא משרה בגוף מפוקח למשך תשעה חודשים. על קנדה הוטל עיצום כספי בסך 150,000 ₪, עיצום כספי על תנאי באותו סכום ומניעת כהונה כנושא משרה בגוף מפוקח על תנאי למשך ארבעה חודשים. המותב התחשב כשיקול לקולא בחדשנות ותקדימיות הסוגיה של הטעית הדירקטוריון כבסיס להטעיית המשקיעים בדווח; כמו כן, התחשב המותב בקביעת תקופת מגבלת הכהונה שהוטלה על רוזן, בהיותו משמעותי וחיוני לחברה הציבורית, על מנת למתן את הפגיעה בחברה ובציבור המשקיעים בה כתוצאה מהיעדרותו בתקופה האמורה.

המותב בדעת הרוב קבע כי בבחינת הפרט המטעה, אין לבחון את המהותיות של כל פרט ופרט לעצמו, אלא, את מצבור הפרטים היוצרים את התמונה השלימה ("תיאוריית המוזאיקה"). המותב קבע כי פרטי הדיווח הנדון בתיק הינם מהותיים לציבור המשקיעים.

בשאלת יחסי הגומלין בין הטעיית הדירקטוריון להטעיית הציבור, דעת הרוב קבעה כי מי שמוסר לגוף מפוקח מידע מהותי, המחייב פרסום דו"ח מיידי על פי חוק, יודע או חייב לדעת, כי המידע שבדו"ח, פניו אל ציבור המשקיעים. ישיבת הדירקטוריון בענייננו, הייתה מעין תחנת בינים בדרך אל הדיווח לציבור המשקיעים. חובת הדיווח המשתרעת הן על עסקה שאומצה והן על עסקה שנדחתה, מטרתה לאפשר למשקיע הסביר לבחון ולפקח על דרך קבלת ההחלטות בחברה, ולמנוע ניצולה לרעה על ידי בעלי השליטה בה.

לגבי אחריותו של רוזן, שניהל את המו"מ לעסקה, הביאה לדירקטוריון והציג אותה. המותב סבר כי תיאור העסקה על ידו בפני הדירקטוריון, היה תיאור רשלני, המצביע על מגמתו להציגה כלא אטרקטיבית, תוך הבלטת מגרעותיה והסתרת מעלותיה, מסירת מידע אמביוולנטי וחסר ושימוש בביטויים מרובי משמעויות לגבי פרטים מהותיים, כאשר אמור היה לדעת שיש בכך להטעות את המשקיע הסביר. משום כך חייב היה לברור היטב את מילות הדו"ח ולוודא אמיתות האמור בו.

באשר לאחריות קנדה, דעת הרוב קבעה כי אחריותו נובעת הן ממעורבותו בהצגת העסקה בישיבת הדירקטוריון והן בהכנת הדוח ולו מעצם היותו מכותב בהשתלשלות המיילים שנגעו לטיוטות הדוח, שהועברו להערותיו. היה זה מחובתו לבדוק שאין בהן פרט מטעה לגבי טיב העסקה, תנאיה וכדאיותה לחברה. מתפקידו היה לוודא שלפחות הפן הכספי שעליו היה אמון, יהיה בדוק, עדכני ומהימן, וכי גם המידע הנדל"ני שעליו דיווח בביטחון מלא, יהיה מבוסס על תיעוד ומסמכים. הימנעותו של המשיב מכל בדיקה כאמור מצביעה על רשלנותו.

טוכמאייר כאמור הופטר מאחריות וזאת לאחר שהוכיח במידה הוכחה מספקת לפי דעת הרוב, כי לא היה מעורב באירוע הפרת הדווח, הן מאחר שלא נכח בישיבת הדירקטוריון והן כיון שאינו מכותב למיילים שעסקו בטיוטות הדווח. המותב קבע כי עצם התנוססותה של חתימה אלקטרונית של מורשה חתימה על גבי הדו"ח, יוצרת חזקה עובדתית כי זה הסכים לה, ונתן אישורו לנכונות המובא בדו"ח. חזקה זו, ניתנת לסתירה על ידי החותם, היכול להפריכה בראיותיו.

המותב דחה טענות המשיבים להגנה מן הצדק וקבע כי הרשות ורק היא סוברנית להחליט נגד מי ולאיזה הליך תנתב את תיקיה, אם למישור הפלילי אם למנהלי. לכן, היה זה מסמכותה של הרשות לוותר בעניין דנא, על חקירת ההתנהלות של בעלי השליטה במישור הפלילי, ולהתמקד בהפרת הפרט המטעה שייחסה להם במסגרת ההליך המנהלי; כך, ובלבד שההליך המנהלי נשען על תשתית ראייתית מוצקה דיה, הוא לעצמו.


לקישורית להחלטת הוועדה באתר הרשות לחץ כאן

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים