כניסה

פריצה לשוק ההנפקות הבינלאומי: ישראל וצרפת חתמו על הסכם הכרה הדדית שיאפשר הנפקת ניירות ערך אצל המדינה האחת תוך הסתמכות על תשקיפים שאושרו במדינה אחרת
28/01/2008
 
שר האוצר, רוני בר-און: "ההסכם מהווה הבעת אמון בשוק ההון הישראלי אשר עומד בסטנדרטים האירופאים הגבוהים. השוק הגלובאלי רואה בישראל חברה שוות ערך וזכויות". משמעות ההסכם: חברות ישראליות יוכלו להירשם לרשום ניירות ערך למסחר בשווקים נוספים, וזאת ללא עומס ועלות רגולאטורית משמעותית נוספת שהייתה נדרשת אלמלא ההסדר. ההסדר יחשוף חברות ישראליות לגורמים בינלאומיים, ירחיב את בסיס המשקיעים שלהן, יאפשר לחברות זרות להירשם למסחר בתל אביב ויגוון את ההיצע העומד לרשות המשקיעים
 
רשויות ניירות הערך של ישראל וצרפת חתמו היום על מזכר הבנות שיאפשר לראשונה את פתיחת השווקים בישראל ובצרפת להיסחרות של חברות צרפתיות וישראליות בהתאמה, תוך הסתמכות הדדית של שתי הרשויות, כל אחת על הרגולציה הקיימת במדינתה של האחרת. על מזכר ההבנות חתמו יו"ר הרשות הישראלית, משה טרי, ויו"ר רשות ניירות ערך הצרפתית, מישל פראדה. הרשות כבר החלה לפעול לתיקון חקיקה באופן שיאפשר את הוצאת ההסכם מן הכוח אל הפועל.
 
שר האוצר אמר כי ההסכם מקל ותומך בהשתלבות חברות ישראליות בשוק ההון האירופאי וכן על חברות צרפתיות להשתלב בשוק ההון הישראלי ולתרום לפיתוחו. " ההסכם הוא בעל פוטנציאל להביא לפריצת דרך ביחסינו עם אירופה כולה בתחום זה. זהו צעד נוסף במימושו של החזון להפוך את ישראל למרכז פיננסי המקרין על האזור כולו. מדובר בפריצת דרך אשר תאפשר לחברות ישראליות להשתלב בשוק הפיננסים הגלובאלי ותמשוך חברות זרות להשקיע בישראל ביתר קלות ובמינימום בירוקרטיה " הוסיף השר.
 
ההסדר מבוסס במידה רבה ברוחו על תפיסת הפיקוח וההסדרה הנוהגת היום במדינות האיחוד האירופי ביחס להסדרת השווקים הפיננסיים (:(single passport נקודת המוצא של החקיקה האירופאית המסדירה את הפעילות בשווקים הפיננסיים בכלל ובניירות ערך בפרט הינה חתירה להרמוניזציה מלאה בהסדרת הפעילות בתחום זה. כל מדינה אחראית לאמץ את הסטנדרט האירופי כך שהמדינות פועלות על פי אותה רגולציה. תהליך זה מאפשר למדינות להכיר זו בזו ולא להעמיס רגולציה וביורוקרטיה נוספת, מעבר לזו המחייבת במדינת הבית. כך, כל רישיון או היתר הניתן במדינת הבית מוכר במדינה מארחת ללא חסמים רגולאטורים נוספים.
 
הסדר זה מיושם גם בכל הנוגע לרישום למסחר של ניירות ערך: חברה שקיבלה היתר פירסום תשקיף ורישום למסחר  במדינת הבית שלה, יכולה להציג היתר זה למדינה המארחת ורשום את ניירות הערך שלה למסחר בבורסה המארחת, ללא צורך בהיתר נוסף מהרשות המארחת. 
 
בדומה לכך, ההסכם בין צרפת לישראל קובע את  התנאים לפיהם  יעשה רישום ניירות ערך למסחר לציבור במדינה אחת, בהסתמך על היתר שניתן להצעה במדינה האחרת. ההסכם קובע את העקרונות והמנגנונים לשיתוף פעולה בין הרשויות, לפיהם חברות הרשומות בשוק המוסדר בצרפת (יורונקסט צרפת) או בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, יוכלו לרשום את ניירות הערך שלהן  בשתי הבורסות גם יחד. גם חברה הרשומה כיום באחת מבורסות אלה תוכל לרשום את ניירות הערך שלה למסחר בבורסה האחרת וכן להנפיק את ניירות הערך שלה במדינה השנייה.
 
הסכם זה הוא הסכם ראשון מסוגו שעליו חותמת רשות ניירות ערך בישראל. כמו כן, מדובר בצעד ללא תקדים גם מבחינת האיחוד האירופי: לראשונה נבחנת הפעלת סמכות חדשה המסורה בידי רשויות ניירות ערך באירופה על פי הדירקטיבות האירופאיות החדשות להכיר במשטרי רגולציה מחוץ לאירופה כשקולים  (Equivalent). סמכות זו מעולם לא פורשה ולא הופעלה וישראל היא המדינה הראשונה שלגביה נבחנת הפעלתה.
 
גם מצידה של ישראל מדובר בצעד חסר תקדים: רשות ניירות ערך מעולם לא חתמה על הסכם הכרה הדדית עם רשות ניירות ערך זרה. הרשות אמנם הכירה באופן חד צדדי במשטרי הפיקוח של ארצות הברית ובריטניה לצורך הסדר הרישום הכפול, והיא מסתמכת על משטרי הפיקוח במדינות אלה לצורך הסדרת הרישום הכפול של חברות ישראליות בבורסה בתל אביב. אולם כאמור, הכרה זו איננה הדדית אלא חד צדדית. משטר הרגולציה בישראל מעולם לא הוכר מחוץ לישראל כראוי להכרה ואף להסתמכות, וזו הפעם הראשונה שאנו זוכים להזדמנות זו.
 
הרשות רואה בחתימה על הסכם זה יעד אסטרטגי: לכשייחתם הוא יאפשר לחברות ישראליות להירשם למסחר בצרפת, שתהפוך ל"שוק הבית" האירופי שלהן. הדבר מאפשר לחברות ישראליות הפועלות בחו"ל אפשרות לגישה לשוקי הון נוספים ומוכרים, חשיפה בינלאומית והרחבת בסיס המשקיעים שלהן, תוך שעליהן להתמודד בעיקר עם רגולאטור אחד – הוא רשות ניירת ערך הישראלית. מנגד, הוא יאפשר לחברות בחו"ל להירשם למסחר בישראל, וזאת תוך שחברות אלה מפוקחות על ידי רגולאטור הבית שלהן (הצרפתי לעת עתה).
 
הסכם זה הוא סנונית ראשונה בחיזוק קשריה של רשות ניירות ערך הישראלית עם רשויות אירופאיות נוספות הבוחנות את המהלך.  היתרון העצום הגלום בו, מבחינת שוק ההון הישראלי, הוא יצירת גישה מהירה וקלה לחברות זרות להירשם למסחר בשוק ההון הישראלי – להגדיל את נפח השוק המקומי, לעודד פעילות זרים בישראל ולהרחיב ולגוון את אפשרויות ההשקעה של ציבור המשקיעים בישראל.
 
יתרון נוסף הנובע מהסכם זה הוא בעל חשיבות דרמטית: ההסכם מצהיר לראשונה באופן ברור ופומבי כי רגולאטור זר בחן את משטר הפיקוח בישראל ומצא אותו עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בעולם. הכרה שכזו מידי אחת הרשויות המובילות באירופה, מהווה איתות חיובי כלפי כל הקהילה הפיננסית הבינלאומית לגבי חוסנו וכוחו של שוק ההון הישראלי והסדרי הפיקוח החלים עליו. בפרט חשוב הדבר במציאות שבה מדינות האיחוד האירופי פועלות במשטר רגולאטורי יחסית אחיד ומשותף: ההכרה של מדינה מובילה באיחוד האירופי לגבי איכות הפיקוח על שוק ההון בישראל, היא בעלת משמעות תקדימית רבה כלפי יתר מדינות האיחוד – זהו מעין תו תקן של איכות כלפי אירופה כולה. הכרה זו משפרת באופן משמעותי את מעמד שוק ההון והכלכלה הישראלית בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים.
 
באפריל 2007, בעקבות מאמצים שנעשו על ידי רשות ניירות ערך וה–Euronext College of Regulators ("מפקחי היורונקסט"), הוקם כוח משימה שתפקידו לבחון שיתוף פעולה והעמקת הקשר עם רשות ניירות ערך הישראלית. מטרתו של כוח המשימה הייתה לבחון אפשרות להסדר שעל בסיסו תוכלנה חברות ישראליות להירשם למסחר ביורונקסט וחברות ממדינות מפקחי היורונקסט תוכלנה להירשם למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. זאת, תוך הכרה הדדית במשטרי הפיקוח, ותוך הסתמכות הדדית על משטרי פיקוח אלה, על סמך אותה הכרה. מטרת המגעים הייתה לבחון דרכים להקל מבחינה רגולאטוריות וביורוקרטית על הליכי הנפקה ורישום למסחר של חברות ציבוריות הנרשמות ברישום "צולב" (cross listing).
 
בראש כוח המשימה של מפקחי היורונקסט עומד הוברט רנייה, סגן יו"ר רשות ניירות ערך הצרפתית, המשמש גם כיו"ר מפקחי היורונקסט. כוח המשימה החל את פעילותו בביקור בישראל שבמסגרתו הציג סגל הרשות לכוח המשימה את עיקרי הרגולציה המסדירה הנפקת ניירות ערך לציבור ואת הדיווח השוטף של תאגידים רשומים למסחר, כמו גם את הסדרי הפיקוח והאכיפה המופעלים בישראל. המגעים נמשכו לאורך שנת 2007 וכללו התכתבויות, המשך חילופי מידע והערכה הדדית. 
 
בתום תהליך זה הודיעו יושבי הראש של רשות ניירות ערך הצרפתית (AMF) והבלגית (CBFA) בכתב ליו"ר רשות ניירות ערך בישראל על הכרתם בשקילות (equivalency) של הרגולציה בארץ בכל הנוגע להסדרת פירסום תשקיף לצורך הצעת ניירות ערך לציבור.  המגעים עם רשות ניירות ערך הצרפתית  המשיכו והבשילו לכדי הסכמה בדבר חתימת ההסכם עם רשות ניירות ערך הצרפתית בדבר הכרה הדדית.
 
"זהו יום היסטורי", אמר על כך יו"ר הרשות, משה טרי, "אני סבור שרק בעוד מספר שנים יבינו את חשיבות פריצת הדרך הזו. אירופה מודיעה היום בריש גלי שהיא מכירה במשטר הפיקוח ובאיכות הדיווח כאן כשווים לשלה. אחרי דירוגה של ישראל במקום החמישי בעולם בשמירה על ביטחון המשקיעים, אנו מקבלים הוכחה נוספת לכך שהעולם מעריך מאוד את הרגולציה הישראלית ואת הישגיה. השוק הגלובאלי רואה בישראל חברה שוות ערך וזכויות. אין ערוך לתועלת שהסכם זה, כמו גם אלה שיבואו בעקבותיו, עתידים להביא למשקיע הישראלי ולחברות הנסחרות כאן".
 
יו"ר ה-AMF, מישל פראדה (67), נחשב כיום לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הרגולציה הבינלאומית של שווקי ניירות ערך. פראדה משפטן ובוגר המכון למדעי המדינה בבורדו ובית הספר הלאומי הגבוה למינהל בפאריס, שימש בעבר כחשב הכללי וכמנהל התקציבים במשרד הכלכלה ןלאחר מכן כסמנכ"ל הכספים של המשרד. בסוף שנות השמונים עמד בראש CDPME, ארגון המסונף לאיגוד הבנקים בצרפת והמספק לעסקים קטנים ובינוניים אשראי לרכישת ציוד. ב-1995 מונה כיו"ר COB, גוף רגולאטורי שלימים התמזג עם מועצת השווקים הפיננסיים (CMF) והפך להיות רשות ניירות ערך הצרפתית. בשנת 2002 מונה כמפקח הכללי על הכספים וב-2003 – כיו"ר רשות ניירות ערך הצרפתית (AMF). בשנים האחרונות הפך פראדה לאישיות המשפיעה ביותר בארגון הבינלאומי של רשויות ניירות ערך (IOSCO), שהוא הרגולאטור הבינלאומי הקובע את הסטנדרטים בתחום זה -  והוא המוביל כיום את פעילותו הבינלאומית.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים