כניסה

רשות ניירות ערך שוקלת לדרוש מהחברות לדווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים
20/04/2004
 
 על פי ההנחיה המוצעת תידרש החברה לכלול בדוח הדירקטוריון תיאור של האומדנים החשבונאיים הקריטיים, המתודולוגיה ששימה בקביעתם וההנחות ששימשו בבבסיס קביעתם
 
רשות ניירות ערך פרסמה לאחרונה באתר האינטרנט שלה טיוטה של הנחיה לפיה תידרשנה החברות הציבוריות לכלול בדוח הדירקטוריון שלהן תיאור של האומדנים החשבונאיים הקריטיים, המתודולוגיה ששימשה בקביעתם וההנחות ששימשו בבסיס קביעתם. ההנחיה גובשה על ידי סגל הרשות ואושרה בשבוע שעבר על ידי מליאת הרשות.
 
מצב העסקים של החברות ואופי פעולותיהן יוצרים נסיבות שונות שבהן נזקקות החברות, אגב כחלק מעריכת הדוחות הכספיים שלהן, להערכות ולאומדנים חשבונאיים, לצורך יישומם של כללי חשבונאות מקובלים.
 
אף כי שימוש באומדנים הוא חלק בלתי נפרד מן הדיווח הכספי,חלק מאומדנים אלו מצריך הפעלה של שיקול דעת בסביבה של אי וודאות ויש להם השפעה מהותית על הצגת מצבה הפיננסי של החברה ותוצאות פעולותיה. אומדנים כאלו מתייחסים, בין השאר, לסוגיות כמו הכרה בהכנסה, הפחתת נכסים, ירידת ערך נכסים, תביעות תלויות ועוד. מאחר וחלק מהאומדנים כרוך באי ודאויות משמעותיות במיוחד, קיים פוטנציאל לכך שתוצאות מדווחות תשתנינה מן הקצה אל הקצה גם ללא שינוי בסביבת העסקים, ואת אלה נהוג לסווג כ"סיכוני דיווח והצגה".
 
לאחרונה, נדרשה הרשות לנושא סיכוני דיווח והצגה אגב סוגית הערכות שווי, ובהתאם לכך הגדירה דרישות גילוי מינימלי וחובת צירוף ההערכה באם שימשה ההערכה בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדיווח.
 
כיום מחייבים כללי החשבונאות המקובלים ותקנות ניירות ערך את החברות הציבוריות לפרט בדוחות הכספיים את המדיניות החשבונאית שיישמו בדוחות הכספיים. גילוי זה נועד לאפשר לציבור המשקיעים להשיג ידיעה אודות כללי החשבונאות והשיטות ששימשו בסיס למדידתו של המידע הכספי והצגתו, אולם אין הוא מספק מידע על סיכוני דיווח והצגה משמעותיים במסגרת דוחות כספיים, מידע הנושא אופי של ניתוחי רגישות.
 
ההנחיה החדשה מיועדת להגביר את השקיפות של המדיניות החשבונאית המיושמת בדוחות הכספיים בשני היבטים. הראשון, הגברת מודעותם של המשקיעים לקיומם של אומדנים חשבונאיים קריטיים הכרוכים באי וודאות משמעותית ומצריכים הפעלת שיקול דעת ; השני - הקניית תובנה למשקיעים בדבר השלכות אומדנים קריטיים אלו על הצגת מצבה הכספי של החברה ותוצאות פעולותיה ומתן מושג לגבי שינויים אפשריים באומדנים אלו ורגישות התוצאות הכספיות המוצגות של החברה לשינויים אלו.
 
בהתאם למתכונת המפורטת בטיוטת ההנחיה , תכלול כל חברה בדוח הדירקטוריון מידע שיזהה ויתאר את אותם אומדנים חשבונאים קריטיים בהם נעשה שימוש וכן דיון כמותי ואיכותי בהשלכות השימוש באומדן הקריטי על תוצאות פעולותיה ומצבה הכספי ופירוט אירועים או משתנים שיש בכוחם לשנות את אותו אומדן.
 
אומדן חשבונאי קריטי מוגדר בהנחיה כאומדן שהתקיימו לגביו התנאים הבאים:
א. בעת גיבושו נדרשה החברה להניח הנחות באשר לנסיבות ו/או אירועים הכרוכים באי וודאות משמעותית.
ב. שימוש באומדן חלופי אשר באופן סביר ניתן היה לבחירה או שינוי סביר היכולים לחול באומדן שבחרה החברה בפועל מתקופה לתקופה, הינם בעלי השפעה מהותית על הצגת מצבה הפיננסי של החברה או תוצאות פעולותיה.
 
על פי ההנחיה המוצעת תידרש החברה לכלול בדוח הדירקטוריון תיאור של האומדנים החשבונאיים הקריטיים, המתודולוגיה ששימשה בקביעתם וההנחות ששימשו בבסיס קביעתם. כמו כן תידרש החברה לכלול בדוח דיון איכותי באשר לחשיבות האומדנים החשבונאיים הקריטיים והשפעותיהם על דוחותיה הכספיים של החברה, ניתוחי רגישות שנעשו לאומדנים, פרמטרים אשר שינוי בהם גורר שינוי באומדנים ודיון בשינויים שנעשו באומדנים החשבונאיים בשלוש השנים האחרונות.
 
הרשות מדגישה כי מטרת ההנחיה הינה "קילוף" אי הודאויות הכרוכות בשימוש באומדנים רק כאשר הן משמעותיות במיוחד ואין היא מיועדת להוות מצע לדיווחי פרופורמה שיערערו את אמינות המידע המדווח בדוחות הכספיים המושתת על האומדנים שנבחרו. לפיכך, מתירה הרשות הכללת ניתוחי רגישות מספריים רק מקום שאי הוודאות הכרוכה באומדן היא גבוהה במיוחד.
 
הנחיה זו לא תחול על בנקים ומבטחים.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים