כניסה

הוועדה להסרת חסמים בתחום האיגוח הגישה את מסקנותיה ; ממליצה להסדיר את התחום בחקיקה ובקביעת כללים ברורים
10/10/2005
 
הוועדה הבין-משרדית להסרת חסמים בתחום האיגוח שמונתה בינואר 2004, הגישה היום את מסקנותיה ליו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, ולמנהל רשות המסים, איתן רוב. דוח הוועדה, שבראשה עומדים במשותף עו"ד לייזה חיימוביץ מרשות ניירות ערך ועו"ד משה אשר מרשות המסים, כולל המלצות להסדרת שוק האיגוח ולפיתוח מכשיר פיננסי זה בישראל.
 
הנפקת ניירות ערך מגובים בנכסים, או בשמה המקובל יותר - 'איגוח', היא אחת ההתפתחויות החשובות ביותר שהתרחשו בשווקים הפיננסיים בעולם בשנים האחרונות. עסקאות האיגוח תרמו באופן דרמטי לשכלול שוק ההון במדינות בהן נעשו. ככלל, בעסקאות איגוח מועבר תזרים מזומנים עתידי הנובע מקבוצת נכסים מוגדרת, למחזיקים בניירות ערך, בתמורה לתשלום כספי הניתן בהווה. הטכניקות לביצוע עסקאות איגוח, סוגי הנכסים המאוגחים, והשלכות עסקאות האיגוח מגוונים ביותר. בעשור האחרון חל גידול יוצא דופן בהיקף עסקאות האיגוח בעולם, והדבר מעיד על חשיבותו של האיגוח כמכשיר מימוני ועל יתרונותיו לחברות ולמשקיעים כאחד. לעומת זאת, מדשדש שוק האיגוח בישראל, המצוי עדיין בראשית דרכו, בשל היעדר תשתית חוקית, חשבונאית ופיקוחית נאותה לביצוע עסקאות איגוח. בשנים האחרונות פנו גורמים שהתעניינו בביצוע עסקאות איגוח או עסקאות דמויות איגוח לגופי הפיקוח השונים בבקשה להסדיר את התחום ולהסיר חסמים המונעים התפתחותו.
 
בחודש ינואר 2004 מינו יו"ר רשות ניירות ערך ומנהל רשות המסים ועדה בין משרדית להסרת חסמים בתחום האיגוח. הועדה כללה את נציגי הרשויות האחראיות לפיקוח על עסקאות איגוח, במטרה לטפל בעסקאות אלה מתוך ראייה כוללת ולאחר בחינה של היבטי משפט, חשבונאות, מיסוי, בנקאות ושקיפות. בהקשר זה, יש לציין כי במסגרת דוח צוות הרפורמה בשוק ההון שמינה שר האוצר בראשות ד"ר יוסי בכר נקבע כי הקמת שוק איגוח במערכת הבנקאות הינו צעד משלים הנדרש להגברת התחרות ולשכלולו של שוק ההון.
 
הוועדה ביקשה מהמוסד לתקינה בחשבונאות להסדיר את היבטי החשבונאות בעסקאות איגוח. בעקבות בקשה זו, פירסם המוסד בספטמבר 2004 הצעה לתקן חשבונאות מס' 32, המבוססת על תקן בינלאומי 39 המחודש הקובע כללים לגריעת נכסים פיננסיים.
 
לאור קביעת המוסד לתקינה כי יש לשאוף לכך שהתקינה החשבונאית הבינלאומית בשלמותה תהא התקינה החשבונאית המחייבת בישראל כפי שנעשה במדינות רבות וחשובות בעולם, קובעת הוועדה: "נראה כי יש מקום לקבל תקינה זו גם לגבי סוגיית האיגוח. עם זאת, לאור הקשיים המתוארים בדוח, המתעוררים מאימוץ מיידי של ההצעה לתקן, מקבלת הועדה את המלצת המוסד לתקינה כי יישומו של תקן 23 יידחה לפחות עד שנת 2007, במטרה לאפשר לשוק האיגוח להתפתח ולהסתגל לדרישות המחמירות של התקן הבינלאומי ובאותה העת ללמוד מהניסיון שיצטבר מיישום תקן בינלאומי 39 המחודש בעולם ומהתמודדות שוק האיגוח העולמי עם הוראותיו של התקן. בתקופת הביניים עד לכניסתו של התקן המוצע ימשיכו לחול על עסקאות האיגוח עקרונות התקן האמריקאי 140 FAS בהיותם הפרקטיקה המקובלת לעסקאות איגוח בישראל".
 
עוד ממליצה הועדה כי עסקאות איגוח שבוצעו טרם כניסת התקן לתוקף ימשיכו להיות מוצגות בדוחות הכספיים על פי הוראות התקן האמריקאי גם לאחר כניסתו של התקן לתוקף.
 
פרק המיסוי בדוח הוועדה כולל דיון בסוגיות המיסוי העולות בקשר לעסקאות האיגוח. על פי המלצות הוועדה, נקבעה אבחנה בין עסקת איגוח מסוג "עסקת מכר" ובין עסקת איגוח מסוג "עסקת מימון".
 
עסקת איגוח מסוג "עסקת מכר" תתייחס לאיגוח של נכסים פיננסים (קרי, הלוואות, משכנתאות, ליסינג מימוני, חובות לקוחות וכו') ולגביה נקבע מודל מיסוי ההולך אחר כללי החשבונאות ועולם המשפט. על פי מודל מיסוי זה, הדומה בעיקרו למודל מיסוי איגוח המשכנתאות בארה"ב (ה- REMIS), מתחייב הרווח המופק בעסקת האיגוח במועד העסקה, למעט אותו מרכיב אגרת חוב שנרכש על ידי היזם / חברת המקור, אשר הרווח או ההפסד בגינו נפרס לאורך חיי איגרת החוב.
 
לעומת זאת, בעסקת איגוח מסוג "עסקת מימון", המתייחסת לאיגוח תזרימי מזומנים מנכסים לא פיננסיים (קרי, ליסינג תפעולי ודמי שכירות) הוצע על ידי הוועדה כי, בתנאים מסויימים, יראו את העסקה לצורכי מס הכנסה כאילו בוצעה הנפקת אגרת החוב במישרין ברמת חברת המקור/ היזם ולא באמצעות ה- SPC. משמעות הדבר היא כי במועד ביצוע עסקת האיגוח לא חל אירוע מס ולא הופק רווח או הפסד לצורכי מס, וכי כל הרווח או ההפסד מן העסקה ייפרס לאורך חיי איגרת החוב.
 
בתחום הבנקאות מתייחסת הוועדה לכך שבנקים ממלאים שורה של תפקידים בשוק האיגוח. הם פועלים כיזמים במכירת נכסים שלהם או פועלים כמתווך פיננסי האורז נכסים פיננסיים של אחרים ומנפיק אותם לציבור.
 
בהיבט החשבונאות של הבנקים, ממליצה הוועדה כי עד לכניסתו של התקן לתוקף, נדרשים הבנקים לפעול על פי ההוראות שנקבעו בתקן האמריקאי SFAS140 כפי שיפורסמו על-ידי המפקח על הבנקים וכפי שהן מיושמות הלכה למעשה בדוחות הכספיים של הבנקאות האמריקאית. לאחר התחילה של תקן ישראלי לפי תקן בינלאומי מספר 39, הוראותיו לא יחולו רטרואקטיבית על עסקאות איגוח שנעשו על ידי בנקים לפני כניסתו לתוקף של התקן הישראלי החדש. עסקאות איגוח אלה יוסיפו להיות מוצגות בדוחות כספיים של בנקים על פי הוראות התקן האמריקאי. לאחר שבישראל יפורסם תקן מחייב לפי 39 IAS, ישקול המפקח על הבנקים את עמדתו ביחס להוראות לגבי ההצגה בדוח כספי של בנק של עסקאות איגוח שיבוצעו לאחר כניסתו לתוקף של התקן החדש.
 
הוועדה הגישה המלצות גם בסוגיות בנקאיות אחרות, כגון איסור על Cherry  Picking, שמירה על זכויות לווים, רכישה חוזרת של הלוואות ומתן נזילות ל- SPE (התאגיד המנפיק).
 
בתחום המשפט, הועדה מצאה כי ודאות משפטית חיונית להתפתחות שוק אג"ח תקין, ולפיכך היעדר חקיקה בנושא מהווה גורם מרכזי המעכב התפתחותו של שוק כאמור בישראל, ואף מגביר את הסיכונים לפגיעה בזכויות הצדדים המעורבים בעסקאות איגוח. המלצתה העיקרית של הועדה היא כי ישראל תלך בעקבות מדינות רבות אחרות ותחוקק חוק איגוח מקיף ומפורש. במקום בו סברה הוועדה כי ייתכנו פתרונות ביניים עד לחקיקת חוק איגוח הוצעו פתרונות ביניים.
 
עיקר הנושאים המשפטיים עוסקים בסוגיות של הבטחת הזכויות של הצדדים לעסקת האיגוח, כגון החייבים (לדוגמה, לווים שהלוואות שקיבלו אוגחו), נושים של התאגיד שמכר נכס (לדוגמה, בנק) והמשקיעים ב- SPE שהנפיק אג"ח לציבור. ההיבטים המשפטיים עוסקים גם בסיווג עסקת האיגוח כמכר או כמשכון ובמבנה הרצוי של ה-SPE.

בתחום הגילוי והמסחר בבורסה סבורה הוועדה כי בשלב זה אין מניעה ליישום מתכונת הגילוי הקיימת בדיני ניירות ערך לצורך הנפקת אגרות חוב מגובות בנכסים. יש להניח כי בעתיד, לאחר שיתפתח שוק איגוח כאמור, יעלה גם צורך בקביעת כללי גילוי נקודתיים לעניין זה.
 
 
יחד עם זאת, הועדה מציעה לקבוע כי על מנת לזכות בהקלות משמעותיות בגילוי שעיקרן הימנעות מתיאור כלל נכסי היזם ופטור מאגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף, תידרש עמידה בתנאים הבאים:
 א. התקינה החשבונאית התקפה בעת ההצעה מכירה בגריעת הנכסים ממאזן היזם,
     כולם או חלקם, ודוחות ה- SPE אינם מאוחדים בדוחות היזם.
 
 ב. היזם וה- SPE הינם צדדים בלתי קשורים, למעט בשל ההתקשרות בעסקת האיגוח
    (העשויה לכלול גם התקשרות למתן שירותים).
 ג. קבוצת הנכסים תהא מובחנת (discrete) ותכלול נכסים פיננסיים בלבד.
 ד. קיומו של מערך בקרה תפעולית המבטיח את העברת הכספים ל- SPE והחזקתם
    לטובת בעלי איגרות החוב.
 
הצעת ניירות ערך מגובות בנכסים שלא תעמוד בתנאים הללו תחויב במתן גילוי מידע נוסף אודות היזם ולא תיהנה מיתרונות משטר הגילוי המקל.
 

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים