כניסה

רשות ניירות ערך יוזמת צו הקובע שייעוץ לגבי סטרקצ'רים כפוף להוראות חוק הייעוץ
25/08/2004
 
השקעה בסטרקצ'רים כרוכה בסיכונים שאינם גלויים לעין המשקיע ולפיכך, לדעת הרשות, ייעוץ לגביהם חייב להיות כפוף לחוק הייעוץ. כיום לא חל עדיין חוק הייעוץ על המוצרים הללו – אף שהרשות כבר הודיעה לבנקים כי לדעתה יש לעשות כן
 
רשות ניירות ערך אישרה בשבוע שעבר הצעה לצו שעל פיו תורחב ההגדרה של המונח "נכסים פיננסיים" בחוק הייעוץ כך שתכלול בתוכה גם מוצרים מובנים (סטרקצ'רים). זאת, בהמשך למכתב ששיגרה הרשות לבנקים ושבו הודיעה להם כי לדעתה יש להתייחס למוצרים אלה כאל נכסים פיננסיים. הצו יועבר בקרוב לחתימת שר האוצר.
 
חוק הייעוץ חל לגבי ייעוץ השקעות וניהול תיקים של "ניירות ערך" ו"נכסים פיננסיים", כהגדרתם בחוק. החוק קובע כי "נכסים פיננסיים" הם: "השקעות בקופות גמל, אופציות, חוזים עתידיים, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת".
 
גופים פיננסיים, בעיקר הבנקים המסחריים, נוהגים לשווק ללקוחותיהם מכשירים פיננסיים מסוג של "מוצרים מובנים" (Structures) . מוצרים אלה, מייצגים בדרך כלל סלי השקעות שכוללים בתוכם אחד או יותר מהנכסים הפיננסיים או ניירות הערך (אופציות, מניות, אג"ח או הלוואות) שהתשואה עליהם תלויה במניות, מדד, ריבית, שערי חליפין או נכס אחר. המוצרים הללו הם מכשירים פיננסיים אלטרנטיביים להשקעה ישירה בנכסים פיננסיים המצויים בשוק והתשואה עליהם גבוהה יחסית לאלטרנטיבות השקעה אחרות.
 
המוצר המובנה הינו נכס מורכב אשר ההשקעה בו עלולה להיות כרוכה בסיכונים רבים שאינם באים לידי ביטוי בחזותו החיצונית. המכנה המשותף של הסיכונים הכרוכים בהשקעה הוא שכאמור, הם אינם גלויים על פניו של המוצר, ויתרה מכך, הסיכונים בדרך כלל מוסתרים על ידי חזות של מוצר פשוט ותמים. הריבית במוצר המובנה, למשל, תלויה בתשואה של המכשירים הפיננסיים השונים מהם בנוי סל ההשקעות. סיכון זה מחריף עוד יותר במקרים בהם המשקיע ממנף את השקעתו. סיכון נוסף כרוך במרכיבי ההשקעה של המוצר המובנה, כאשר מרכיבי ההשקעה האלה אינם תמיד ברורים וגלויים למשקיע. סיכון אחר יש גם בדרך בה מתומחר המוצר המובנה בעיקר בשל העובדה שמדובר במכשירים ייחודיים שאינם נסחרים ועל כן חסרים מחיר שוק ראוי. יתר על כן, הבנקים עושים שימוש במונח השיווקי "פקדון מובנה", מונח זה עלול להביא את השומע להבין שאין בו שום דבר מיוחד או מסוכן. פיקדון נתפס, לעתים קרובות, כהשקעה סולידית וחסרת סיכון לחלוטין - להבדיל מהמונח הלועזי סטרקצ'ר.
 
דוגמא למוצר מובנה הוא פיקדון צמוד מדד מניות שמבטיח "רצפה" בדרך של קבלת הסכום הנומינלי שהושקע מלכתחילה, בתוספת תשואה שתלויה בביצוע המניות בשוק. נכס זה המוצע ללקוחות כפיקדון, אינו נותן ביטוי לעובדה שבאופן מעשי הוצעה למשקיע אופצית Call. בהתאם לכך, הלקוחות המשקיעים במוצרים אלה אינם תמיד מודעים למהותם האמיתית, לסיכונים הכרוכים בהשקעה ויתכן אף שאינם מבינים מהן העלויות הכרוכות בהשקעה זו. דוגמא זו גם מבהירה מדוע גם פיקדונות שמבטיחים בכל מקרה תשואה מינימלית אינם פשוטים או דומים בהכרח במהותם לתוכניות חסכון או פיקדונות רגילים מהסוג שהבנקים נוהגים להציע ללקוחותיהם.
 
לאור הסיכונים הכרוכים בהשקעה בנכסים מסוג זה, ולאור העובדה כי מבחינת מהותית מוצר זה אינו שונה מנכסים פיננסיים אחרים שהוגדרו ככאלה בחוק הייעוץ, ולאחר שגם התקבלו ברשות מספר תלונות של לקוחות אשר רכשו את הנכסים שהוצעו להם על ידי הבנק ולא קיבלו גילוי נאות באשר לסיכונים הכרוכים בו, החליטה הרשות לאשר הצעה לצו הקובע כי הנכסים המובנים יהיו בגדר "נכס פיננסי" ולפיכך יחולו לגביהם כל הוראות חוק הייעוץ, היינו שייעוץ לגביהם יינתן אך ורק על ידי בעלי רשיון יועץ וכי יחולו לגבי תהליך הייעוץ כל הוראות החוק: חובת הגילוי הנאות, חובת גילוי סיכונים מיוחדים, חתימה על הסכם ייעוץ וכדומה.
 
בינתיים, כאמור, שיגרה הרשות מכתב לבנקים בו הביעה דעתה כי גם ללא הגדרה של מוצר מובנה כ"נכס פיננסי" על פי חוק הייעוץ, יש לחוק השלכה על הטיפול המוצרים אלה מול הלקוח, שכן המבחן לתחולת חוק הייעוץ על פעולה מול לקוח אינו מוכרע על פי עצם המוצר הפיננסי שהוצע לו או שנרכש על ידו בפועל כי אם על פי התהליך שהוביל לכך, ולבד ממקרה בו הלקוח מבקש ספציפית וחד משמעית, מראש ומיזמתו הבלעדית, אך ורק לרכוש מוצר מובנה ולא לבחון כלל אפשרות של רכישת מוצר אחר, יחול על התהליך חוק הייעוץ.

תגיות:

פניות ותלונות לרשות

מערכות וטפסים